דלג לתוכן המרכזי
Israeli Diamond Industry
the israel diamond industry logo

אורי ברוק ז”ל – יקיר תעשיית היהלומים

אורי ברוק נולד בצ’כוסלובקיה בשנת 1916. ב-1938 נענה לקריאת הבית”רים, שהאיצו בכל מי שיכול לעשות זאת – לברוח מהמדינה. הוא עשה דרכו ארצה בעלייה בלתי לגאלית, באנייה דלפא (אף על פי), כשעל סיפונה 250 עולים. בלילה שבו עזבה הספינה את הנמל פרצה סערה, שאילצה את רב החובל לחזור לנמל היציאה. למחרת שוב יצאה הספינה לדרך, תוך שהיא מתמודדת עם הגלים הגבוהים שליוו אותה עד הגיעה ארצה. כאשר עגנה האנייה, באישון ליל שבת, מול חופי נתניה, יצאו התושבים לקראת המעפילים, העבירו אותם בחשאי לבית קולנוע, ולאחר מכן פיזרו אותם בין הבתים. עוד בהיותם על האנייה נתבקשו המעפילים להשמיד כל מסמך או כתובת שברשותם, כדי שאם ייתפסו על ידי הבריטים לא ייוודע מניין הגיעו.

 

את חיי העבודה במולדת החדשה עשה אורי ברוק בשמירה על פרדסי נס ציונה וכרמי גבעת עדה. ב-1942 עשה את צעדיו הראשונים בתעשיית היהלומים הארץ ישראלית. במשך שנתיים למד ניקוד וליטוש במפעל של האחים מזור, שהיה מהראשונים והבולטים בתעשיית היהלומים באותה העת. תוך שנתיים למד את ליטוש האבן לכל שלביה וניקוד, והפך לבעל מקצוע מבוקש. ב-1944 הקים קבוצת ליטוש ברחוב שלוש שבנוה צדק. באותן השנים הוטלו מגבלות חמורות על פעילותן של מלטשות היהלומים בארץ ישראל. משלהי 1942, בציפייה להתאוששות מרכזי היהלומים בבלגיה ובהולנד לכשתסתיים המלחמה, החליט מזכיר המדינה של משרד המושבות של ממשלת בריטניה, למנוע את התרחבותה של תעשיית היהלומים הארץ ישראלי, ולהפסיק להנפיק רשיונות ייצור. רבים מיצרני היהלומים הקימו מלטשות יהלומים בחשאי, על גגות בתים, במטבחים ובמקומות מוצנעים אחרים. אורי ברוק הקים את המפעל המחתרתי הקטן שלו בעליית גג ברחוב שלוש שבנווה צדק. תוך כדי עבודה היה קשוב לקולו של הפעמון, שבאמצעותו נהגו השכנים שבקומת הקרקע להזהירו כאשר הגיעו הבריטים לרחוב.

 

ב-1946, משפרץ המשבר בתעשיית היהלומים הארץ ישראלית, ומפעלי היהלומים נסגרו, מצא אורי ברוק פרנסה זמנית בסיוד בתים.

 

ב-1950 התקבל אורי ברוק לחברות בבורסה. במשך שנים אחדות עבר מפעלו ממקום שכור אחד לאחר, עד שב-1962 רכש מקום משלו ברחוב המקצוע 4, תל אביב. במפעל זה העסיק כעשרים פועלים, שהתמחו בליטוש מלס מבוקעות.

 

מתוך מסירות ואהבת המקצוע שקד, מהיום בו הפך ליצרן מומחה בראשית שנות הארבעים, להכשיר עשרות עובדים, שהשתלבו בענף היהלומים.

 

עם זליגת הייצור מישראל למרכזי יהלומים עתירי שכר עבודה זול הלך והידלדל מספר הפועלים שהעסיק, עד שב-1995 סגר את המפעל. הוא הותיר לעצמו מולה במפעל והמשיך לייצר עד שנת 2000, נאמן למוטו שליווה אותו כל חייו – לעבוד ולייצר.

 

אורי ברוק נפטר ב-2005, והוא בן 89. את דרכו בענף היהלומים ממשיך בנו – יחיאל.

 

 

מאת: שירה עמי

עוד ערכים שיעניינו אותך