תחילת שנות השמונים התאפיינו בהמשך המשבר בענף. מאות מפעלים נסגרו ואלפי עובדים עזבו את התעשייה. חברות יהלומים נשארו עם מלאי גדול של יהלומים. בעקבות המשבר חל שינוי מבני בתעשיית היהלומים. לא עוד מפעלי ליטוש גדולים. רוב המפעלים בארץ העסיקו בתקופה זו עד 30 עובדים.

 

בשנת 1980 נבנה הגשר המחבר בין בנין שמשון לבנין מכבי בהתאם לתפיסה שיש לספק לחברי הבורסה את כל הצרכים החיוניים לתיפקודם תחת קורת גג אחת.

 

בשנת 1982 הוסרו המגבלות על יבוא היהלומים המלוטשים לישראל. פתיחת היבוא נעשתה כדי להגדיל את מגוון היהלומים שיש ליהלומנים ישראלים להציע לקניינים, גם יהלומים שאינם מיוצרים בישראל.

 

1985 – נשים מתקבלות כחברות שוות בבורסת היהלומים הישראלית.

 

1986 – ענף היהלומים מארח את קונגרס היהלומנים ה- 23 במסגרתו נחנך מוזיאון היהלומים.

 

1986 – נחנך מוזיאון היהלומים ע"ש הארי אופנהיימר, חלון הראווה של ענף היהלומים הישראלי. המוזיאון נקרא ע"ש הארי אופנהיימר הבעלים של חברת דה בירס שאף כיבד את המוזיאון בביקור בעת חנוכת המוזיאון.

 

1987 – יצוא היהלומים המלוטשים מישראל עבר את שני מיליארד הדולר.

 

1988 – פותחה מכונת החיתוך מח 1 ושיטת הביקוע בלייזר תופסת תאוצה תוך שהיא דוחקת את שיטת הביקוע הידנית.