“שוק היהלומים רק בתחילת הסערה”

איגור קוליצ’יק (Igor Kulichik) הוא מומחה מוכר בתחום היהלומים. הוא עבד בתעשייה מעל 20 שנה, כסמנכ”ל הכספים של אלרוסה (Alrosa) בין השנים 2002 ו-2017, וכחבר בדירקטוריון של AGD Diamonds בין השנים 2018 ו-2022. בנוסך, הוא מכהן כדירקטור בכמה חברות מענפי התעשייה והפיננסים ברוסיה.

בריאיון ל-Rough&Polished, קוליצ’יק דיבר על מה שקורה בתעשיית היהלומים, מנתח איך הסנקציות על אלרוסה ישפיעו על החברה ושותפיה במערב, ומצביע על שחקנים בשוק שיפיקו תועלת מהמצב החדש.

רבות נכתב על החשש של חברות תכשיטים בעקבות המיתון, מגפת הקורונה והסנקציות הנוכחיות. מה המצב בשוק היהלומים?

שוק היהלומים, או “שרשרת אספקת היהלומים“, כולל חברות כרייה, סוחרים, לוטשים ותכשיטנים. אם סגמנט כלשהו מתמודד עם בעיות, הן משפיעות על כל יתר הסגמנטים, כי יש בעיות בשרשרת אספקת היהלומים, והתנועה של סחורה וכסף מזומן נפגעת.

בששת החודשים האחרונים, השוק התחזק בבירור, וכולם החלו להתאושש מהמגפה. המגבלות הוסרו, ומחסור גדול נרשם ביהלומי גלם. הצרכנים רכשו הכל מכולם, והמחירים זינקו שוב ושוב. בפברואר אף נרשמו כמה מיזוגים ורכישות, ואז החלו “אירועי ה-24 בפברואר”.

מה מצבן של חברות הכרייה בעולם וברוסיה?

חברות הכרייה הסיקו את המסקנות הנכונות ממשברי עבר, ולמדו איך לנהל נכון את הפקת היהלומים והמלאי. כמעט כל חברות הכרייה החשובות בריאות מבחינה פיננסית. מוקדם לחזות איך ישפיעו הסנקציות, ועלינו להמתין שהשוק ‘יעכל’ אותן ולראות איך יגיב.   

איך הסנקציות נגד אלרוסה משפיעות על תעשיית היהלומים ועל מצבן של חברות? הן הרי נוגעות לאזור שלם ולעשרות אלפי אנשים שתלויים בענף. 

אלרוסה יכולה להסתמך במידה רבה על תמיכת המדינה. ב-2009, כבר ניתנה תמיכה כזו, כאשר חלק מיהלומי הגלם של אלרוסה נמכרו לגוחראן (Gokhran), מאגר המתכות והאבנים היקרות הממשלתי. בשלב זה, יהיה נכון וחכם לעשות את אותו הדבר. מכירת יהלומי גלם בשווי של 1-2 מיליארד דולר תאפשר לאלרוסה לעמוד בהתחייבויותיה, לשמור על נפח הפקת היהלומים במשך ששה עד תשעה חודשים קדימה, ולבנות מערכת לשמור על הפקת היהלומים במשקל ששה עד תשעה חודשים, ולבנות מערכת מכירות, תשלומים והסכמים חדשה במהלך התקופה. במקביל, יש לפתח לוגיסטיקה חדשה לאספקת ציוד וחלקי חילוף, כאשר “ייבוא מקביל” צפוי לסייע מהבחינה הזו. 

עם זאת, באירופה מאמינים שלא כדאי להטיל סנקציות שיפגעו בעיקר ביבשת. האם זו העמדה שתאומץ, כאשר יחליטו להכניס יהלומי גלם מרוסיה לבורסות היהלומים באנטוורפן?

ברור שהשכל הישר באנטוורפן פינה מקומו להיסטריה פופוליסטית וריסון עצמי, בשל חשש מפני ביקורת ציבורית וסנקציות משניות. הסנקציות האמריקאיות נגד אלרוסה היו “המסמר האחרון”, אחרי שאנטוורפן החלה להגביל את עצמה בעבודה עם יהלומי גלם מרוסיה, אפילו לפני הטלת הסנקציות, והיא מתאבדת כאן כלכלית מתוך דחף היסטרי. כבר לפני כן, נרשמו בעיות רבות בכל הנוגע ליעילות ומהירות העבודה. מרכז הסחורות של דובאי (DMCC) מתעלה כבר מזה זמן על אנטוורפן, לכן כמות גדולה של יהלומי גלם עוברת לשם, והנתון הזה צפוי לרשום כעת קפיצה חזקה וחדה. בלגיה הייתה כה בטוחה ביתרונות של היהלומנים שלה, וזה גרם לה “להירשם בשמירה” ולפספס את השינויים הגלובליים בתעשיית היהלומים.

סך הייצוא מרוסיה לבלגיה מסתכם ב-6 מיליארד דולר, כולל מוצרי נפט ב-2 מיליארד דולר ויהלומי גלם ב-2 מיליארד דולר. ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה קרו (De Croo), אמנם קרא למדינה לא להילחם בעצמה, ועם זאת בלגיה צפויה לאבד גם נפט רוסי וגם יהלומי גלם מרוסיה, בשל הלחץ הציבורי. 

האם הסנקציות על תעשיית היהלומים הרוסית מועילה כלכלית לארה”ב?

אין בכך שום תועלת, להוציא העלייה במחירים של תכשיטי יהלומים. בנוסף, זה מחליש את עמדת הסחר של אירופה בענף אחד נוסף. 

אם שוק היהלומים האמריקאי ייסגר בפני אבנים יקרות מרוסיה, איפה אפשר למכור אותן?

כיום קשה למדי לאתר את המקור האמיתי של יהלומים מלוטשים, ואני לא מאמין שרשויות הרגולציה להוטות לעקוב אחר המקור של חומרי הגלם בשוק התכשיטים. כל סוחרי היהלומים ידברו בביטחון על המקור ה”לא רוסי” של היהלומים שלהם, מבלי לדעת בדיוק מאיזה יהלומי גלם יוצרו היהלומים המלוטשים שלהם. השוק האמריקאי צורך קרוב ל-50% מהיהלומים המלוטשים הנמכרים בעלום, אבל יש גם את סין, הודו ויפן, והתיאבון שלהן גובר.  

כיצד שוק היהלומים יתארגן מחדש, בעקבות הסנקציות האירופיות נגד רוסיה? אילו שחקנים בשוק ייהנו ממבנה השוק החדש? (דובאי, הודו, סין וכו’)

העדיפות העיקרית תינתק לדובאי והודו, והעמדה שלהן בשוק תתחזק באופן משמעותי. דה בירס (De Beers) תוכל להפיק תועלת בטווח הקצר, בשל בעיות זמניות באלרוסה, והיעדר הנתח שלה בשוק. עד האביב, המצב יתבהר, ויתברר באיזה טקטיקה נקטו הסגמנטים השונים ב”שרשרת אספקת היהלומים”.

מופעל על הודו לחץ להפסיק ללטש יהלומים מרוסיה. איך זה עלול להשפיע על ענף הליטוש בהודו?

הודו אינה מדינה אירופית קטנה, ואי אפשר לדבר אליה באיומים. לאור חשיבותו של ענף הליטוש בהודו, אנחנו יכולים להעריך בבטחה כי הלחץ האמריקאי בכיוון הזה ישיג אפס תוצאות. 

מה אלרוסה צריכה לעשות כדי לצמצם למינימום את השפעת הסנקציות? 

כבר ציינתי את תמיכת המדינה וגוחראן. בחודשים הקרובים, אלרוסה תצטרך להיות יצירתית, בבניית קשרי לקוחות ואפשרויות תשלום חדשות. וכמובן, חשוב לחפש ולבסס כבר עכשיו ערוצים לאספקת חלקי חילוף קריטיים.

בתקשורת התפרסמו כבר כמה יוזמות בתעשיית היהלומים, שנועדו למנוע הפצת יהלומי גלם ויהלומים מלוטשים מרוסיה. אחת ההצעות, למשל, היא לציין את מקור היהלומים במסמכי התשלום. האם זה רציני?

יהלומנים נלהבים מדי השמיעו הצהרות פופוליסטיות ולא אחראיות, בצעד קשה ולא הכרחי. בעזרת קצת יצירתיות, קל יחסית להסתיר את מקורן של אבנים יקרות, שנמצאות כבר במעגל השני או השלישי של מכירה מחדש. 

מה התחזית שלך לטווח הבינוני-ארוך בשווקי היהלומים ברוסיה ובעולם?

אני לא הולך לתת תחזית – זה בלתי אפשרי כעת. אנחנו צריכים להמתין לפחות לסוף העימות הצבאי והפחתת ההיסטריה הקשורה לסנקציות.

אני מדגיש שוב, כי אנחנו מצויים בתחילת הסערה, ויכולים רק לשער כיצד גורמים יחידים יגיבו, ומה יהיו ההשלכות. כמו כן, סביר להניח שהכלכלה העולמית תתמודד עם מיתון משמעותי, וגורמים חדשים יתחילו להפעיל לחץ על שוק היהלומים. 

מאת גלינה סמיונובה (Galina Semyonova), אתר Rough&Polished