"פניני מיורקה" אינן, כפי ששמן מרמז, פנינים מאזור מיורקה, בדומה ל"פניני אקויה" (Akoya) או "פניני טהיטי" (Tahitian pearls). למעשה, פניני מיורקה אינן פנינים כלל, אלא חיקוי.
ייצור פניני מיורקה
פניני מיורקה עשויות מחרוזי זכוכית המצופים בתערובת הנושאת את השם האקזוטי "תמצית המזרח" (essence d'orient), ומכילה קשקשי דגים, הדומים בצבעם לצבע הפנינים, המעורבבים בדבקים ומצופים בלכה.
בסיום תהליך הייצור, חרוזי מיורקה מקבלים ציפוי פולימרי, המעניק להם עמידות גבוהה בפני מוצרי קוסמטיקה ושינויי אקלים, עמידות שאין לפנינים אמיתיות. ניתן להבחין כי פניני מיורקה אינן אמיתיות, כי הגודל, הגוון והברק של החרוזים זהה. כמו כן, לחרוזי מיורקה אין פגמים, המאפיינים פנינים טבעיות. המחיר של חרוזי מיורקה לרוב זול בהרבה מהמחיר של פנינים אמיתיות, טבעיות או מגודלות.
היסטוריה של פניני מיורקה
חיקויי פנינים יוצרו לראשונה כבר במאה ה-17 בצרפת. הניסיון לייצר זיופים אינו מפתיע, מאחר שבאותם ימים הפנינים היו יקרות ביותר. יצרן חרוזי תפילה צרפתי בשם ז'אקין (Jacquin) היה הראשון לייצר חרוזי זכוכית, המצופים בתערובת קשקשי דגים ודבקים, או בדר – אם הפנינה, קליפת הצדפה שבה הפנינה נוצרת.
פניני מיורקה יוצרו לראשונה לפני למעלה מ-100 שנה. הן הומצאו על ידי אדוארד הויש (Eduard Heusch), יזם גרמני, שנולד ב-1865 בעיר אכאן שבגרמניה. הויש, חובב נשים שהתחתן שלוש פעמים, פיתח תהליך לייצור חרוזי פנינים מלאכותיות, שעליו רשם פטנט. כיזם באופיו, הקים מספר מפעלים שאחד מהם היה מפעל לייצר חרוזי פנינים מלאכותיות. לאחר מותו, ילדיו שינו את שם מפעל ואת שם המוצר ל"פניני מיורקה", על שם האי שבו יוצרו.
מאת: איריס הורטמן
