הטיפול ביהלומי דמים החל עוד בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, עם העלאת המודעות לנושא על ידי ארגונים לא ממשלתיים והחלטות אופרטיביות של האו"ם. ענף היהלומים העולמי החליט לאגד כוחות ולפעול לשמירה על שמה הטוב של התעשייה. מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שפעלו להעלאת המודעות וליישום מעשי של תהליך קימברלי. אספנו בעבורכם, מתוך היהלום, העיתון הענפי, את האירועים המרכזיים בישראל בנוגע לתהליך קימברלי.

 

אוגוסט 1999 – ביקור של ארגון לא ממשלתי
נציגים מארגון גלובל ויטנס, ארגון ללא מטרת רווח שמושבו בבריטניה, מגיעים לביקור בישראל. הם מבקשים להעלות מודעות למימון מלחמות אזרחים באמצעות מסחר ביהלומים, במיוחד באנגולה.
מתוך: שירה עמי, "יהלומים וזכויות אדם", היהלום 159, עמ' 57 – 59.

 

 

אפריל 2000 – כנס הגלם הבינלאומי השני
כנס הגלם הבינלאומי השני נערך בישראל. נושא יהלומי גלם מאזורי סכסוך, הזוכים לכינוי "יהלומי קונפליקט", מועלה לדיון בכנס. בהודעה משותפת של בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות היהלומים הישראלית שפורסמה בכנס מביעים גופים אלו "דאגה עמוקה מהתפקיד שממלאים יהלומים בקונפליקטים רבים הגורמים כיום לחורבן ביבשת אפריקה… קהילת היהלומים הישראלית מקיימת את הסנקציות כנגד יהלומי אוניטה ועל פי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1173 ו- 1176, ותמשיך לתמוך בעבודת ועדת הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם ויו"ר שלה…" מתוך לשון ההודעה המקורית שפורסמה : שירה עמי, "יהלומי קונפליקט" היהלום 161 עמ' 53,55.
הנהלת בורסת היהלומים פרסמה החלטה לתמוך במאבק העולמי להפסקת המסחר ביהלומי מריבה שמקורם במכרות היהלומים של כוחות המחתרת הפועלים באנגולה, בסיירה ליאונה ובקונגו. על פי ההחלטה, סוחרים שימצאו סוחרים ביודעין ביהלומי מריבה יורחקו מחברותם בבורסה וכן מחברותן בכל אחת מבורסות היהלומים הפועלות בעולם. מתוך: שירה עמי, "יהלומי קונפליקט בכנס קימברלי", יהלום 162, עמ' 6- 10.

 

 

ספטמבר 2000 – כנס ייסוד WDC בישראל

מועצת היהלומים העולמית, WDC, הוקמה על מנת לייצג את האינטרסים של ענף היהלומים העולמי בנושא המאבק ביהלומי קונפליקט. זהו גוף משותף לפדרציה העולמית של בורסות היהלומים ולהתאחדות הבינלאומית של התאחדויות תעשייני היהלומים – אידמ"א. WDC מורכבת מוועדות: ועדת היגוי, ועדה משפטית, ועדה פיננסית, ועדת קשר לממשלות, ועדת מפיקים, ועדה טכנולוגית, ועדת תחיקה, ועדת מידע ומחקר ו-ועדת בנקים.
כנס הייסוד של מועצת היהלומים העולמית התקיים ברמת גן בספטמבר 2000. בראש מועצת היהלומים העולמית עמד הנשיא אלי איזקוב. ה-WDC הוא הגוף המייצג את תעשיית היהלומים בפורום תהליך קימברלי.

 

 

ינואר 2003 – ישראל היא המדינה הראשונה שמנפיקה תעודת קימברלילאחר שנתיים של דיונים בדרג בינלאומי בדרכים למניעת סחר ביהלומי קונפליקט

התקבל סיכום המחייב מעתה את כל היהלומנים לסחור ביהלומי גלם אך ורק עם המדינות המחויבות לתהליך שנודע בשם תהליך קימברלי. הסיכום התקבל על דעת האו"ם. בתהליך היו מעורבות כ-45 ממשלות ויותר מ-60 ארגונים אזרחיים וכן מרכזי יהלומים בעולם, שיוצגו על ידי הגוף שהוקם למטרה זו ה-WDC. בבורסת היהלומים הישראלית נערך כנס שהסביר ליהלומנים את הנושא. בחדר יבוא-יצוא נערך טקס צנוע בהשתתפות נציגי הענף. את התעודה הראשונה קיבלה ויקי אליעזרוב מחברת LLD.
מתוך: שירה עמי, "התחיל יישום נוהל 'תעודות קימברלי'", היהלום 172 עמ' 8-10.

 

 

17-19 במאי 2004 – ישראל היא המדינה השנייה שעברה ביקורת קימברלי
מדינת ישראל הייתה המדינה השנייה שהתנדבה לקיום בדיקת יישום תהליך קימברלי. הוועדה הקדישה שעות רבות לבדיקת ההליכים במשרדי הפיקוח על היהלומים ובנוסף ערכה סיור במפעל יהלומים, בבורסת היהלומים ונפגשה עם ראשי הענף. מדברי יו"ר הוועדה ג'יקוב תאמאג'ה: "בישראל יש מערכת שאחרים יכולים ללמוד ממנה. ההיקפים שאתם עובדים אתם גדולים מאד… למדנו כאן הרבה מאד".
מתוך: שירה עמי, "ישראל עמדה בביקורת 'תהליך קימברלי' בכבוד רב" היהלום 178, עמ' 66-67.

 

 

2010 – ישראל עומדת בראש תהליך קימברלי

ישראל ממונה לעמוד בראש תהליך קימברלי בשנת 2010. לתפקיד יו"ר התהליך מתמנה בועז הירש, ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת. הירש הוא הישראלי הראשון המכהן בראשות תהליך בינלאומי.
"ככל שאני מעמיק בהבנת התהליך כך אני מבין טוב יותר את עצמת האתגר וגוברת האהדה שלי אליו", אמר הירש בראיון ל"היהלום". לתקופת כהונתו הציב הירש שלושה יעדים: אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, הקמת ועדה לפתרון בעיות סחר והקמת גוף ידע של התהליך. בנוגע לאכיפה ולהקמת גוף ידע אמר הירש כי אלו נושאים ש"יימשכו בתקופות כהונתם של יושבי הראש הבאים, שכן אלה תהליכים שבנייתם מחייבת השקעת זמן לטווח ארוך".