ב- 1933 החל אהרון בן צבי מוריץ בשתדלנות אצל המנדט הבריטי, במטרה לבטל את המכס על יבוא יהלומי גלם. מאמצים אלו נשאו פרי ב- 1936. בכך נפתחה הדרך להקמת תעשיית היהלומים בארץ.
ב- 1937 החל יוסף נדל לקבל יהלומים חצי גמורים בדואר מאנטוורפן, וללטשם בביתו. מלטשה ביתית נוספת נפתחה על ידי סם מועד, בתל אביב.

 

 

באותה השנה, נפתח המפעל הראשון לייצור יהלומים, בביתו של צבי רוזנברג בפתח תקווה, על ידי בני הדודים, צבי רוזנברג ואשר דסקל .

 

 

באותה שנה נוסד "מועדון היהלומים הא"י" בביתו של עקיבא אריה וייס בפינת הרחובות הרצל 2 ואחד העם 18 שבתל אביב. הבנין המקורי, עומד באותו מקום גם היום.
במהלך מלחמת העולם השנייה נסע עובד בן עמי ללונדון, והצליח להניע את סינדיקט היהלומים דה בירס, מפיקת יהלומי הגלם הגדולה בעולם באותה תקופה, לשלוח יהלומי גלם לארץ ישראל.

 

 

ב-1939 נוסדה המלטשה הראשונה 'אופיר' בעיר נתניה שהפכה לימים לעיר היהלומים.
בשנת זו, 1939 היו בארץ ארבעה בתי חרושת לייצור יהלומים בתל אביב בבבית האדום שברחוב נחמני, בית החרושת של קרול פיקל ברחוב הגר"א בית החרושת של משה אופן ז"ל ובית חרשות אופיר בנתניה של רוזנברג ומורגנשטיין