ב- 1992 הלך לעולמו עזריאל בן משה, איש רב פעלים בשירות הציבורי בענף היהלומים.
נולד ב- 1915 בפולין. ב- 1937 עלה ארצה, ועד שנת 1942 היה פועל חפירות בבנימינה ופועל בניין בחיפה. בה בעת היה פעיל ב"הגנה". ב- 1942 התגייס לצבא הבריטי, ושירת בו עד 1946. במסגרת פלוגת "סולל בונה" השתתף במרדף אחרי הגרמנים בנסיגתם דרך לוב, חיפוש שרידי העם היהודי באירופה וקליטת ילדי טהרן.
במלחמת העצמאות שירת כקצין בצה"ל, ועם סיומה הצטרף למשרד האספקה והקיצוב, שהפך לימים למשרד המסחר. ב- 1959, ימי כהונתו של המפקח יהודה דיבון (דוידוביץ') מינה אותו שר התמ"ס פנחס ספיר לתפקיד סגן המפקח על היהלומים. בתפקיד זה התמיד בתקופת המפקחים יונה חצור, גדעון להב, אמנון בן זאב, עוזי נדיבי, יוסף פרלמוטר ואפרים רביב.
בן משה כיהן בתפקיד עד לפרישתו לגמלאות, ב- 1983. ב- 1980 – 1981 כיהן כמפקח בפועל. ב- 1982 קיבל את התואר עובד מצטיין של משרד התעשייה והמסחר. שתי המטרות המרכזיות למענן פעל היו ארגון מינהלי של האגף לפיקוח והנהגת ליברליזציה נרחבת. הוא הנהיג מדיניות דלת פתוחה ושעות עבודה בלתי מקובלות. כל שנות כהונתו ניסה לפרש את החוקים והצווים לפי רוחם, בלא להקפיד על קוצו של יוד.
בימי דיבון וצור שימש כמזכיר החברה הממשלתית לפיתוח, שרכשה יהלומים ישירות באפריקה. בימי גדעון להב, שפעל להקמת מכון היהלומים, שימש 11 שנים כמזכיר המכון ללא קבלת שכר. במסגרת זו פעל להוצאת עיתון "היהלום" ונמנה עם חברי המערכת והכותבים הקבועים והבולטים בעיתון. תשומת לב רבה הקדיש לתיאור דיוקנאות של אישים בתעשיית היהלומים שהלכו לעולמם, ושיבוצם בהיסטוריה של הענף. בן משה פעל להקמת מגמות יהלומים בבתי ספר מקצועיים, והיה חבר בוועדות המכון. בסיועו של גדעון להב הקים קרן מלגות לתלמידים ע"ש אלעזר שלו ז"ל. בנוסף הקדיש זמן רב לתעשיית אבני החן.
בשנת 1998 העניקה לו ההתאחדות את התואר "יקיר תעשיית היהלומים".
מאת: שירה עמי
