ב-1.4.97 הלך לעולמו דוד צויבל ז"ל – אדם פעיל, תוסס ורב מעש, שיכולתו לדחוף ולקדם זיכתה אותו בפי ידידו בכינוי 'טרקטור'.
דוד צויבל נולד ב-1925 בקרקוב שבפולניה. ב-1943 עלה ארצה, דרך רוסיה, עם "ילדי טהרן". בבית הספר החקלאי מקווה ישראל הכיר את זוגתו לחיים, "ילדת טהרן" גם היא, וידידים נאמנים לעתיד בענף היהלומים, ובהם יקיר תעשיית היהלומים לשנת 1997 – יוסף פרלמוטר.
את דרכו בתעשיית היהלומים החל דוד צויבל כלוטש אצל אליעזר מזור ז"ל. שנים אחדות לאחר מכן היה מנהל עבודה במפעל של מורגנשטיין. בשנות הששים הפך לעצמאי, והקים שותפות רבת שנים עם ישראל טיגר ז"ל.
עם תחילת עבודתו כעצמאי הצטרף לבורסת היהלומים עוד בימיה ברחוב אחוזת בית.
המפעל לעיבוד יהלומים שיסד הלך וגדל עם השנים. עם העובדים שנוספו ועם מעגל הייצור שהתרחב נבנו במפעל שתי קומות נוספות. בשנות השיא הועסקו במפעל כ- 80 עובדים. בשנות הששים פתח דוד צויבל מפעל בבית שאן, בעידודו של שר המסחר והתעשייה דאז – פנחס ספיר. יכולתו לדחוף ולקדם מיזמים ואופיו הפעיל, התוסס ורב המעש, זיכו אותי בפי ידידיו בכינוי 'טרקטור'.
בשנת 1979 הצטרף דוד צויבל למועדון מקבלי הסייט. בשנות השמונים נמנה עם הראשונים שעיבדו פרינסס בישראל. דוד צויבל ז"ל כיהן שנים רבות בוועד הפועל של התאחדות תעשייני היהלומים.
דוד צויבל הלך לעולמו באפריל 1997. באותה השנה העניקה לו התאחדות תעשייני היהלומים את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
מאת: שירה עמי
