נולד בתרפ"א, 1921, בחדרה, להורים שעלו ארצה מתימן ב-1912, בעליית שמואל יבנאלי. בשנים 1936/7 התנדב ל'הגנה', וב- 1938 הצטרף לאצ"ל, ארגן את המחתרת בחדרה והשתתף בקורס מפקדים. מביתו יצאו חברי הארגון לפעולות שונות, ובהן התקפה על פסי הרכבת בחדרה, במהלכה החרימו 35 אלף לירות שטרלינג – שכר עובדי הדואר של ממשלת המנדט.
ב-1940 ניסה כוחו בחקלאות, בה עסק אביו, וב-1941 החל ללמוד ניסור במפעל היהלומים 'פלנת' שבנתניה, בבעלותם של השותפים רייך, רוזנברג, לוסטיג ופוקס. עם מפעל זה, שהפך לימים למפעל 'האחים לוסטיג', שמר על קשרי עבודה הדוקים לאורך עשרות שנים.
תחילה עבד רפאל חממי ב'פלנת' כשכיר, לאחר מכן עבד במפעלם של רוזנברג ושכטר, ובשנת 1951 עבד במפעלו של אשר ספירו. בכל אחד ממפעלים אלה לא שמר את המיומנות שרכש לעצמו, והקנה אותה לתלמידים רבים.
ב-1953 פתח רפאל חממי מנסרה בחדרה, בעזרת אשראי שסיפקו לו דויד ארנפלד ז"ל והאחים לוסטיג. במהלך עבודתו התמחה בניסור אבנים גדולות, פיתח המצאות למניעת גלצים באבן, והמשיך להכשיר מנסרים בתעשיית היהלומים. עד לתקופת המשבר העסיקה המנסרה עשרה עובדים.
לצד עבודה מאומצת יום יומית, קיים רפאל חממי פעילות ציבורית מגוונת בתעשיית היהלומים ומחוצה לה. למעלה מעשרים שנה היה חבר בוועד אגודת קבלני הניסור, טרם הצטרפותה של האגודה להתאחדות תעשייני היהלומים, ולאחר מכן כיהן כיו"ר סקציית המנסרים בהתאחדות.
בתחומי קהילתו שבחדרה נמנה עם מארגני תנועת החירות במקום. היה חבר מרכז התנועה מיום היווסדה, חבר הנהלת ותיקי התנועה ורע ותיק (32 שנים) במסדר ז'בוטינסקי.
13 שנים כיהן כיו"ר ועדת התחבורה במל"ח, 14 שנים כיהן כחבר בוועדת השמות העירונית, 12 שנים היה חבר ועדת הביטחון בעיריית חדרה, ובעת קבלת התואר היה חבר הנהלת המועצה הדתית במקום. בעבור פעילותו הציבורית הענפה הוענק לו ב-1988 האות 'יקיר חדרה'.
רפאל חממי קיבל את התואר יקיר תעשיית היהלומים בשנת 1993.
בשנת 2001 הלך רפאל חממי לעולמו.
מאת: שירה עמי
