נולד ב-1923 ברומניה. עלה לארץ ב-1935. מתוך ידידותם של הוריו עם שני יוצאי רומניה אחרים, אשר דסקל וצבי רוזנברג, החל ישראל בן שלום ללמוד חיתוך יהלומים במלטשת היהלומים הראשונה בארץ ישראל, בצריף שברחוב קטרוני בפתח תקוה.
אחרי עשרה חודשים בלבד החל ללמוד שם ליטוש, וכעבור חודשים מעטים בלבד ידע ללטוש את כל האבן. ב-1939 עבר עם בני משפחתו לתל אביב, והחל לעבוד אצל האחים אריה וקרול פיקל, בבית האדום שברחוב נחמני.
אחרי תקופה קצרה החל לעבוד ב"אבן שוהם" שבבעלות משה אופן. מייד לאחר שחתך ולטש אבן גלם אחת לדוגמה התקבל כעובד חודשי, והתחיל להדריך עובדים אחרים. תוך חודשים אחדים החלו להגיע את המפעל מנהלי עבודה ממפעלים אחרים, שביקשו את הדרכתו. וכך בגיל 16 היה למורה מבוקש ובעל משכורת גבוהה.
הפער בין גילו הצעיר למיומנותו המקצועית המעולה גרמו לאנשי התעשייה לקרוא לו, "ישראל המשוגע", שם שדבק בו לאורך שנים. תלמידיו מאז הם בעלי חברות היהלומים של היום. כאשר מנהל העבודה ב"אבן שוהם", יוסף נדל, פתח מפעל עצמאי, עבר אליו גם ישראל בן שלום, אשר מונה למנהל עבודה. עוד עבד אצל מרדכי נועם, אריה מולדבסקי ואחרים.
בשנות הששים נתבקש על ידי הפיקוח על היהלומים להדריך במפעלי יהלומים בעיירות פיתוח כמו כפר ירוחם וקריית שמונה, ולהכשיר בהם עולים חדשים. בסוף שנות השבעים יצא כמדריך לדרום אפריקה, שם שהה עד 1982. בעיקר נודע בזכות ליטוש חדש של יהלומים המלוטשים בליטוש ישן.
בשנת 1996, בעת קבלת התואר יקיר תעשיית היהלומים, היו מאחורי ישראל בן שלום 61 שנות עבודה כלוטש יהלומים – אכן, שיא עולמי. ישראל בן שלום הלך לעולמו בשנת 2002.
מאת: שירה עמי
