דלג לתוכן המרכזי
 Online Diamond Trade Show presented by IDI and AWDC
the israel diamond industry logo

“יהלומי מעבדה הם אופנה חולפת”

האנליסט פול זימניסקי מנתח את אתגרי ענף היהלומים בשנה הקרובה
יהלומי מעבדה ג'יי סי פני
צילום: Richline Group

תחילתה של שנה חדשה היא הזדמנות מצוינת לבחון את האתגרים שעמם התמודד ענף היהלומים בשנה החולפת, ואת אלו שמצפים לו במהלך 2020. בריאיון ל-Rough&Polished, אנליסט היהלומים פול זימניסקי מנתח את האתגרים הנוכחיים והעתידיים של הענף, ומתייחס לנושאים המרכזיים האחרים שעל הפרק.

 

כיצד אתה מסכם את הפעילות בתעשיית היהלומים בשנת 2019?

 

המגמה העיקרית אשתקד הייתה המשך צמצום מלאי היהלומים העודף של לוטשים ויצרנים. זה יצר מלאי עודף אצל קמעונאים בשנתיים האחרונות. עם זאת, לדעתי התעשייה בכללותה יוצאת נשכרת מהשלב הזה. כאנליסט, ההיצע העודף בשוק נתפס כאחד האתגרים הגדולים של תעשיית היהלומים לאחרונה, אך במבט קדימה, אני רואה סיכון גדול יותר דווקא בביקוש לטווח הקרוב, בעיקר בשוק של סין רבתי, בשל אי-הוודאות בנוגע להסכמי הסחר עם ארה”ב, ובמידה פחותה גם המצב בהונג קונג שטרם נפתר.

 

עם כניסתנו לשנת בחירות בארה”ב, אני מאמין שהשוק הצרכני באמריקה ישמור על יציבות ואפילו ישתפר, כי האינטרס של הפוליטיקאים הוא לשמר מראית עין של כלכלה בריאה, כדי לגרוף נקודות בקרב הבוחרים. עם זאת, אחרי 2020 כלכלת ארה”ב והשוק הצרכני שלה יצטרכו להיבחן מחדש. לשם השוואה, ארה”ב היא השוק הגדול ביותר של תעשיית תכשיטי היהלומים, עם קרוב למחצית מהביקוש העולמי מצד הצרכן הסופי, וסין ניצבת במקום השני, עם 20% מהביקוש העולמי.

 

ליטוש יהלומים בורסה ישראל
צילום: IDI

הסייט האחרון של דה בירס ל-2019 רשם עליות מסוימות לאחר שנה קשה לתעשייה ולחברה. האם מדובר בהתאוששות בזכות עונת החגים במערב?

 

כן, אני מתחיל לראות אינדיקציות מוקדמות מאוד להתאוששות במחירי יהלומי הגלם בחודשים האחרונים. זה נובע מהיצע מאוזן יותר, ולרכישת מלאי מחודשת על ידי יצרנים ולוטשים, ועל ידי קמעונאים, עם תחילת עונת החגים. עם זאת, לדעתי המלאי שצברו מפיקות היהלומים הגדולות ב-2019, ובעיקר דה בירס ואלרוסה, מגביל את תקרת המחירים לטווח הקרוב, אפילו אם הביקוש יתאושש משמעותית. אני מעריך, למשל, שב-2020 אלרוסה תוכל למכור לשוק 50-85% מהמלאי שצברה ב-2019, אם התנאים יאפשרו זאת.

 

האם יש סיכוי כלשהו למכרות יהלומים חדשים, או שחברות מגלות פחות עניין בחיפושי יהלומים?

 

בנושא חיפושים ופיתוח, אין ספק כי החדשות הגדולות ביותר לאחרונה הגיעו מכיוון ריו טינטו (Rio Tinto), שבחרה להתקדם עם פרויקט סטאר-אוריון (Star-Orion) של חברת סטאר דיימונד (Star Diamond) בפרובינציית ססקצ’ואן (Saskatchewan) בקנדה. ריו תבצע את חקר ההיתכנות בפרויקט סטאר-אוריון, שבמהלכו תתקבל החלטה אם לבנות מכרה. זה חשוב כי ריו טינטו מביעה כאן עניין בפרויקט, ובתחום היהלומים הטבעיים בכלל. ריו טינטו היא חברת הכרייה המגוונת השנייה בגודלה בעולם. לאור האתגרים שהסביבה הנוכחית מציבה לחברות יהלומים ‘צעירות’, כל חברה שממשיכה להתקדם עם פרויקטים אומרת הרבה על עצמה ועל הפרויקטים שלה. מדובר בחברות כמו North Arrow Minerals, Lithoquest Diamonds, Tsodilo Resources ו-Adia Resources.

 

מכרה יהלומים דיאביק, ריו טינטו
צילום: Rio Tinto

האם יהלומים סינתטיים עדיין נתפסים כאיום על יהלומים טבעיים?

 

כן, יהלומי מעבדה מהווים איום על תעשיית היהלומים הטבעיים, וכל מי שאומר אחרת, כנראה לא מדבר בכנות. כל יהלום מעבדה שנמכר לצרכן כיום, במיוחד במחיר קרוב למחירו של יהלום טבעי, הוא אובדן מכירות לתעשיית היהלומים הטבעיים. עם זאת, אני חושב שמחיריהם של יהלומי מבעדה ימשיכו לרדת, כי מדובר במוצר מתחדש המיוצר על ידי אדם, שבשונה מיהלומים טבעיים אינו מוגבל מטבעו. 

 

בסופו של דבר, ירידת המחירים תבחין בין המוצר הזה לבין יהלומים טבעיים מבחינת הצרכנים. תכשיטי יהלומים הם קניה רגשית של מוצר יקרה, ולא קניה פרקטית, לכן למאפיינים כמו ‘נדיר’ ו’בעל ערך’ של יהלום טבעי יש חשיבות רבה. שיווק מוצלח של תעשיית היהלומים הטבעיים יבהיר זאת לצרכנים, אם יבוצע היטב. 

 

מה הסיכויים שחברות כרייה נוספות ייצרו גם יהלומים סינתטיים, כמו דה בירס?

 

לחברות כריית יהלומים יש תכניות עסקיות לטווח ארוך יותר, לכן נראה כי אין מבחינתן היגיון להיכנס לתחום יהלומי המעבדה – אלא אם לחלוטין כצעד אסטרטגי שנועד להגן על עסקי היהלומים הטבעיים. אנחנו מצויים כעת, לדעתי, בחלון רב-שנתי שבו ישנם צרכנים המוכנים להוציא אלפי דולרים על יהלום מעבדה. אבל זה לא יימשך, וגם שולי הרווח האטרקטיביים של יצרני וקמעונאי יהלומי מעבדה לא יימשכו לאורך זמן. לכן, במידה מסוימת אני חושב שיהלומי מעבדה הם אופנה חולפת, וכשמחיריהם יתקרבו לעלות הייצור, דינמיקת המוצר תשתנה. ברור שיהיו מקרים שבהם יהלומי מעבדה ימותגו באופן מוצלח וייחודי, וימשיכו להימכר במחירי פרימיום, אבל אני לא רואה את זה קורה עבור רוב יהלומי המעבדה הגנריים. כיום אפשר לקנות תמורת פחות מ-100 דולר אבן רובי או אמרלד יפה, במשקל קרט ומעלה, שיוצרה במעבדה, ואף אחד לא יתעניין או ירצה לדבר על זה, כי האופנה החולפת הזו עברה; זוהי לדעתי אנלוגיה למקומם של יהלומי מעבדה בעתיד. 

 

תכשיטי יהלומי מעבדה סינתטיים
צילום: Lightbox Jewelry

האם לדעתך אסטרטגיית היהלומים הסינתטיים של דה בירס עובדת?

 

האסטרטגיה הזו עובדת, אך היא רב-שנתית, לכן זה ייקח קצת זמן. הצרכנים חכמים, וכשהם מקבלים החלטת רכישה של כמה אלפי דולרים, כמו במקרה של רכישת יהלום, הם יבצעו לפחות קצת מחקר. במהלך המחקר הזה, הם צפויים להיתקל במבנה המחירים של המותג לייטבוקס (Lightbox) של דה בירס, שיגרום להם להסס יותר לפני שירכשו יהלום מעבדה שמחירו פי שניים, שלושה או ארבעה ממחירו של יהלום מעבדה של לייטבוקס. לדעתי נתחיל לראות שינוי נראטיב באמצעי התקשורת ואחרים, שיתמקד פחות באופן שבו יהלומי מעבדה ‘פוגעים’ בתעשיית תכשיטי היהלומים הטבעיים, ויותר באופן שבו הם מהווים מרכיב אינטגרלי ביישומי הייטק ותעשיות קשורות.

 

ולסיום, מה דעתך בנוגע לכישלונן לאחרונה של המדינות החברות בתהליך קימברלי להשיג קונצנזוס בדבר הנתיב החדש שבו על הארגון להתקדם מכאן?

 

זוהי תזכורת לניואנסים בתהליך קימברלי, שחברו בו מדינות מחלקים רבים ושונים של העולם, כל אחת עם הפוליטיקה והתרבות שלה. מדהים שהמסגרת הזו פעלה כפי שפעלה ב-2003. האתגרים האינהרנטיים הללו מקשים מאוד על הגעה לקונצנזוס ביחס לאתגרים שעל הפרק. עם זאת, בעוד תעשיית היהלומים ממשיכה ליישם יוזמות לשקיפות בשרשרת האספקה, אני  חושב שהביקוש ליהלומים ללא מקור ברור ומזוהה בסופו של דבר ייעלם, וזה במידה מסוימת ישלים את היוזמות של קימברלי, בכלים אחרים. 

 

מת’יו ניאונגווה (Mathew Nyaungwa), עורך ראשי של חטיבת אפריקה ב-Rough & Polished

 

לקריאת המאמר באנגלית לחצו כאן 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

יהלומים קניה / מכירה

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך