דלג לתוכן המרכזי
טל גמזו יהלומן פרטי
the israel diamond industry logo

דויד זמיר ז”ל – יקיר תעשיית היהלומים לשנת 2019

דויד זמיר ז״ל נולד בשנת 1933 בחיפה, לאם ממצרים ואב מעירק. כבן למשפחה קשת-יום, שבה האב לא תמיד היה נוכח, נאלץ לעבוד מגיל 13 במכירת פירות וירקות, כדי לסייע לפרנס את אימו ושני אחיו הקטנים.

 

בנעוריו למד והתחנך בכפר הנוער ע״ש 'מאיר שפייה,' ולאחר מכן התגייס לצה״ל ושירת ביחידת גבעתי. עם שחרורו מהצבא, עבר ל'עיר היהלומים' נתניה, והחל ללמוד ליטוש יהלומים אצל פריץ חוצ'נר ז"ל. הוא התגלה במהרה כפועל מוכשר ומקצועי, וכמנהל מוכשר מאוד.

 

בתחילת שנות ה-60, מונה למנהל מפעל היהלומים של 'כהן אוריון', חברה גדולה וידועה באותם ימים, שהעסיקה פועלים רבים. בשנת 1965, החל לקבל יהלומים לליטוש מאלחנן שכטר ז״ל ופריץ חוצ׳נר ז"ל, וב-1967 יצא לדרך עצמאית, ופתח שני מפעלי ליטוש יהלומים ברחוב הרקון ברמת גן, סמוך לבורסה.

 

דויד זמיר
צילום: באדיבות המשפחה

בשנת 1970, פתח מפעל גדול נוסף, ברחוב אחד העם בנתניה, סמוך לתחנה המרכזית. מפעל זה התמחה בעיקר בליטוש אבנים במודל פנטזי - מרובעות, מרקיזות, טיפות ואובלים. במפעל לוטשו יהלומים בכל הגדלים - ממלס ועד יהלומים במשקל מעל קרט, שנחשבו בזמנו ליהלומים גדולים.

 

בשיאו, העסיק דויד זומר כ-100 פועלים, בעיקר תושבי נתניה, וכן קבלני משנה. באותם ימים, החל לנסוע לעיתים קרובות לאנטוורפן שבבלגיה, כדי לרכוש יהלומי גלם למפעלים.

 

באמצע שנות ה-70, פתח זמיר משרד בבורסת היהלומים, בסמוך לשני המפעלים שלו ולמרכז הסחר. הוא התקבל כחבר בורסה מן המניין ל'בורסה קטנה'. בתחילת שנות ה-80, לאחר המשבר הגדול בתעשיית היהלומים, עבר עם משפחתו לבלגיה כדי להיות קרוב ופעיל בשוק הגלם באנטוורפן. עם חזרת המשפחה לישראל, עסק בעיקר במסחר בגלם בקו אנטוורפן-תל אביב, ובמקביל ייצר אבנים גדולות.

 

דויד היה דמות אהובה בנתניה, והיה מוכר כאדם שחושב 'מחוץ לקופסה'. הוא נחשב למקצוען בתחומו, אהב ללמוד ולייעץ לכל מי שביקש לשמוע את דעתו. הוא השתייך לדור שעבורו 'מזל וברכה' היה יותר מצמד מילים, אלא דרך חיים, ועולמו אכן סבב את ענף היהלומים. במשך שנים רבות, במקביל לעבודתו עסק דויד גם בפעילות ציבורית בענף. בין היתר, שימש במשך שנים, כבורר במחלקה המשפטית של הבורסה, ובהמשך נבחר ליו"ר ועדת הביקורת של הבורסה.

 

עד שנת 2007 דויד המשיך לעבוד בבורסה, וסייע במשרד לבנו, עדי זמיר. הוא נהג לבוא מדי יום לבורסה כדי לפגוש את החברים, והיה ידוע כשחקן שחמט מוכשר וקבוע במועדון הוותיקים. גם בשנים שבהן היה עסוק מאוד, הקפיד לקחת שעת הפסקה מהעבודה כדי לשחק שחמט במועדון. הוא תמיד ראה בבורסה את ביתו השני, כמקום שהוא חלק בלתי נפרד ממנו.

 

שני בניו של דויד צביקה ועדי, המשיכו את דרכו כחברי בורסה, ועוסקים במסחר בגלם. לאשתו של עדי, חגית, היה קשר מיוחד עם דויד, ואף היא הצטרפה לענף לפני 14 שנה, כמעצבת תכשיטים.

 

דויד זמיר הלך לעולמו בשנת 2015, והוא בן 81. הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ועשרה נכדים.

 

מאת איריס הורטמן

 

 

עוד ערכים שיעניינו אותך