בראש תהליך קימברלי (Kimberley Process), בשנת 2016 עמדה דובאי וכיו"ר התהליך שימש אחמד בין-סוליאם (Ahmed Bin Sulayem). בין-סוליאם החליט לתעדף את היחסים עם מדינות אפריקה בתקופת כהונתו כיו״ר KP ב-2016.

 

 

במסגרת תפקידו הוא ביקר בין השאר באנגולה, בדרום אפריקה ונפגש עם שרי המכרות במדינות אלו.
בן סוליים פרסם דו" אמצע קדנציה, ראשון מסוגו עבור תהליך קימברלי בו הודגשו יוזמות מרכזיות, כגון ביקורים במדינות מפיקות יהלומים באפריקה, יוזמה לעריכת סמינרי הערכה והצעה לבחינת השימוש בטכנולוגיית Blockchain כאמצעי לשיפור אבטחה.
"יו״ר תהליך קימברלי נקט השנה צעדים ממשיים לתמיכה במאמציהם של קבוצות שונות וצוותי מעקב, על מנת להבטיח כי כמה מהמדינות מפיקות היהלומים העניות בעולם יוכלו להצטרף או לשוב למשפחת KP ולקבל נתח הוגן מההכנסות המופקות מכרייה ויצוא של יהלומי גלם״, אמר בין-סוליאם.

 

 

בין שאר הפעילויות של יו"ר תהליך קימברלי, אחמד בין-סוליאם היה ארגון פורום שדן בהערכת יהלומי גלם בשיתוף עם Antwerp World Diamond Conference (AWDC) . הכנס נערך בבלגיה.

 
בכנס המליאה השני שהתכנס בדובאי בנובמבר 2016 עלה לדיון בין השאר נושא היהלומים הסינתטיים. יו"ר קימברלי, אחמד בין סוליאם (Ahmed Bin Sulayem) אמר כי מאחר שהשווקים באפריקה שבהם מתבצעת הכרייה אחראים לכ-65% מתפוקת היהלומים העולמית, מובן מדוע נושא הסינתטיים מהווה סיבה לחשש גובר […] חיוני כי התעשייה תדון בנושא, תבין את זה השפעתו האפשרית, ותדון באופן שבו ניתן לטפל בו".

 

דילוג לתוכן