courtroom art 29 1

גילוי מרצון ליהלומנים: 3 דברים שחשוב לדעת

כפי שחזו רבים, החליטה רשות המסים הפעם שלא להאריך עוד לכלל התעשייה את נוהל גילוי מרצון, אשר איפשר תשלום חובות למס הכנסה ללא קנסות וללא העמדה לדין פלילי. הנוהל, אשר החל בשנת 2005, ואשר הוראות השעה לגביו הוארכו מספר פעמים מאז שנת 2014 ,הסתיים בזאת באופן רשמי.

 

הארכה ליהלומנים בלבד

יוצאים מן הכלל הם העוסקים בענף היהלומים. לאור ייחודיות הענף, לא התאפשר בעבר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון, ונעשו מספר ניסיונות, אשר רובם כשלו, להגיע להסדר מיוחד המותאם לתחום. רק לאחר שמשרד המשפטים אישר עקרונות מותאמים לנישומים מענף זה, אושר להם להגיש בקשות לגילוי מרצון כמו יתר הענפים, אך האישור ניתן רק לפני מספר שבועות, מה שהותיר פחות משבועיים לעוסקים בתחום להגיש את בקשותיהם, היות והרשות הודיעה במקביל על סיומו של נוהל גילוי מרצון ב-31.12.2016.

 

לאור הסיטואציה המיוחדת, ולאחר פניה של הנהלת הבורסה ליהלומים לרשות המסים, החליטה הרשות לאפשר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון, כולל בקשות אנונימיות, המאפשרות לברר את היקף החוב בטרם ההחלטה אם לדווח עליו, עד לסוף חודש פברואר 2017.

 

הארכה ראויה זו מאפשרת למייצגי הנישומים להגיש בקשה, רק בתנאי שהם קיבלו 'מספר' מרשות המסים לפני סוף שנת 2016 .החזקה של המספרים הללו מהווה מעין הודעה לרשות המסים על כוונה להגיש בקשה לגילוי מרצון עבור יהלומנים, בחודשיים הראשונים של השנה החדשה.

 

מהו גילוי מרצון?

הליך גילוי מרצון מאפשר לנישומים להודיע על הכנסות שלא דווחו לרשות המסים, ולהסדיר את חובם ללא קנסות נוספים, ותוך קבלת חסינות פלילית, באם הבקשה התקבלה על ידי הרשות. המסלול האנונימי, אשר מתאפשר גם בהחרגה שניתנה ליהלומנים, מאפשר לברר את גובה החובות לפני הגשת בקשה רשמית, ובאופן זה להבין בבירור את המשמעויות הכספיות של הגילוי, ואף לחתום על טיוטת הסכם שומה, בטרם ההתקדמות בהליך.

 

אף שעד לדצמבר 2016 הגיעו לרשות המסים כ-6,000 בקשות לגילוי מרצון, אשר כללו הון לא מדווח של כשני מיליארד שקלים, היו בקשות רבות שנדחו. ביוני 2016 הודיעה הרשות כי מתוך 2,500 בקשות שהוגשו עד אז, נדחו כ-1,100 בקשות, כמעט מחצית. היצמדות לאיש מקצוע מומחה בהגשת בקשות אלו משמעותית, היות וכנגד מי שבקשתו נדחית עדיין עומדת סכנה של הליך פלילי. כמו כן, הניסיון מראה כי גם לאחר קבלת המידע על קיומו וגובהו של החוב מרשות המסים, הדבר אינו סוף פסוק, וניתן לנהל משא ומתן מקצועי על גובה החוב, ופעמים רבות להפחיתו, לעתים אף עד לכדי חבות אפס.

 

למי זה לא רלוונטי?

בימים אלו, הנוהל אינו רלוונטי למי שאינם מענף היהלומים. בנוסף, הנוהל מפרט מספר עבירות שאינן ניתנות לדיווח באמצעותו, וכן מבהיר כי הוא אינו חל על מקרים בהם כבר מתקיימת חקירה פלילית או בדיקה של רשות שלטונית כלשהי, או שהמידע שמבקשים לכלול בבקשה כבר פורסם באמצעי התקשורת. גם מי שמתקיימת בדיקה או חקירה בקשר לבן/בת זוגו או חברות שבשליטתו, לא יוכל ליהנות מהיתרונות שמציע הנוהל.

 

לדווח או לא לדווח

בשנים האחרונות מתגבר שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין מדינות רבות בעולם ביחס לנכסים שמחזיקים בהן אזרחים זרים. הסכמים הדדיים בין מדינות, אשר גם ישראל חתומה על חלק מהם, מאפשרים לרשות המס הישראלית לקבל מידע על העלמות מס של ישראלים ביותר ויותר מדינות בחו"ל.

 

לכן, הזמן הנותר עד סוף פברואר 2017 עשוי בהחלט להיות הזדמנות ייחודית ליהלומנים, וככל הנראה אף אחרונה, להסדיר את מעמדם מול רשות המסים ולהתחיל את שנת 2017 בדף חלק, תוך הבטחת חסינות מהליכים פליליים ושקט נפשי.

 

 

מאת: עו"ד קרן זרקו זמיר

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן