שיטת דירוג צבע היהלומים על פי מקורות מוצאם, התפתחה בתחילת המאה העשרים על ידי האנגלים, שהתייחסו בעיקר למכרות בדרום אפריקה, כגון יהלומי הייגר, ממכרה הייגר, וסלטון, מכרה וסלטון ומכרות הקייפ.
האנגלים עברו עם הזמן לציון הצבעים, בעיקר תוך התייחסות להיבטים המסחריים של הלבן והצהוב. שיטת הדירוג על פי מקורות נשארה בעיקר בסקנדינביה. נהוג לחלק את צבעם של היהלומים לשתי קטגוריות, צבעים רגילים וצבעים מיוחדים.
צבעים רגילים – קבוצת הצבעים הרגילים כוללת את היהלומים מהצלולים, חסרי הצבע, המכונים לבנים, עד לצהובים בהירים ואף חומים בהירים. הצהובים בהירים לגוניהם השונים הם הנפוצים ביותר בטבע עקב התנאים והתהליכים שהתקיימו בעת היווצרות היהלומים.
צבעים מיוחדים – הצבעים העזים במיוחד, צבעי הפנסי. קבוצה זו כוללת את הצהובים החזקים ואת הגוונים המיוחדים הנובעים מהצהובים, כגון: זהוב, תפוז, צהוב ירקרק וכן הצבעים המיוחדים – הירוקים למיניהם, הוורודים, האדומים, הסגולים והחומים כהים.
הצבעים המיוחדים נוצרים עקב חדירת חומרים זרים ומרכיבים כימיים לגוף היהלום בעת היווצרותו במינון גבוה יותר מאשר ביהלומים בצבעים הרגילים, דבר שגרם לבליעת יתר של גוונים מסוימים ולהבלטה חזקה של גוונים אחרים.
בנוסף, צבעי היהלומים קיבלו בשפה המדוברת בין יהלומנים, שמות שמאפיינות קבוצות צבע.
צבעים גבוהים
בהתייחס לשיטת דירוג הצבע ע"י אותיות, מקובל לכנות כצבעים גבוהים ובהירים את הצבעים מהאות H ומעלה – G f E לכיוון D. הכוונה לצבעים מלבן מעורב קלות עד לבן יוצא מהכלל, צלול ושקוף.
צבעים נמוכים/צבעים כהים
בהתייחס לשיטת דירוג הצבע ע"י אותיות מקובל לכנות כצבעים נמוכים וכהים את הצבעים מהאות I ומטה – l k J I לכיוון Z. הכוונה לצבעים מלבן מעורב עד לצבעים הצהובים. הצבעים הכהים יותר, הצבעים מהאות Z, הם צבעי הפנסי.
צבעי גוף
כאשר ממיינים יהלומים בחלוקה לצבע, חשוב להבחין בין שני מצבים. האחד הוא כאשר היהלום ניצב על פני הלוח שלו (ה'למעלה') ואנו מתבוננים בגוף היהלום (ה'למטה') – זהו צבע הגוף. ביהלומי בליטושי פנטזי, בניגוד ליהלומים עגולים, הצבע נראה כמתרכז יותר בקצוות, ועל כן הוא מעט יותר חזק.
צבעי פנים
המצב השני לבחינת צבע היהלום הוא כאשר היהלום מוחזק באמצעות פינצטה, או על גבי נייר בדיקה לבן, כשהלוח מופנה אל הצופה ורואים את שטח הפנים. צבעו של שטח הפנים שונה לעתים מצבעו הכללי של היהלום, בעיקר ביהלומים שמקורם במכרות מסוימים באפריקה, כגון יהלומי סילבר קייפ או יהלומי בלו וייט, יהלומים בעלי נטייה פלורוסנטית וכן ביהלומים בצבעים המיוחדים, צבעי הפנסי.
צבע Rivera שבמקור התייחס ליהלומי הנהרות באפריקה, שאיכותם טובה מאוד, נחשב בסולם הסקנדינבי לצבע הגבוה והטוב ביותר. אלה הם יהלומים שקופים מאוד, ללא גוון כלשהו, המקבילים בסולם האמריקאי של ה- GIA לצבע D – F.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר "יהלומית מדוברת"
