תעשיית היהלומים והתכשיטים מתפרשת על פני יבשות שונות. היא כוללת טווח רחב של פעילויות, כולל כריית מינרלים, עיבודם, שיבוצם בתכשיטים, ומכירתם הקמעונאית לצרכני-הקצה. כל אחד מהשלבים הללו כולל גם מסחר. חומרי הגלם היקרים מחליפים ידיים רבות לפני שהם נמכרים לצרכן. הם עשויים להחליף ידיים פעמים רבות אף באותו שלב, כחלק מתהליכי אגרגציה ודיסאגרגציה.
בתעשייה המודרנית ישנם גורמים רבים בכל שלב של שרשרת האספקה. היא כוללת חברות גדולות, עם מחזור של מיליארדים, לצד חברות קטנות, רבות מהן עסק של איש אחד. הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB) מציבה בלב פעילותה את האינטרסים של עסקים קטנים ובינוניים.
עם זאת, השילוב של מוצרים יקרים וחברות בפריסה רחבה מוביל לאתגרים רבים. לפני פחות מ-20 שנה, יהלומן יכול היה לרכוש בקלות יהלומים מספק בנקודה אחת על הגלובוס, לשלוח אותם למיקום אחר, ואולי אף לחברה נפרדת משלו, האחראית על ההזמנה והתשלום.
היו לכך וריאציות רבות. למשל, אם הקונה רכש יהלומי גלם מספקים לא מאורגנים, או ממדינות שבהן מערכות הבנקאות מוגבלות ולא אמינות, הוא יכול היה לבקש לאסוף את היהלומים באמצעות חברה אחרת באזור סחר חופשי, ולהסדיר את התשלום שטרם נפרע בהעברה בנקאית לחברה אחרת בחלק אחר של העולם, כפי שהורה הספק.
בנקאים וגופי שילוח מילאו אחר ההוראות, שלא גרמו להרמת גבות מאחר שנחשבו לנהלים מקובלים בעולם המסחר. כולם הבינו שהיהלומן פועל למטב את שרשרת האספקה שלו, הכוללת את אמצעי האבטחה והביטחון הפיננסי שלו.
כיום המצב השתנה. המסלול המתואר לעיל נתפס כתהליך להלבנת כספים. שלא יאושר על ידי בנקאים ומוסדות פיננסיים. עד לפני כ-15 שנה, יהלומנים וחברות רכשו באפריקה יהלומים באופן מאוד לא פורמלי, ולעתים קרובות מאתגר. במדינות שבהן דה בירס (De Beers) לא הייתה נוכחת, היה קשה לעקוב אחר יהלומים שנכרו ידנית ואלוביאלית. ואכן, שרשרת המסחר הפנימית של יהלומים שנכרו ידנית הייתה בחלקה הגדול לא פורמלית, ללא ניירת או תיעוד רשום, וזה הפך במידה רבה את המעקב אחר העסקאות למשימה בלתי אפשרית. ברוב המקרים, הקונה לא דרש זיהוי מהגורמים שמהם רכש יהלומים, ומעטים שמרו על תיעוד מסוג זה.
עולם העסקים השתנה רבות. תאהבו זאת או לא, אך כיום מעקב חשבונאי ברור של תהליכי קנייה/רכישה הוא חלק אינטגרלי מעסקיו של כל יהלומן. אפשר לומר שציות (compliance) הוא כעת ה"C החמישי" של כל עסק.
מסיבות אלו, הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים אימצה את עקרונות "הכר את הלקוח". עקרונות אלו, המוכרים גם כ-KYC, מרכיבים תהליך שבו עסקים מאמתים את זהות הלקוחות שלהם, ומעריכים את מידת הציות שלהם לתקנות, ואת מידת הסיכון לכוונות לא חוקיות בקשר העסקי בין הצדדים. כיום, חברות בכל סדר גודל מנהלות תהליכי "הכר את הלקוח", בכדי להבטיח כי לקוחות, סוכנים, יועצים או מפיצים אפשריים יצייתו לתקנות למניעת שוחד, ואינם מעורבים בהלבנות כספים. בנקאים, חברות ביטוח, חברות המעניקות אשראי לייצוא ומוסדות פיננסיים אחרים דורשים מלקוחותיהם יותר ויותר מידע מפורט של בדיקות נאותות.
טבעה המפולג של התעשייה מוביל למחסור במידע זמין על חברות העוסקות באבנים ותכשיטים. מקרי הונאה שנרשמו לאחרונה, שמאחוריהם עמדו כמה תפוחים רקובים, גרמו אף הם לבנקים ומוסדות פיננסיים לא להאמין בתעשייה, ולכן הם דורשים יותר שקיפות בפעילותה.
כחלק מהציות לחוקים למניעת הלבנות כספים (AML), כל בעל עניין בתעשייה נדרש לבצע בדיקת CDD (בדיקה זו מוכרת גם כבדיקת "הכר את הלקוח", "הכר את הספק" או "הכר את הצד השני בעסקה") עבור כל אחד מהלקוחות והספקים שלו, כולל מסמכי תיעוד נאותים, ועדכוני מידע קבועים.
בממוצע, 80% מהמידע בפרוטוקול "הכר את הלקוח" הוא משותף. אם 10 חברות מוכרות לאותו לקוח, וכל אחת מהן שומרת על פרוטוקול "הכר את הלקוח" ביחס אליו, הרי שאותו לקוח יידרש למלא 10 טפסי "הכר את הלקוח", ש-80-90% מהמידע בהם יהיה זהה, ורק 10-20% מהמידע יהיה ייחודי לאותו טופס.
מסחר היהלומים מתבסס באופן מסורתי על פעילות B2B, כאשר חלק גדול מהעסקאות מתבצע בין קבוצת לקוחות נתונה. ההערכה היא כי יהלומים עוברים מיד ליד 7-8 פעמים עד שהם נמכרים לבסוף לצרכן. מבחינת הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, זה מגביר את הדחיפות של הצורך בפלטפורמה משותפת ויתר שקיפות בתעשייה. על מנת להיות אמינה, פלטפורמת KYC הזו צריכה לעמוד בכמה תנאים חיוניים מסוימים.
הפלטפורמה צריכה מלכתחילה לשפר את רמת הציות בתעשייה, באמצעות קביעת התקן הטוב ביותר (למשל, בבקשת המוטבים הסופיים), וצמצום עלות הציות הכוללת עבור התעשייה. הפלטפורמה צריכה לאפשר לתעשייה לבצע רגולציה עצמית, באמצעות גביית מחיר כבד יותר בגין אי-ציות, ומתן יותר סמכות לגופים בתעשייה.
מנקודת מבט של גורמים בתעשייה, פלטפורמת "הכר את הלקוח" נאותה צריכה להגביר את היעילות, ובמקביל לעמוד בתקני "הכר את הלקוח" הטובים ביותר, למשל: נקודה אחת ויחידה להזנת מידע, צמצום הזמן הנדרש להזין מידע, וחיסכון זמן מאחר שניתן לשתף את המידע באופן מיידי. בנוסף, זמינות המידע על הצד השני בעסקה תגביר את השקיפות, מאחר שתאפשר לבנקים לקבל יותר מידע על הלקוחות שלהם, ובכך תגביר את המימון הזמין לפעילות.
בנוסף, עבודה עם בורסות/גופים מורשים בתעשייה תוודא כי הבורסות מסוגלות לפקח על המסחר בעצמן. המערכת צריכה לדרוש שרק גופים החברים ב-WFDB יתקבלו, וכי המסמכים הנוגעים אליהם, הכוללים מידע "הכר את הלקוח", יאומתו על ידי הבורסות שבהן הם חברים. הבורסות, מצדן, יוכלו לאמת את המידע שנמסר על ידי חברים בהן, ולהעניק ביטחון נוסף לחברות אחרות, בנוגע לאותנטיות של אותם חברים. זה אף צפוי להפחית את המאמצים הנדרשים, שכן כל המידע מאומת בנקודה אחת, ולא צריך לאמתו שוב ושוב. ואחרון חביב – החברים הסכימו לקוד האתיקה של הבורסה, המאפשר להם לפתור סכסוכים במידת הצורך.
הקמתה של פלטפורמת KYC של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים היא כלי חיוני, שנועד להשיב את האמינות והאמון לתעשיית היהלומים. זה עלול להרגיש כמו נטל מרגיז בזמנים קשים של מחסור באשראי, היעדר רווחים וירידה במחירי יהלומי הגלם והיהלומים המלוטשים. אולם למעשה, מדובר בגשר שהתעשייה צריכה לחצות, ללא כל עיכוב נוסף.
מאת ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB)
