ב- 1970 הלך לעולמו אליעזר מזור ז"ל, שכיהן כנשיא התאחדות תעשייני היהלומים מ- 1951 עד לפטירתו. בראשית כהונתו עבדו בתעשיית היהלומים כ- 1000 עובדים, והיצוא הסתכם בסך של 5 מיליוני דולרים. עשרים שנה לאחר מכן עבדו בתעשיית היהלומים כ- 10,000 עובדים, והיצוא הסתכם בכ- 200 מיליוני דולרים.
הצטרפותו של מזור לתעשיית היהלומים מייצגת מגמה שרווחה בארץ בשנות הארבעים – הקמת מפעלים על ידי בעלי הון, אשר הפעילו את בתי החרושת באמצעות בעלי מקצוע מיומנים.
אליעזר מזור נולד בפולין בשנת 1882. סמוך למלחמת העולם הראשונה הקימו האחים – אליהו (ראש קהילת יהודי ורשה), אליעזר ואהרון, ביחד עם האב – מאיר צבי, את חברת "אחים מזור" ליבוא, שהיתה מהחברות הגדולות והמסועפות בפולין. אליעזר מזור עמד בראש הסניף של החברה בלודז'. במקביל, עסק בפעילות ציבורית – הוא נמנה עם ראשי ההסתדרות הציונית בלודז' והיה פעיל בלשכת המסחר המקומית. בשנות העשרים התחיל להשקיע כספים בארץ ישראל, ונמנה עם ראשוני היהודים בפולין שקנו פרדסים בארץ.
באוגוסט 1939 הגיע שוב לארץ כדי להמשיך בהשקעות. לפי הצעת אחיו, אהרון מזור ודודו, דר' יהושע מזור, נשאר בארץ כדי להמתין להתפתחות המאורעות. עם פרוץ המלחמה הצליח להציל את אשתו וילדיו ולהביאם ארצה. בארץ המשיך להפעיל את חברת "אחים מזור" בשותפות עם אחיו – אליהו, ודודו – יהושע.
ב- 1941 יסדה השותפות בית חרושת ליהלומים, שהיה מראשונים והבולטים בתעשיית היהלומים באותה העת. המפעל נסגר בסוף שנות החמישים, והאחים המשיכו לפעול בעיקר בתחום המסחר. גם בארץ נמשך אל הפעילות הציבורית – הוא היה חבר בוועדת ההצלה, כיהן כיו"ר התאחדות בעלי הבתים ושימש כשופט עירוני. כל השנים היה פעיל במוסדות התאחדות תעשייני היהלומים, ומשנת 1951 עד לפטירתו כיהן כנשיאה.
ב- 1999 העניקה לו התאחדות תעשייני היהלומים את התואר "יקיר תעשיית היהלומים".
מאת: שירה עמי
