המילה קבלנות בענף היהלומים משמעותה שכר עבודה על פי תפוקה. אחד ממאפייני תעשיית היהלומים בארץ ישראל, מהיווסדה, היה עקרון העבודה הקבלנית. לפי עיקרון זה, יש לכל שלב ייצור, לכל חלק ביהלום, תעריף משלו. ככל שהעובד מייצר יותר יחידות, יותר חלקים ביהלום, שכרו גדול יותר.
שיטת חישוב זו תרמה לאורך שנים להישגי הייצור הגדולים של ענף היהלומים הישראלי. עובד בשרשרת הייצור ייצר חלקים מסוימים בלבד, והשתדל לעשותם במהירות המרבית ובכמות גדולה. השיטה רווחה במשך שנים רבות, בעיקר בשנים בהן ייצרו יהלומים קטנים.
עובדי הייצור בענף היהלומים זכו בשכר גבוה מהמקובל בשוק העבודה בישראל בשל התמריץ הרב לגלות חריצות, לעבוד יותר מהר ויותר שעות, ולקבל בתמורה – יותר שכר. לעתים, הרבה יותר. מסירת עבודה לעובדים המקבלים תמורה על פי תפוקה מכונה בענף – מסירה 'בקבלנות'.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר "יהלומית מדוברת"
