יהלומים מלוטשים בתפזורת

איך נוצרים יהלומים?

המסע שעושה אבן קטנה מה״מפעל״ אל הטבעת, השרשרת או הצמיד שלכם מרתק למדי: ה״מפעל״ הזה הוא למעשה כדור הארץ עצמו. מרבית היהלומים הטבעיים נוצרים במעטפת כדור הארץ – השכבה שבין הקרום לבין הליבה החיצונית. יהלומים נוצרים בטמפרטורות ולחץ גבוהים במיוחד, והתהליך איטי מאוד: הצמיחה שלהם מתרחשת במשך מיליארד עד 3 מיליארד שנים.

 

הם מגיעים קרוב אל פני השטח במהלך התפרצויות וולקניות נדירות במיוחד. כאשר אלה מתרחשות – מאורע שלא קרה מאז שמדענים היו מסוגלים לזהותו – הן מפיקות סלעים הידועים כקימברליטים (kimberlites) וצינורות למפרואיט (lamproite pipes). וכאן הסיפור נהיה ממש מעניין, כיוון שסלע קימברליט הוא חלומו של כל מחפש יהלומים. אלה הם המקורות החשובים ביותר של יהלומים בסיסיים. ראוי לציין, שכמעט כל הקימברליטים התפרצו כבר לפני מיליוני שנים. על פי Mining.com, כ-6,400 צינורות קימברליט התגלו ברחבי העולם, 30 מתוכם מכילים יהלומים.

 

כמעט 1 מתוך 200 קימברליטים געשיים מכיל יהלומים. בשנת 1871 נמצא יהלום 83.5 קרט בסמוך לעיר קימברלי בדרום אפריקה, חולל בהלה ליהלומים והעניק ליסודות הגעשיים הללו את שמם.

 

צמיחה

 

תהליך גידול היהלום במעמקי האדמה קרוי צמיחה (Graining). גביש היהלום נוצר ומתגבש במשך מיליוני שנים באדמה, עד לגיבושו הסופי. מבנהו של יהלום עשוי שורות של חומר, הבנויות זו על גבי זו במעין שריג שתי וערב.

 

המבנה המיוחד וההדוק של הסריג יוצר את חוזקו הרב של היהלום החזק בהרבה מחומרים אחרים. צורות הקווים התואמים את מבנה הגביש הן זכר לעקבות תהליך גידולו המיוחד. קווים אלו קרויים קווי צמיחה או קווי גידול. כאשר הם בולטים ובעלי גוון חזק הם עלולים לפגוע ביופיו של היהלום, אולם לפעמים הם כמעט ואינם מורגשים אלא בזווית המיוחדות של היהלום.

התפרצויות געשיות של קימברליט

 

משפך וולקני קימברליט
משפך וולקני קימברליט

 

בדמיוננו ובתפיסה התרבותית שלנו, יהלומים מזוהים בדרך כלל עם עושר, חן ואלגנטיות. עם זאת, האופן שבו יהלומים "באים לעולם" – מושלכים לאוויר, ניגרים בזרמי לבה ושוכנים בסביבה רעילה שבני אדם אינם יכולים להיות בסביבתה – לא עונה להגדרה של אלגנטיות.

 

התפרצויות געשיות של קימברליט הן המקור החשוב והעיקרי ביותר ליהלומים. מקורן של ההתפרצויות הגעשיות אינו בהרים הפולטים אש ועשן, אלא בחורים עמוקים, מלאים במגמה מגובשת. כשמגמת הקימברליט מתקרבת לפני השטח, טור אנכי של סלעים, הנקרא גם "צינור קימברליט", מתפרק בצורת טבעת סביב מכתש על פני הקרקע. בערך אחד מתוך 200 צינורות קימברליט מכיל יהלומים באיכות אבן חן.

 

סלעי הקימברליט נקראים כך על שם העיר קימברלי בדרום אפריקה, שם התגלה בשנת 1871 יהלום במשקל 83.5 קרט, אשר עורר את "הבהלה לזהב" או יותר נכון את הבהלה ליהלומים.

 

כמעט כל הקימברליטים בעולם התפרצו כבר לפני מיליוני שנים. כ-6,400 צינורות קימברליט התגלו ברחבי העולם, ובשלושים מתוכם נמצאו יהלומים.

קימברליט: דע את מרבצי היהלומים שלך – ראשי ומשני

 

עד הרגע בו הם מגיעים אל אצבעך, תנוך אוזנך או לכספת שלך, יהלומים טבעיים נבדלים זה מזה. עבור חברות המחפשות יהלומי גלם, היהלומים נחלקים לשני סוגי מרבצים: ראשוני ומשני.

 

ברגע שבו היהלומים נוצרים תחת הלחץ האינטנסיבי במעמקי האדמה, הם עולים אל פני השטח – או קרוב לשם – באמצעות קימברליט. היהלומים הנמצאים בתוך מאגרי העפרה הללו נקראים מרבצים ראשוניים.

 

עם זאת, ברגע שהם נמצאים קרוב לפני השטח, זרם המים שמחליק על פני הסלעים בתוכם הם שוכנים עלול לעיתים לגרום לסדקים המאפשרים לאבנים לחלחל החוצה ולהיסחף במורד הזרם או לקרקעים האוקיינוס. מצבורי הסחף והמצבורים הימיים ידועים כמרבצים משניים.

מינרלוגיה מבוססת אינדיקטורים

 

קימברליט, אבן וולקנית מוזרה, אשר ידועה בעיקר כמכילה יהלומים, מכילה גם מגוון מינרלים בעלי הרכב כימי ייחודי. ברחבי העולם התגלו כ-6,400 צינורות קימברליט – עמודי סלע אנכיים, שמתרוקנים כאשר הם פורצים את פני הקרקע – 30 מתוכם מכילים יהלומים.

 

מינרלוגיה מבוססת אינדיקטורים היא כלי האבחון הטוב ביותר לזיהוי קימברליטים המכילים יהלומים. מינרלים מסוימים המשמשים כאינדיקטורים נמצאים בדרך כלל בקימברליטים עתירי יהלומים, ומסייעים למחפשי יהלומים אשר עוקבים אחר מסלול האינדיקטורים בחזרה אל הצינור הוולקני שמכיל יהלומים. המינרלים האלה עשירים בכרום או טיטניום, אשר מקנים להם צבעים עזים. המינרלים הנפוצים ביותר המשמשים כאינדיקטורים הם: גארנט כרום, גארנט eclogitic, טיטניום-פירופ כתום, ספינלים כרום-גבוה אדומים, כרום כהה, כרום-דיופסיד ירוק, אוליבין ירוק מבריק, picroilmenite שחור ומגנטיט. המינרלים הללו בדרך כלל אינם נמצאים במרבית הסלעים הוולקניים האחרים, מה שהופך אותם לאינדיקטורים שימושיים במיוחד בקימברליטים.

 

פיתוחים טכנולוגיים מהעשור האחרון הובילו לתחכום גדול יותר של הכימיה של המינרלים המשמשים כאינדיקטורים.

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן