אחד מהיהלומים המפורסמים בעולם הוא יהלום דאריה-אי-נור (Darya-i-Noor). זהו היהלום הוורוד הגדול בעולם ובמשקל 186 קרט, אחד מתכשיטי בית המלוכה הפרסי המפורסם באירן. בנוסף, הוא גם אחד היהלומים הגדולים בעולם באופן כללי.
הדאריה-אי-נור (שפירוש שמו הוא: "ים של אור" או"נהר של אור" בפרסית), שהתגלה לראשונה במכרה גולקונדה (Golconda) המפורסם בהודו, הוא יהלום מלבני שמידותיו הן 41.40X29.50X12.15 מ"מ. דרגת הניקיון של היהלום אינה ידועה אולם, יהלומים שמקורם במכרות גולקונדה ידועים בניקיונם יוצא הדופן.
בראשית דרכו היה שייך יהלום הדאריה-אי-נור לקיסרי אימפריית מוגול (Mogul). בשנת 1642 ביקר התכשיטן הצרפתי ז'אן באטיסט טברנייה (Jean Baptiste Tavernier) וכתב על יהלום בגוון ורוד בהיר שמשקלו עולה על 400 קרט באותו הוא כינה "Diamanta Grand Table" (יהלום השולחן הגדול). החוקרים סבורים כי היהלום שטברנייה כתב עליו נחצה לבסוף לשניים – החלק הגדול יותר הפך לדאריה-אי-נור ואילו החצי השני, שמשקלו 60 קרט והוא היהלום הוורוד השני בגודלו בעולם, זכה לכינוי נור-אל-עין (Nur-ul-Ain).
בשנת 1739 השאה הפרסי נאדר (Nader Shah) פלש להודו והשתלט על אוצר אימפריית מוגול – מאז נותר הדאריה-אי-נור רכושם של יורשיו, שליטי פרס. השליט פתח עלי שאה קאג'ר (Fath Ali Shah Qajar) ששלט בפרס בין השנים 1797-1834 האמין, ככל הנראה, כי היהלום היה משובץ בעבר בכתרו של סיירוס הגדול (Cyrus the Great). הוא חרט את שמו על אחת מפאותיו של היהלום וענד אותו על צמיד זרוע ולאחר מכן גם כסיכת דש.
בשנת 1848 ירש השאה נאסר א-דין (Nasser-ed-Din Shah) את יהלום דאריה-אי-נור והחליט לשבץ אותו במסגרת זהב ששובצה ב- 457 יהלומים ואבני אודם קטנות. המסגרת קושטה בסמל הממשלתי בדמות אריה ובשמש – חותם האימפריה. כיום, לאחר נפילת השאח הפרסי, מוצג היהלום לראווה בבנק המרכזי של אירן, בבירה טהרן.
