השמות המתארים את החלקים השונים של יהלומים בליטוש הפנטזי בעלי הצורות המעוגלות, מושאלים ברובם מתיאור חלקי גוף האדם ו/או בעלי חיים.
בליטוש טיפה: בצד האחד יש ‘ראש’ (Head) ו’כתפיים’ (Shoulders) ובצד הנגדי יש ‘חוד’, ‘שפיץ’ (Edge, Point). באמצע נמצאת ה’בטן’ (Belly) ומהבטן במרכז פרושות ה’כנפיים’ (Wings), המתעגלות לכיוון החוד או משני צדיו.בליטוש אובל: יש פעמיים ראש עם כתפיים ובמרכז בטן.בליטוש מרקיזה: אין בכלל ראש (היא לא צריכה) אבל יש שני חודים. במרכז הבטן וכנפיים היורדות בקו מעוגל ויפה מהבטן אל החודים (הצרפתים קוראים למרקיזה גם בשם סירה – Navette).
בליטוש לב: במקום ראש עם כתפיים יש לו כתפיים בלי ראש, אבל עם חריץ במרכז, ובצד השני חוד עם כנפיים הפרוסות לכיוון הבטן (וכך הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה). בטן – Belly – נמצאת בדרך כלל באמצע היהלום, מתחת לראש והכתפיים. הבטן היפה מתעגלת בעדינות בקשת כלפי מטה, אל החוד (השפיץ).
חוד – Edge, Point (גרמנית: Spitze) – הקצה החד של יהלום בליטוש הפנטזי. אחד החלקים החשובים הוא קצה היהלום, החוד, ה'שפיץ', כפי שמכנים זאת חלק מאנשי הענף – של המרקיזה ושל הלב. מכיוון שהחוד, מעצם טבעו, הוא מקום רגיש, יש להקפיד על שלמותו, ולשמור שלא יישבר ולא יינזק. חריץ – Fissure, Cleft – נקודת המפגש הפנימית בין שתי הכתפיים בליטוש הלב. כנפיים – Wings – הקווים המתעגלים ביהלומי הפנטזי משני צדי הרונדיסט לכיוון החוד. כתפיים – Shoulders – החלקים הרחבים שמתחת לראש ביהלומי הפנטזי. בליטוש הכתפיים יש להקפיד שתהיינה מעוגלות ופרופורציונליות.
ראש – Head – ציון האזור הרחב במשטחי הליטוש של הטיפה. כאשר מתחילים את עיבוד מודל היהלום לאחר הכנת הלוח מתחילים, כמובן, בראש.
שידרית – Keel line – קו האורך בביתן של יהלומי הפנטזי – כינוס כל הפאות ומפגשן לאורך קו ישר מהקצה האחד של האבן אל הקצה הנגדי. הדבר בולט במיוחד במרקיזה, שצורתה ממבט על דומה לסירה (שגם לקו האורך שלה קוראים שידרית). באובל, שיש לו ראש וכתפיים ניתן להקביל את הקו לעמוד השדרה בגוף האדם.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר: "יהלומית מדוברת"
