השימוש הכל כך נפוץ במילה ברילאנט ככינוי מקובל ליהלומים מלוטשים מביא לכך שרבים אינם יודעים שהכוונה היא לסגנון ליטוש אבני חן ויהלומים שנועד להיות כשמו- מבריק ונוצץ.
ליטוש ברילאנט – סגנון ליטוש ביהלומים ואבני חן
במשך מאות שנים לוטשו היהלומים בצורות שלא הביאו לידי ביטוי מירבי את הברק ואת האור של היהלום. אמנם, כבר ב- 1750 ניתן למצוא תיאור של ליטוש דומה לליטוש הברילאנט המודרני, אולם, רק בשנת 1919 גיבש היהלומן והמתמטיקאי היהודי הבלגי, מרסל טולקובסקי , את הנוסחה האופטימאלית של הזויות ביהלום העגול, המאפשרות החזרי אור, ברק וזוהר מרביים.
מחקריו של טולקובסקי, התבססו על תורת האופטיקה ותכונות החומרים, והביאו לגיבוש מודל, אשר נשמר בעיקרו עד היום מבחינת החלוקה וכמות הליטושים, למעט שינויים של אופנה וסגנונות ביחס גודל הלוח וגובה משטחי הכתר.
אין ספק שליטוש הברילאנט, אשר איפשר ליישמו באבנים גדולות וקטנות כאחד, הצעיד את ליטוש היהלומים לדרגה גבוהה יותר, ואיפשר ניצולת טובה של אבני גלם קטנות, אשר בעבר נחשבו כבלתי ראויות עיבוד.
בליטוש בסגנון ברילאנט התקיימו עם הזמן גם התאמות ליהלומים שצורתם אינה עגולה, כגוון מרקיזות, טיפות ועוד, אשר גם להן הוסיף סגנון ליטוש זה ברק וזוהר משופרים. יש הלוטשים גם אבני חן יקרות בצורת ליטוש הברילאנט.
ברילאנט כינוי ליהלומים עגולים
היהלומים הקטנים בליטוש הברילאנט הפכו את הביקוש לתכשיטים לרחב עד כדי כך שהמילה ברילאנט הפכה לשם נרדף ליהלומים מלוטשים.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר יהלומית מדוברת
