דלג לתוכן המרכזי
the israel diamond industry logo

המלחמה באוקראינה והסנקציות על אלרוסה: שינוי כללי המשחק

חיים אבן זוהר ופרנאי נרבאקר עם סיכום השנה החולפת בענף היהלומים - חלק שני
חיים אבן זוהר DIB
צילום: חיים אבן זוהר

מדי שנה, ענף היהלומים העולמי ממתין ל-Diamond Pipeline – הסיכום השנתי של הפעילות בענף, שמפרסמים חיים אבן זוהר ופרנאי נרוואקר. לפניכם תקציר חלקו השני של סיכום שנת 2021 שפורסם לאחרונה. לקריאת חלקו הראשון של סיכום השנה לחצו כאן.

 

היזהרו מכותרות מטעות

בחדשות לרוב מעדיפים להציג את נתוני המכירות בהשוואה שנתית, ולעיתים קרובות הכותרות מכריזות על צמיחה דו-ספרתית במכירות. אך כשמדובר בשינוי גדול, חשוב להסתכל גם על השווי הכולל, ולא רק על ההשוואה השנתית.

 

ברבעון הראשון של 2022, דיווחים רבים הצביעו על צמיחה שנתית דו-ספרתית, וייתכן כי גם הסוחרים הוטעו להאמין שהתעשייה בצמיחה ספקטקולרית. ייתכן שזה אפילו תדלק חלק מהספקולציות שראינו בחודשיים הראשונים של השנה.

 

אולם במונחי נתונים מוחלטים, המכירות למעשה נחלשו אחרי יוני/יולי 2021. למעשה, דצמבר שנחשב לשיא העונה בענף התכשיטים הקמעונאי, רשם את נפח המכירות החודשי השני הנמוך בין החודשים יוני ודצמבר.

 

יהלומים מלוטשים יהלומים לבנים
צילום: Bjoern Wylezich / shutterstock.com

כשצוללים לנתונים, רואים עלייה מהירה בין החודשים ינואר ואפריל 2021, וסביר להניח שאמון הצרכן התחזק בעקבות תכניות התמריצים הממשלתיות. זה אומר שבהשוואה שנתית, עדיין תירשם עלייה דו-ספרתית גבוהה במהלך החודש, אך תורגש תחילת דפוס של ירידה. המספרים המוחלטים מספרים לנו שאפילו אם המכירות יישארו ברמה הנוכחית, מחודש יוני ואילך נתחיל לראות צמיחה שנתית נמוכה או שלילית. לכן, ייתכן שכדאי לתעשייה קצת לקרר ציפיות בנוגע ל-2022 כולה.

זמן לשלם את החוב?

נראה כי המסיבה של 2021 עומדת להיגמר, וזה אולי הזמן לשלם את החשבון. רוב תכניות התמריצים הממשלתיות בארה”ב השתלמו. הן יצרו ביקוש שהעלה את המחירים והאינפלציה לרמות שהדור הנוכחי עדיין לא נתקל בהן.

 

הבנק הפדרלי הגיב לזינוק באינפלציה – גם אם אולי באיחור – בהעלאת שיעור הריבית. הוא צפוי גם לעצור בהדרגה את תכניות התמריצים הכלכליים. חוב האשראי של הצרכנים זינק, ועשוי להגיע לרמות שיא עד סוף השנה.

 

הצפי היה כי תעשיית היהלומים תשוב לפעילותה הרגילה, תתמודד עם בעיות רגילות של צמיחה נמוכה ורווחיות לא מספקת. התרחיש הטוב ביותר של תעשיית היהלומים לא צפה צמיחה של מעל 1-2% במכירות הקמעונאיות. גם בתרחיש של 0% צמיחה, מכירות היהלומים המלוטשים יצטמקו בכמיליארד דולר, והביקוש ליהלומי גלם כמעט שלא ירשום שינוי, כי אמצע הערוץ יתחיל שוב לאגור מלאי. לאור התחזיות הללו, הטירוף הספקולטיבי בשוק בחודשיים הראשונים של 2022 לא היה במקום, וצפוי לעבור תיקון. כל זה היה לפני שפרץ העימות באוקראינה.

 

יהלומי גלם של חברת דה בירס
צילום: De Beers

התוקפנות ברוסית באוקראינה – שינוי כללי המשחק

הפלישה הרוסית לאוקראינה והפעולות שנקטו בתגובה ממשלות המערב, מטילים ספק בכל תחזית או תכנית עסקית מתוקצבת, כי 26% מיהלומי הגלם במונחי שווי, ו-32% מהם במונחי ערך, מסופקים לשוק על ידי אלרוסה, שרובה בבעלות ממשלת רוסיה. בימים אלו הולך ומתברר שרוסיה מנהלת באוקראינה מלחמת התשה, שמטרתה להתיש את האויב עד שיתמוטט. זה עלול לקחת כמה חודשים, אם לא שנים – והלוחמה עדיין עלולה להתרחב מעבר לגבולות אוקראינה.

 

כשפרצה המלחמה, ארה”ב הלכה בעקבות ממשלות אחרות באירופה, והטילה במהירות סנקציות כלכליות על ממשלת רוסיה. מאוחר יותר, הסנקציות הורחבו גם לחברות כמו אלרוסה, שלטענת המערב מממנות את המלחמה הרוסית באוקראינה.

 

הסבב הראשון של הסנקציות האמריקאיות מנע מאלרוסה לעשות עסקים בארה”ב, אך נפח העסקים שלה שם תמיד היה זניח, כך שלא הייתה לסנקציות כמעט השפעה. בסבב מאוחר יותר, שמה של אלרוסה נוסף ל”רשימה השחורה” של הגופים האסורים במגע עם גופים אמריקנים (SDN). הסנקציה הזו כבר גורמת ליותר נזק, כי היא לא מאפשרת להעביר כספים דרך ארה”ב. כל עסקה בדולר אמריקאי חייבת לעבוד דרך בנקים בארה”ב, ולאחר הכללת אלרוסה ברשימה, אין בנק שיכול לטפל בתשלומים מהלקוחות לאלרוסה, ובכך רוסיה איבדה את מקור ההכנסה הזה. 

 

רוסיה אוקראינה תעשיית היהלומים
צילום: Svetlana Turchenick / shutterstock.com

כשהודיעו על הסנקציות, התעשייה נקטה בגישה של נחכה ונראה. הספקולציה בחודשים הראשונים שעממה את הלוטשים והסיטונאים, שהיו רעבים ליהלומי גלם. במידה מסוימת, הפסקת המסחר ביהלומים מרוסיה אף נתפסה כברכה במסווה עבור התעשייה, שהתחילה שוב לאגור מלאי וחובות.

 

חברות בתעשייה קיוו לפתרון מהיר של העימות, וקיוו שדברים יחזרו לשגרה. אבל תקווה אינה אסטרטגיה. נראה כי הפתרון לעימות המתמשך הוא בשדה הפוליטי. לרוע המזל, גורלו ייקבע על ידי אנשים שאין להם הרבה מה להפסיד.  זה אומר שהפתרון והסרת הסנקציות עוד לא נראים באופק.

לחיות עם הסנקציות

העולם תפקד ביעילות באופן חד-קוטבי במשך מעל 30 שנה. מדינות בעולם כעת מודעות לנזקים הפוטנציאליים של סנקציות כלכליות, וברצון של ארה”ב לחמש אותן. במבט קדימה, העולם יתחיל שוב לנוע במסלול רב-קוטבי, עם מדינות, גושים ומסחר בין-גושי.

 

בעשור האחרון, סנקציות כלכליות הפכו לנשק המועדף על ארה”ב, בשל עמדתה הדומיננטית במערכת הפיננסית העולמית. סנקציות אמנם עשויות למנוע עימותים, אך טרם הוכיחו יעילותן במציאת פתרונות מיידיים לאחר שהעימות כבר פרץ. מבלי להיכנס לשאלה מי צודק, אפשר לראות בסנקציות כלי חד-צדדי, ששואב כוחו מכך שהדולר הוא מטבע הסחר העיקרי בעולם.

 

גם יישום הסנקציות על ידי ממשלות לעיתים נגוע בצביעות. כאשר הסנקציות לא נוחות או גורמות לטלטלה רצינית, לעיתים ניתן פטור – למשל למוצרים כמו נפט, גז טבעי, אורנים וטיטניום, שרוסיה היא ספקית מרכזית שלהם למדינות שהטילו עליה סנקציות. מדינות מתפתחות כבר מתלוננות על האופן שבו הן מושפעות מהסנקציות, כמשקיפות תמימות.

 

משאית כריית יהלומים זימבבואה
צילום: fivepointsix / shutterstock.com

היבט נוסף ובולט של העימות הוא המהירות שבה עסקים, כולל קמעונאי ומותגי תכשיטים, החליטו שלא לרכוש יהלומים ממקור רוסי. יש להם קשר ישיר ללקוחות, וסביר להניח שהן הגיבו כך בשל דרישה פוליטית, חברתית או מוסרית מצדם.

 

בנושא הפיקוח העצמי של התעשייה, אלרוסה עמדה למעשה בחזית לקידום היוזמות הללו, כמו המועצה לנהלים אחראיים בענף התכשיטים (RJC) ומערכת הערבויות העדכנית של מועצת היהלומים העולמית (WDC). זה רק אירוני שכעת, אותו מנגנון משמש את התעשייה כדי להוציא את אלרוסה משורותיה. 

 

בעתיד, מדינות וחברות אולי לא ירצו להצטרף למנגנון משותף כזה, כי אף אחת מהן לא תדע בוודאות שלא תהיה הבאה שיוטלו עליה סנקציות. ללא קשר למשך הסנקציות הנוכחיות, ברור כי התעשייה תתקשה מאוד להגיע למכנה משותף או להסכים על כל מנגנון פיקוח עצמי בעתיד.

 

מבחינת תעשיית היהלומים, ברור שהסנקציות לא הולכות לשום מקום. צריך להיערך לכך שהן יימשכו, ולבחור צד. קרוב לוודאי שהסנקציות יימשכו גם אחרי תום העימות באוקראינה. אחת החוזקות העיקריות של התעשייה היא הגמישות ויכולת ההסתגלות שלה לשינויים, כפי שהוכח שוב ושוב לאורך עשרות שנים. לפי חלק מהדיווחים, יהלומי גלם מרוסיה כבר החלו למצוא את דרכם בחזרה לשוק.

 

בעוד התעשייה שלנו מתרגלת לסביבה הרב-קוטבית הזו, חברות צריכות לנקוט עמדה ברורה, לבחור צד, ולהקטין את היקף העסקים כדי שיוכלו לציית לתקנות. עם התקנות הנכונות, התעשייה צפויה להתפצל, כאשר כמה חברות יצייתו לסנקציות ואחרות ימשיכו לסחור ביהלומים מרוסיה, אך לא יספקו אותם לעולם המפותח.

 

כריית יהלומים במכרות אפריקה
צילום: Fancy Color Research Foundation

אנחנו בטוחים שאפילו בעולם רב-קוטבי, התעשייה תסתגל ותשגשג כפי שעשתה בעבר. לרוע המזל, סנקציות מתגמלות במיוחד את החברות שמתחמקות מהן, על חשבון חברות אחראיות, וזה גורם להידרדרות הסטנדרטים של הציות בתעשייה

שאלה של מחיר

מזה יותר מעשור, ארה”ב מנסה לגרום לתעשיית היהלומים להפריד את המלאים שלה. תחילה הציעו לעשות זאת עם יהלומים מזימבבואה. הממשל האמריקאי קידם שורה של יוזמות של שרשרת ערבויות, כדי למנוע מכירה של יהלומים מזימבבואה בארה”ב. המאמצים נחלו הצלחה חלקית, במקרה הטוב.

 

כתבנו בהרחבה על הפרדה בין יהלומים, והעמדות נותרו זהות אחרי עשור, והן:

– התעשייה כולה יכולה להפריד יהלומים גדולים (מעל 0.20 קרט), שרובם מלוטשים אחד-אחד  

– האתגר הוא לעשות זאת עם יהלומים קטנים יותר, הנסחרים ונמכרים בחבילות מעורבבות

– עדיין ניתן להפריד יהלומים, אך יש לזה עלויות משמעותיות, שסיטונאים ולוטשים יצטרכו לשאת בהן כדי לטפל ביהלומים בנפרד

– תהינו בנוגע ליכולתם של סיטונאים ולוטשים לשאת בעלויות האלו, שעומדות על כ-1 מיליארד דולר בשנה. את העלות הזו צריך לגלגל לצרכן או לחברות הכרייה

– המשמעות עשויה להיות עלייה של מעל 10% במחירי הקטגוריות המדוברות של יהלומים מלוטשים

 

האבחנות האלו עדיין תקפות. אך לאור התמיכה הרגשית באוקראינה וסביבת האינפלציה במדינות מפותחות רבות, ייתכן שיהיה קל יותר לגלגל את העלויות הללו לצרכן. השאלה היא אם ניתן יהיה להתמיד בכך, כשתשומת לב הצרכן תעבור לסוגיות אחרות.

שאלה של זמינות

חוץ מנושא העלויות, ויתור על היהלומים של אלרוסה עלול לפגוע קשות בהיצע עבור חברות מסוג מסוים . הגלם של אלרוסה קטן יותר, ועלותו הממוצעת נמוכה ביחס לשוק. אך היהלומים המלוטשים שמיוצרים מהגלם שלה, כבר תופסים חלק גדול בהרבה בקטגוריות היהלומים של מותגי יוקרה, לייף סטייל או אופנה עלית. ברבות מהקטגוריות הללו, אלרוסה מספקת מעל 50% מהיהלומים המלוטשים, וחברות בענפים האלו עלולות להתמודד עם בעיית זמינות קשה, במיוחד במחצית השנייה של 2022. זה אכן אירוני, שרבים ממותגי היוקרה האלו היו הראשונים להפסיק להשתמש ביהלומים ממקור רוסי.

 

ואן קליף ארפלס Chaumet
צילום: Iris Hortman

לחצות את הרוביקון

מותגי יוקרה משקיעים המון בטיפוח התדמית שלהם, במשך עשרות שנים. רוב המותגים הגדולים התרחקו משיבוץ יהלומי מעבדה בתכשיטים או בשעונים שלהם. אם לא יוכלו להשתמש ביהלומים של אלרוסה, הן ייאלצו להתמודד עם בעיה קשה של היצע, כי ייתכן שלא יעמדו לרשותן מספיק יהלומים. השאלה שנותרה היא האם הן יחצו את הרוביקון, ויתחילו לשבץ יהלומי מעבדה במוצרי היוקרה שלהם, והאם הצרכנים שלהם יקבלו את המוצרים הללו, ואת הספין שאנשי השיווק יעניקו להחלטה הזו.

 

הסגמנט היחיד שיצחק כל הדרך על הבנק היא תעשיית יהלומי המעבדה. לחברות בתחום הייתה שנה פנומנלית, והמחסור בהיצע יכול ליצור הזדמנויות עסקיות חדשות לחברות המייצרות תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, בעוד הקמעונאים מנסים למלא את המדפים לקראת עונת החגים. יצרניות של יהלומי מעבדה לא הגבירו את קצב הייצור לרמה שיוכלו להחליף את התפוקה של אלרוסה, ועשויות לראות לשם שינוי עליות מחירים במחצית השנייה של 2022.

 

המחסור יפתח הזדמנויות חדשות בפני ספקים של יהלומי מעבדה, אחרי שחברות שבמצב אחר לא היו שוקלות למכור תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, ייאלצו לשמור על המוצר הזה. ברור מדוע תנאי השוק הנוכחיים מרגישים כמו גן עדן לתעשיית יהלומי המעבדה, שעה שמדינות המפיקות יהלומים ממשיכות ללקק את הפצעים. 

 

לחלקו הראשון של סיכום השנה לחצו כאן 

 

מאת פרנאי נרבאקר וחיים אבן זוהר 

 

פורסם באתר IDEX Online

 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך