"יהלומי מריבה", "יהלומי קונפליקט", או "יהלומי דמים", הם שמות שהודבקו ליהלומים הנכרים באזורי מלחמה וסכסוך, בעיקר על ידי כוחות מורדים ומיליצות, ומכירתם משמשת לרכישת נשק ולמימון פעולות צבאיות.
המונח מתייחס בעיקר למדינות באפריקה, שהיא גם המקור לרוב היהלומים בעולם.
הארגון הלא ממשלתי Global Witness היה בין הראשונים לעסוק בקשר שבין יהלומים ובין סכסוכים מזויינים באפריקה בדו"ח שפרסם ב-1998. באותה שנה גם אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1173 המטילה סנקציות על החזית העממית לעצמאות מוחלטת של אנגולה (UNITA), החלטה שהתייחסה אף היא לתפקיד של יהלומים במימון סכסוכים מזויינים.
בדצמבר 2000 אימצה העצרת הכללית של האו"ם פה אחד החלטה המכירה בתפקיד המשמעותי של יהלומי מריבה למימון מלחמות בחלקים מאפריקה, בעוד שסחר חוקי ביהלומים מביא לשגשוג בחלקים אחרים של היבשת. החלטה זו הצביעה על אנגולה וסיירה ליאונה, בהן התנהלו מלחמות אזרחים, כמדינות בהן יהלומי מריבה מממנים קבוצות מורדים. מדינות נוספות שנקשרו במידה משתנה לסחר ביהלומי מריבה במהלך השנים הן ליבריה, חוף השנהב, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, רפובליקת קונגו וזימבבואה.
יהלומי מריבה זכו לתשומת לב בינלאומית נרחבת עם צאתו של הסרט "יהלום הדמים" בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו ב-2006. בסרט מגלם דיקפריו שכיר חרב המחפש יהלום ורוד נדיר באזורים שבשליטת המורדים בסיירה ליאונה.
ב-2003 הוקם תהליך קימברלי, פורום בינלאומי המשותף לממשלות, לארגונים לא ממשלתיים ולגופים בענף היהלומים, הפועל במטרה להסדיר את הסחר ביהלומי גלם. התהליך החל לפעול בעיר קימברלי שבדרום אפריקה, ביוזמת דרום אפריקה, נמיביה ובוצואנה שרצו להגן על הסחר הלגיטימי שלהן ביהלומים. לפי עקרונות התהליך, כל משלוח יהלומי גלם חייב להגיע עם עם תעודה רשמית של מדינת היצוא.
