מבנה מרחבי סכמטי של היהלום

מישורים – כיווני סריג גביש היהלום

מישורים – כיווני סריג גביש היהלום. גביש היהלום עשוי שכבות אטומי פחמן הקשורים ביניהם ומתפתחים בצורת סריג, רשת שתי וערב. כיווני הצמיחה של הסריג קובעים את חוזקם של הקשרים בין אטומי החומר ולפיכך את היכולת או חוסר היכולת להפריד ביניהם – לבקעם, לחתוך אותם – לנסרם, או אף לחרוץ אותם ולהתחכך בהם – ללטשם.

 

המישורים העיקריים בגביש היהלום:

 

מישור ביקוע – מישור 111
מישור ביקוע (Cleaving Plane) הוא מישור ההפרדה בין שכבות החומר של גביש היהלום.
על פי מבנה הגידול של גביש היהלום ובהתאם לקשרים המחברים בין שכבות החומר, קל יותר להפריד בין שכבות החומר לאורך קווי הגידול, במקביל למשטחי הפאות (מישור 111) מאשר לחדור לתוך שכבות החומר בהן הקשרים בין האטומים חזקים יותר.
דומה הדבר לגזע עץ – קל יותר לבקוע אותו לאורכו, במקביל לכיוון הצמיחה, וקשה לבקוע אותו לרוחבו בתוך שכבות החומר ועל כן, הפרדת הגזע לרוחבו תיעשה בעזרת ניסור. בתעשיית הליטוש מקובל לכנות מישור זה במונח – דריי פינט (שפירושו בעברית שלוש נקודות). מונח מהשפה ההולנדית, שפה בה רווחים המונחים בתחום הליטוש.

 

מישור ניסור – מישור 100
מישור הניסור (Sawing Plane) נעשה לרוחבו של גביש היהלום. מישור הניסור של גביש היהלום מתקיים בדרך כלל לרוחבו של הגביש (מישור 100), אם כי לעתים ניתן לקיימו גם בנטייה שבין פגישת מישורי האורך (מישור 110). בתעשיית הליטוש מקובל השימוש במונח – פיר פינט (שפירושו בעברית ארבע נקודות).
מישור ליטוש (מישור 110)

 

מישור ליטוש – מישור 110
מישור ליטוש היהלום (Polishing Plane) על פינות משטחי הגביש.
מישורי הליטוש של היהלום מתקיימים בכל הנטיות שבין פינות משטחי הביקוע (מישור 111) ומשטחי הניסור (מישור 100), למעט ליטוש לוח היהלום המתקיים על המשטח המנוסר ועל כן הוא במישור 100 שבו כיוון הליטוש מחייב חיפוש ובדיקה. ידיעת כיווני הליטוש במישור 110 לחלקי היהלום השונים מצריכה מיומנות וניסיון בהתייחס למסילת הליטוש באופן, זווית הגישה אליה וזוויות הנטיות בין החלקים הנלטשים. בתעשיית הליטוש מקובל השימוש במונח – צווי פינט (שפירושו בעברית שתי נקודות).

 

 

באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר יהלומית מדוברת

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן