יהודה ליפשיץ נולד ב-1928 באנטוורפן, בלגיה. אמו, בת ללוטש יהלומים – השתייכה למשפחת דירדק-דימנשטיין – מאושיות הקהילה היהודית של אנטוורפן. אביו, אליהו, שהגיע מפולין, הקים באנטוורפן מפעל לביקוע ועשה לו שם כמומחה בתחום.
כשהנאצים החרימו את כל היהלומים שהיו על השולחנות בדיאמנט קרינג, הצליח אליהו ליפשיץ להבריח יהלומים מהבורסה ולהחביא אותם מאחורי לבנים במרתף הפחמים בבניין שבו התגוררו. בהיותו נתין פולני נשלח לעבודות כפייה ב'קיר האטלנטי' שלחוף צרפת, משם נמלט מזה רעב. האם, דורה, ירדה למחתרת, כשהיא פועלת להצלת יהודים.
באוגוסט 1942, כאשר התחילו הנאצים לשלוח את יהדות בלגיה לאושוויץ, הסתתרו האם והילדים בבתי משפחות נוצריות, כשהם מממנים את כלכלתם בזכות מטבעות זהב שנשמרו אצל חבר נוצרי ונמכרו מעת לעת. יהודה, ילד בלונדיני שלא עורר חשד, היה רוכב על אופניו כדי לקבל את התמורה ולהעבירה לאם. המשפחה נותרה במחבוא עד לשחרור אנטוורפן בידי האנגלים ב-4.9.1944. היהלומים שהחביא האב קודם למלחמה נמצאו במקום המסתור שלהם, וסייעו בשיקומה של המשפחה.
ב-1947 הצטרף יהודה למפעל הביקוע של האב. לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר נדמה היה שמדינת ישראל נמצאת בסכנת השמדה, החליט לעלות לארץ בעקבות החינוך הציוני שקיבל בבית ובתנועת גורדוניה. עד לעלייה גייס, ביחד עם אחיו טוביה, עשרה בוקעים (ובהם אריה ריגר, נחמן שכטר והאחים פריס), שהועסקו במפעל באנטוורפן בתנאי שיעלו לישראל.
ב-1969 עלה לארץ והכשיר מקום למבקעה ברמת גן. בסמוך לעלייתם ארצה הקימו האחים יהודה וטוביה ליפשיץ חברה שנקראה בשם 'בני אליהו ליפשיץ', לזכרו של האב. החברה צמחה, והעסיקה למעלה מעשרים בוקעים. הודות למיומנות המקצועית ולתנופת העשייה נמנים יהודה וטוביה ליפשיץ עם מקימי ומפתחי ענף הביקוע בארץ.
ב-1975 – 1995 נמנו יהודה וטוביה ליפשיץ עם מקבלי הקצאות הסייט של ארגון המכירות המרכזי של דה בירס. ב-1978 רכשו האחים משרדים בבניין 'מכבי'.
באותה השנה קנו מפעל ברמת גן. בשטח שהשתרע על פני 350 מ"ר הקימו מלטשה
לליטוש ידני שהעסיקה 40 עובדים, מלטשה למכונות אוטומטיות (פירמטיק) שהעסיקה 10 עובדים, מחלקת חיתוך שהעסיקה שמונה עובדים ומנסרה שהיו בה 150 מכונות שתופעלו על ידי ששה עובדים. כמו כן רכשו לייזר לביקוע וניסור יהלומים – תחום שפיתחו וביססו בתעשיית היהלומים הישראלית. בסך הכל מנה המפעל כ-70 עובדים, כולל צוות המנהלים. בנוסף, העסיקו האחים קבלני משנה. בשיא פעילותם העסיקו כ-100 עובדים.
בשנים 1986 – 1992 הצטרפו לחברה ארבעת בניו של יהודה – אלכס (אלי), דני, יאיר וראובן. ב-1996 נסגר המפעל, וב-1997 פירקו האחים ליפשיץ את השותפות, כשכל אחד מהם ממשיך לעבוד עם ילדיו.
ב-1997 חבר יהודה ליפשיץ לילדיו, שהקימו ב-1994 את 'בני יהודה ליפשיץ'. כיום הוא מכהן כמנכ"ל החברה, העוסקת בעיקר בשיווק מלוטש. כמו כן בבעלותה חנויות תכשיטים באירופה.
יהודה ליפשיץ נשוי לאיבט, אב לאלכס (אלי), דני, יאיר וראובן, הממשיכים את דרכו בענף
היהלומים, וסב ל-12 נכדים.
מאת: שירה עמי
