דלג לתוכן המרכזי
השתלמויות 2021 בענף היהלומים
the israel diamond industry logo

פנדורה תמכור רק יהלומי מעבדה. איך זה ישפיע על התעשייה?

פול זימניסקי מנתח את מצבו של שוק היהלומים הטבעיים לעומת יהלומי המעבדה
תכשיטי יהלומי מעבדה סינתטיים
צילום: Lightbox Jewelry

ענקית תכשיטי האופנה פנדורה (Pandora) הודיעה לאחרונה כי תפסיק למכור יהלומים טבעיים, ותמכור אך ורק יהלומי מעבדה. אנליסט היהלומים פול זימניסקי (Paul Zimnisky) מזכיר כי תכשיטי יהלומים טבעיים היו בין כה רק חלק קטנטן ממכירות התכשיטים של פנדורה – הרשת מוכרת 85 מיליון תכשיטים בשנה, ורק 50 אלף מהם משובצים ביהלומים. כלומר, בשוק היהלומים הטבעיים, פנדורה היא שחקנית קטנה. לכן, לדבריו, הודעתה של פנדורה גם לא צפויה לפגוע במחירי היהלומים הטבעיים. זימניסקי מציין בריאיון שהלקוחות של רוב חברות תכשיטי היוקרה ממשיכים להעדיף יהלומים טבעיים, וכי המגמה לא צפויה להשתנות.

 

פנדורה השיקה לאחרונה קולקציה ראשונה של יהלומי מעבדה. מה דעתך על כך?

 

רוב האנשים בתעשייה לא הופתעו מכך לדעתי, כי רוב חברות תכשיטי אופנה, כמו פנדורה, מאמצות די בקלות את יהלומי המעבדה, ופנדורה אימצה אותם כחלופה יחידה. מה שמעניין הוא האופן שבו היא דיווחה על כך, והסיקור שקיבלה במדיה: ‘אחת מקמעונאיות התכשיטים הגדולות בעולם כבר לא מוכרת יהלומים טבעיים’. עם זאת, תכשיטי יהלומים הם חלקיק קטן מאוד מכלל התכשיטים שנמכרים בפנדורה, לדעתי פחות מ-1%, כך שאני חושב שהפרסום קצת מטעה. אך כמעט כל רשתות התקשורת הגדולות בעולם עסקו בנושא, שזה סיפור בפני עצמו. אני חושב שזה מראה כמה עניין מעורר הנושא. 

 

חנות תכשיטים פנדורה
צילום: Iris Hortman

מה דעתך על התחזיות כי המהלך של פנדורה יעודד שחקנים אחרים לאמץ יהלומי מעבדה?

 

קשה לומר איזו השפעה היה לכך, אם בכלל. רוב חברות תכשיטי האופנה כבר אימצו את המוצר, אך אצל חברות תכשיטי יוקרה זה יותר מעורב, ואפשר להבין זאת. הניתוח שלי מעלה כי רוב חברות תכשיטי היוקרה מציינות כי הלקוחות שלהן עדיין רוצים יהלומים טבעיים, ולא מתכננים לשנות את זה. כמה חברות תכשיטים בינוניות מציעות יהלומי מעבדה כמוצר נוסף. אבל לדעתי רבות מהן מהססות לדחוף באגרסיביות את יהלומי המעבדה על חשבון יהלומים טבעיים, כי זה יוביל לפגיעה בהכנסות, מאחר שיהלומי מעבדה נמכרים באחוז קטן מהמחיר של יהלומים טבעיים.

 

ערכתי קצת מחקר בנושא, וקמעונאים רושמים שולי רווח גבוהים יותר ממכירת יהלומי מעבדה, אך זה זמני לדעתי, כי בסיס ההכנסות נמוך יותר. בסופו של דבר, זה יפגע בשורה העליונה של הקמעונאים, בעיקר לטווח ארוך, ברגע שיהלומי מעבדה יתבגרו כמוצר ופחות ייחשבו לחידוש. אלו דברים שצריך לחשוב עליהם, כשמנתחים את הנתונים. 

 

עד כמה אימוץ יהלומי המעבדה יפגע בשווי של יהלומים טבעיים?

 

אני לא חושב שההודעה של פנדורה, כי תמכור רק יהלומי מעבדה, תגרום לפיחות בשווי של יהלומים טבעיים. מחירי היהלומים הטבעיים היו חזקים למדי בחודשים האחרונים, בזכות ביקוש ממשי. וכמו שציינתי, אני לא חושב שאנשים הולכים לפנדורה כדי לקנות יהלומים. הם הולכים לשם כדי לקנות צמידי צ’ארם או תכשיטי אופנה אחרים. ועם קו המוצרים החדש, של יהלומי מעבדה, פנדורה מבהירה כי היא משווקת את המוצר כתכשיטים במחירים זמינים יותר, לכן הם פחות יתחרו ביהלומים טבעיים ממה שחלק חושבים. 

 

פנדורה תכשיטים צמידים
צילום: Instagram/Pandora

מה רמת הפופולאריות של יהלומי מעבדה בימינו? 

 

במונחים כמותיים, יהלומי מעבדה מהווים אחוז חד-ספרתי בינוני משוק תכשיטי היהלומים העולמי. זה אמנם אחוז נמוך, אך הוא גדל משמעותית, כי עמד על 0% לפני כמה שנים בלבד. ממה שאני רואה, צרכנים שקונים יהלומי מעבדה עושים זאת בעיקר בשל מחירם הנמוך. האפשרות לקנות יהלומים במחיר זול ב-75% ממחירם של יהלומים טבעיים, היא חידוש.

 

אני חושב שנגיע בעתיד לנקודה שבה מכירות יהלומי המעבדה יעקפו את מכירות היהלומים הטבעיים במונחי נפח. עד שנגיע לנקודה הזו, המחירים שלהם יהיו אפילו נמוכים יותר, והפער באופן שבו הם נתפסים על ידי הצרכנים לעומת יהלומים טבעיים, רק יתרחב.

 

ייצור יהלומי מעבדה סינתטיים
צילום: Lightbox Jewelry

לדוגמה, חיקויי יהלומים כגון אבני זירקוניה קובית, אבני ספיר לבנות, מואסניט וכו’, כבר עקפו את מכירות היהלומים הטבעיים במונחי משקל, לפני שנים. אך תעשיית היהלומים הטבעיים היא עדיין תעשיה של 80 מיליארד דולר, שממשיכה לצמוח. לכן, אין כאן בהכרח משחק סכום אפס. 

 

איזו מדינה היא היצרנית והצרכנית הגדולה ביותר של יהלומי מעבדה?

 

ארה”ב היא הצרכנית המובילה של יהלומי מעבדה, כי זה שוק תכשיטי היהלומים הגדול בעולם, עם כמעט 50% מהמכירות. יהלומי מעבדה משווקים כיום בכל העולם. עם זאת, לדעתי הם יתקבלו טוב יותר בחלק מהשווקים. בהודו, למשל, צרכנים רואים תכשיטים באופן אחר, ככלי לשימור ערך. לכן, ייתכן שיהלומי מעבדה פחות יצליחו שם, אבל מי יודע. יהיה מעניין לעקוב אחרי שווקים שונים, עם תרבויות שונות. השיווק והאופן שבו המוצר נמכר לצרכנים בשווקים השונים, ימלאו תפקיד מרכזי בהצלחתם או בכישלונם, בסופו של דבר.

 

בנוגע לייצור, ניסיתי לעקוב אחרי כל יצרניות יהלומי המעבדה וההיצע העולמי, אך הגענו לנקודה שבה יש כל כך הרבה שחקנים חדשים בתחום, שכמעט בלתי אפשרי לעקוב אחריהם. נכון להיום, אני מעריך שסין, הודו, ארה”ב וסינגפור הן היצרניות הגדולות בעולם, בסדר הזה. 

 

שוק יהלומי המעבדה היה אמור לרשום צמיחה שנתית של 7.85% בין השנים 2019 ו-2024. האם זה אפשרי לאור התהפוכות שנגרמו בשל מגפת הקורונה?

 

שנת 2020 הייתה קשה מסיבות רבות, אך אנשים כיום רוכשים תכשיטים, ועושים זאת כבר כמה חודשים. הביקוש לתכשיטי יהלומים חזק למדי, כאשר סין וארה”ב הן מניעות הביקוש העיקריות. וזה עשוי להמשיך, אם נראה גל של חתונות במחצית השנייה של השנה הנוכחית. זה ייטיב גם עם יהלומי המעבדה. לטווח ארוך, נמשיך לראות צמיחה בייצור ובמכירות של יהלומי מעבדה; עם זאת, המחירים ימשיכו לרדת.

 

טבעת נישואין חתונה יהלום
צילום: MarinaPanina / pixabay

מה מניע את הביקוש הצרכני ליהלומי מעבדה?

 

אני עוקב אחרי הנושא מקרוב, ורואה שהמניע העיקרי הוא המחיר הנמוך יותר. הביקוש קשור מאוד ליכולת לרכוש יהלום, תמורת שבריר ממחירו של יהלום טבעי. כחידוש, זה יישחק. אבני חן אחרות שמיוצרות על ידי האדם, כמו רובי ואמרלד, כבר נמצאות בשוק זמן רב, ואנשים ממשיכים לרכוש אותן, אך אין כזו התלהבות סביבן. יהיה נכון לקבוע כי הם נתפסים על ידי הצרכן כמוצרים שונים, וזה בא לידי ביטוי ברור במחיר. 

 

כיצד פועל ענף היהלומים הטבעיים כדי לתת מענה לחשש בנושאי כרייה בת-קיימא ואתית?

 

יוזמות לגילוי מוצא או מקור היהלום הן לדעתי התשובה היחידה, ואולי המקיפה ביותר, לאתגרים האלו. כשצרכן יודע בביטחון מהו מקור היהלום שלו, מתבטל החשש כי מדובר ביהלום מריבה וכו’. כמו כן, מקור היהלום גם מבטיח לצרכן כי מדובר ביהלום טבעי אמיתי.

 

יש לכך יתרונות וערך מוסף, שהופכים את היהלום למעניין יותר, ויכולים גם להבטיח לצרכן כי היהלום שרכש יתרום לתכניות חברתיות המיטיבות עם קהילות המתגוררות באתרי כריית יהלומים, וכן הלאה.

 

משאית כריית יהלומים זימבבואה
צילום: fivepointsix / shutterstock.com

כמו בכל תעשייה אחרת, חלק מהשחקנים בתעשיית היהלומים הטבעיים עושים מעל ומעבר, כדי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית, ומשפיעים באופן חיובי על הקהילות שבהן הן פועלים. מקור היהלום מאפשר לצרכנים לתגמל את החברות הללו, או לתגמל כורים עצמאיים קטנים, שמתפרנסים מניהול עסקים קטנים לגיטימיים.

 

כמה יהלומי מריבה מוצאים את דרכם לחנויות תכשיטים?

 

אני עוקב מקרוב אחר נתוני האספקה, ומשוכנע למדי כי “יהלומי מריבה” הם אחוז קטן מאוד מהיצע היהלומים העולמי, בשיעור חד-ספרתי נמוך, אם בכלל. סנקציות ממשלתיות, לחצים מצד הצרכן, העבודה של ארגונים לא-ממשלתיים (NGO), ומאמצים מצד חברות הכרייה הגדולות, הובילו לכך שאין כמעט יהלומים כאלו בשוק בשנים האחרונות.

 

אנחנו רוצים כמובן להגיע לכך שלא תהיה סחורה כזו בכלל בשוק, אבל צריך לזכור שמדובר בתעשייה מאוד גלובלית, ויוזמות כמו תהליך קימברלי (KP) מסתמכות חלקית על כך שממשלות מקומיות יפקחו על תנועת היהלומים, ומקרים של שחיתות או ממשלות לא יציבות, מקשים על התעשייה להיפטר לחלוטין מיהלומי המריבה. לדעתי, יוזמות לגילוי מקור או מוצא היהלומים, הן הפתרון הטוב ביותר גם לבעיה זו.

 

למאמר המקורי לחצו כאן

 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך