12 יקירים חדשים הצטרפו השבוע לרשימה המכובדת של יקירי תעשיית היהלומים בישראל, בטקס מרשים שנערך בנוכחות שר הכלכלה, אלי כהן; יו"ר ארגון התעשיינים, שרגא ברוש; נשיא לה"ב רועי כהן; נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, קובי קורן; נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש; יו"ר מכון היהלומים, שמואל שניצר; נשיא הבורסה לאבני החן, שלמה אשד; בכירים במשרד הכלכלה, מנכ"ל המשרד עמית לנג, והמשנה למנכ"ל נעמה קאופמן פס; וכן בכירים בענף היהלומים, יקירי תעשיית היהלומים, בני משפחותיהם ואורחים נוספים.
תואר יקיר תעשיית היהלומים מוענק אחת לשנתיים, ע"י התאחדות תעשייני היהלומים, כאות הוקרה והערכה לאנשים ונשים שהטביעו חותם בענף היהלומים.
יו"ר ועדת הארגון, יעקב קטן, פתח את הטקס ואמר כי: "טקס זה הוא השיא של חודשי עבודה רבים שהושקעו, מתוך רצון עז לייצר עבורכם, יקירי תעשיית היהלומים, טקס רב כבוד ורושם, כראוי וכמגיע לכם ולבני ובנות משפחותיכם. השנה מוענק התואר ל- 12 יקירים המשקפים את המגוון האנושי של ענף היהלומים הישראלי. היקירים שלנו עברו גם הם תקופות לא פשוטות, כפי שאנו עוברים היום, אך מעולם לא כופפו את הראש. בעשר אצבעות פיסלו את דרכם למעלה והגיעו להישגים מרשימים, יהיו מעשיהם אות ומופת לכולנו".
קטן הוסיף כי "אני מבקש להודות לנשיא ההתאחדות קובי קורן, היודע לפרגן, לתת גב ולסמוך, וכן לחברי ועדת הארגון, מ"מ ההתאחדות, דוד דה טולדו, אלי כץ, יצחק לופטין, יעקב שלי, שי שניצר ויו"ר ועדת הביקורת אלון תמיר, לצוות ההתאחדות, המנכ"ל עפר לאופמן שריכז את העבודה, וליד ימינו דינה שלוש, לאשת התוכן שירה עמי, האחראית על התכנים של הטקס מאז היווסדו בשנת 1989, ולנותן החסות לאירוע – מכון היהלומים, בראשות היו"ר שמואל שניצר, וכן תודות מקרב לב ליורם דבש, נשיא בורסת היהלומים".
התרפקות על העבר, ואופטימיות לעתיד
קובי קורן, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, בירך את היקירים ואמר: "רבים וטובים זכאים לקבל את התואר יקיר תעשיית היהלומים, ובכל פעם הבחירה בין הראויים קשה יותר. היקירים היום מצטרפים ל- 152 יקירים שזכו בתואר בשנים עברו. 18 חברים, ובהם חמישה נשיאי התאחדות ושלושה נשיאי בורסה בעבר ובהווה, לקחו חלק בוועדה לבחירת מקבלי התואר, שהסמיך הוועד הפועל של ההתאחדות".
קורן סיפר כי "במעמד זה, אני נזכר בטקס שבו אבי ז"ל קיבל את התואר (2006). חשתי את ההתרגשות ותחושת הסיפוק והאושר שאחזו בו, שהענף שבו השקיע כל כך הרבה מוקיר לו תודה.
בהענקת התואר יש אמירה ברורה על הערכת ענף היהלומים את פועלכם לאורך השנים, כל אחד בתחומו. אתם ראויים לו וזכיתם בו בזכות ולא בחסד. אנו מודים לכם על כך שאתם מאפשרים לנו שעה של נחת, שעה של התרפקות על העבר, המעניקה לנו מבט אופטימי וביטחון לעתיד".
בהמשך דבריו, התייחס למשבר שבו מצוי כיום ענף היהלומים, ופנה לשר הכלכלה, אלי כהן. קורן בירך את כהן לרגל כניסתו לתפקיד, וביקש רוח גבית ושיתוף פעולה עם משרד הכלכלה.
"ענף שעיצב את כלכלת ישראל"
שר הכלכלה, אלי כהן, אמר בדברי הברכה: "אחד מענפי הכלכלה, אשר מאז הקמתה של מדינת ישראל מהווה מקור לגאווה ויושרה, הוא ענף היהלומים. זהו אחד מחמשת הענפים שעיצבו את כלכלתה של מדינת ישראל. על אף השנים האחרונות הלא פשוטות שעוברות על הענף, הוא מהווה מודל להערכה בכל העולם. כשנכנסתי לתפקידי לפני כשלושה חודשים, שמתי לי כיעד להגביר את המעורבות הממשלתית, מתוך מטרה להגביר את הפעילות הכלכלית. צוות המשרד יעמוד לימינכם, על מנת לתת לכם כלים שיסייעו להעמיד את הענף במקום הראוי לו. מאחל לכולכם חג עצמאות שמח".
נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי: "תעשיית היהלומים מורכבת מאנשים עצמאיים, שלקחו על עצמם סיכון כלכלי אישי ולאנשים שהם מפרנסים. מי שעשה ועושה למען התעשייה ראוי לכבוד גדול". בהמשך דבריו, התייחס נשיא לה"ב לנושא הפנסיה לעצמאים ולרגולציה הממשלתית בנוגע לעסקים פרטיים, וקרא לממשלה לתמוך בעסקים הפרטיים ולהפחית את הרגולציה ומיסוי.
הזמן לומר תודה
נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש, אמר כי "זו זכות גדולה לעמוד כאן, בטקס הענקת אות יקירי תעשיית היהלומים, אלו שבלעדיהם לא היינו מגיעים עד הלום. יגאל אלון אמר פעם ש'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל'. זה נכון לגבי העם שלנו, וזה נכון גם לענף היהלומים. את ההווה אנו, בהנהלת הבורסה, מנסים לשנות ולשפר בכל יום ובכל מרכיב של העשייה שלנו. אנו נערכים לעתיד באמצעות שינויים ורפורמות, כמו הסכם מהפכני עם רשות המסים, הכנסת שופט למוסד הבוררות, אימוץ קוד אתי ועוד. אנו מקדמים גישות חדשות, אם בהקמת חממה טכנולוגית ואם בחתימת הסכם, שאני שמח להציגו לראשונה, עם ענקית האינטרנט הסינית עליבאבא".
נשיא הבורסה הוסיף כי "יש עיסוק בהווה ואנו נערכים לעתיד, אך אלו מתקיימים כי אנו נשענים על יסוד מוצק של עבר מפואר. כמאמר יגאל אלון 'אנו יודעים ללא ספק את עברנו', אך זה הרבה מעבר לידיעת העבר. אנו מוקירים את פועלם של האבות המייסדים שלנו, ואת תרומתם בעבר למען ההווה והעתיד של כולנו. בשמי ובשם כל יושבי האולם הזה, ובשם כל מי שנבצר ממנו להיות כאן, אני אומר לכם, יקירי תעשיית היהלומים, תודה. תודה שהובלתם כחלוצים לפני המחנה, תודה שסללתם דרכים בהן אנו פוסעים ומתקדמים, תודה שהנחתם יסודות לתעשייה חזקה יציבה ומשגשגת שגם בעת מאתגרת כמו כעת, ניכרים בה חוסנה ועוצמתה, ותודה שאתם יסודות הפלדה היצוקים בקרקע, שעליה בנויה התעשייה שלנו, שבעזרת השם עוד תיבנה, תגדל ותשגשג. אות ההוקרה שאנו מעניקים לכם היום הוא רק מחווה צנועה, המקפלת בתוכה הערכה עצומה והבנה כי ללא העשייה שלכם לא היינו כאן היום".
מוקירים את דור המייסדים
יו"ר מכון היהלומים, שמואל שניצר, אמר: "המסורת היהודית הטמיעה בכולנו ערכי יסוד חשובים, ואחד המרכזיים שבהם הוא ערך הכרת הטוב. היום, שמונים שנה לאחר שנוסד מפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל, אנו ניצבים כאן ומכירים היטב, מוקירים ומעריכים את פועלו של דור המייסדים, ואת פועלם של אלו שבאו בעקבותיהם. אלו שבנו נדבך על גבי נדבך את תעשיית היהלומים שממנה נתקיים כולנו, בעזרת השם, עוד שנים רבות".
"ברשימת מקבלי התואר הפעם אני רואה שמות שהותירו חותם עמוד בתעשייה וכל אחד ואחת מהם ראוי לתואר זה", ציין שניצר. "אני גם יודע שכשם שאנו מכבדים את היקירים, כך הם מכבדים את התואר שאנו מעניקים להם. ביטוי מוחשי לכך קיבלתי בביקורי בניחום אבלים בביתו של אחד מהיקירים, שהלך לעולמו לפני כשנה, חודשים אחדים אחרי קבלת התואר. על הקיר בסלון התנוססה תעודת יקיר תעשיית היהלומים. משפחתו סיפרה שהוא היה גאה ונרגש מהתואר שקיבל".
שניצר אמר עוד כי "כולנו מודעים לכך שהענף שלנו עובר תקופה לא קלה, ודווקא רגעים כאלה מאפשרים לנו לראות איפה התחלנו ולאן הגענו, רגעים אלה מחזקים את כולנו. אמונה, התמדה, חריצות וחדשנות יצעידו אותנו הלאה וישמרו על ענף היהלומים הישראלי במקום הראוי לו בעולם".
ברכה מהאחות הקטנה
"אם כל אחד מיקירי תעשיית היהלומים הוא היהלום שבכתר, יהיו דברי אליכם בבחינת אבני חן צבעוניות הנוצצות כמו צבעי הקשר", אמר נשיא בורסת אבני החן, שלמה אשד, בדברי הברכה שנשא. "אנו, האחות הקטנה שלכם, הבורסה לאבני חן, מעריכים ומוקירים כל אחד ואחד מהיקירים שקיבלו את התואר עד היום, ומקבלים אותו היום. הדרך שכל אחד מאיתנו עושה ייחודית ושונה, אך העשייה של כולנו מיועדת לתכשיט המשובץ, שכולו אומר הוד וחן. אין ספק שהדרך ליוקרה רצופה בעבודה קשה של אנשי עמל. כולנו יחד – אנשי היהלומים, אבני החן והתכשיטים – נושאים בעול הייצור, דואגים לכבד את העבר ולשאת עיניים לעתיד".
אהבה שעוברת מדור לדור
בשם יקירי תעשיית היהלומים ברך גרשון סטשיק, ששימש כמנחה בטקסים הראשונים של יקירי תעשיית היהלומים. "בשנת 1989, בטקס הראשון, קיבל את התואר מי שהכניס אותי לענף – חמי, שמואל רפאלי ז"ל, מדור המייסדים של בורסת היהלומים. על כן זו עבורי סגירת מעגל רגשית מבורכת", אמר בפתח דבריו. "בשם היקירים אני מודה על ההכרה בפועלנו בענף במשך עשרות שנים. כל היקירים המקבלים את האות היום מלווים את הענף מהימים שבהם העסקנו כ-30,000 עובדי ייצור. המולות עבדו בלי הפסקה, המפעלים נפתחו בזה אחר זה, וצעירים שהצטרפו אל שורותינו ראו בייצור מקור פרנסה מכובד ומקור לגאווה".
"ידענו עליות וידענו גם משברים, ומכל אחד מהם הצלחנו להיחלץ ולטפס שוב אל פסגות חדשות. הצלחנו להסתגל למהפכה ולשינויים, וכן לעובדה שמקצועות קלאסיים נעלמו, ומכונות תפסו את מקומם של אנשים. למרות הקשיים שעברנו ועוברים, יש לנו אהבה גדולה לענף שעוברת מדור לדור".
את הטקס הנחה אלעד שמחיוף, שהוא גם בנו של היהלומן יעקב שמחיוף. את הטקס ליווה מופע שירה של היהלומן רונן לזרוב, היהלומן ונגן הבוזוקי הנפלא מאיר כהן, ונתנאל גנץ – דור שלישי בענף היהלומים, ונכדו של מנחם גנץ, שקיבל בטקס זה את תואר יקיר תעשיית היהלומים.
במהלך הטקס, עלה כל אחד מהיקירים לבמה לקבל תעודה, תמונה ושי, עם שני מלווים שנבחרו לבקשתו. האורחים הרבים התכבדו בכיבוד טעים, וקיבלו את החוברת "יקירי תעשיית היהלומים בישראל 2017" שהופקה במיוחד לכבוד האירוע, שנחתם בשירת התקווה.
מקבלי אות יקיר תעשיית היהלומים לשנת 2017:
דוד ארבוב – החל ללמוד ליטוש בגיל 14, ומצא עצמו מחוסר עבודה כבר כשהיה בן שש עשרה וחצי. מחלה קשה שפקדה אותו בשנת 1970 אילצהה אותו לעבור לעבוד עם יהלומים גדולים. לאורך כל שנות עבודתו, טיפח דוד ארבוב יהלומנים ותכשיטנים צעירים, וליווה אותם עד שהפכו ליהלומנים גדולים ומבוססים. כיום הוא מתמקד בהשקעת כספו למטרות חברתיות לקידום ההשכלה והבריאות בישראל. בניו דורון ואלון ממשיכים את דרכו בענף היהלומים.
זאב בירנבאום – נאלץ לצאת לעבוד בגיל 12 בגיל 14, התקבל לעבודה במפעל יהלומים בנתניה. בזכות חריצותו הפך בגיל 21 למנהל עבודה. בשנותת השבעים עסק בייצור ותיווך יהלומים גדולים. ממשיכו בענף, בנו רמי, הצטרף לענף ב-1980 ואיתו עבד עד לסיום עבודתו בענף ב-2015.
עירית בן שחר מאור – הצטרפה לבורסת היהלומים ב-1979. היא פעלה לארגון מחדש של המנגנון האדמיניסטרטיבי של מוסדות הבורסה, והייתה אחראית ישירה על ארגון וניהול מזכירות אולם המסחר והמרכזייה. עירית חייתה את הבורסה, מרמת ארגון קונגרס בינלאומי עד רמת שולחן שנשבר. ב-2004 מונתה לסמנכ"לית הבורסה. עם פרישתה, העניקה לה הבורסה חברות כבוד כאות הוקרה על עבודתה המסורה לאורך השנים.
יצחק ברמן – הצטרף לענף עם שחרורו מצה"ל. כעשור לאחר מכן רכש מפעל, ב-1975 הקים שוב מפעלים, ובשנות השמונים הקים חברה בע"מ. בשנות האלפיים הקים חברה נוספת, המתמחה בשיווק יהלומים ואבני חן באינטרנט. שותפים לעשייתו בענף היהלומים רעייתו נילי וילדיהם עינת ואמיר. יצחק ברמן עוסק למעלה מארבעים שנה בפעילות ציבורית מגוונת בכל מוסדות ענף היהלומים.
מנחם גנץ – החל ללמוד ליטוש בהיותו בן 15, ובגיל 17 בלבד כבר הפך לקבלן ליטוש. ב-1965 הקים עם גיסו מיכאל צור את חברת "יהלומי דפנה", שעסקה בניסור וייצור בשתי מלטשות באמצעות קבוצות קבלניות, חלקן בעיירת הפיתוח נתיבות. ב-1982 הצטרף בנו מוטי לענף. בשנת 1989 זכתה החברה בתואר יצואן מצטיין בענף היהלומים. בשנת 1991 נסגרה החברה ומנחם הצטרף לבנו מוטי, ומאז הם עובדים יחד. שנים רבות עבדה איתם הבת רונית. גם נכדיו של מנחם, אריאל ושירי, השתלבו בהמשך בחברה בתפקידי שיווק תכשיטים.
יוסף ידגר – החל את דרכו בענף אחרי שירותו הצבאי. לאחר נישואיו עבר למילאנו באיטליה, שם עבד בחברה לשיווק אבני חן של חמיו. ב-1965 החל בדרך עצמאית והתמחה בשוק האיטלקי. בשנת 1974 חזר לישראל ופתח משרד שעסק במכירת מלוטש וייצור. הוא המשיך להרחיב את פעילותו לשווקים חדשים כמו רוסיה וסין. יוסף ידגר היה מהראשונים בישראל שעסקו ביהלומי פנסי צבעוניים. רבים מהעוסקים בענף כיום עשו את צעדיהם הראשונים במשרדו, ועבדו עמו בשותפות. יוסף ידגר נפטר בשנת 2015. יהי זכרו ברוך.
אברהם כץ-ניימן – הצטרף לענף ב-1966. הוא למד ביקוע והקים שותפות שפעלה מ-1972 עד 1980. משנות השבעים עד שנות התשעים, ייצר בקבלנות בהיקפים גדולים, ומסר עבודה למאות פועלים. בנו יעקב הצטרף לעסק בשנת 1976, ובתו הצטרפה בשנת 1987. גם הנכדים פעילים בענף בארץ ובארה"ב. אברהם כץ-ניימן הגיע לטקס בסיום האבל על מות רעייתו.
אברהם נמדר – החל דרכו בענף באיטליה, שם עבד עם אחיו ואביו. בשנת 1980 החליטו בשיתוף הספק שלהם, לאו שכטר, להקים שלוחה בישראל. הםם שלחו את בני הדור הצעיר, אברהם ומשה נמדר מזה ואליוט טננבאום מזה, וכך נולדה השותפות שכטר-נמדר. החברה צמחה, קיבלה סייט וזכתה בתארי הצטיינות, ובהם יצואן מצטיין ענפי, וציון לשבח לייצוא ליפן. בשנות השיא, העסיקה השותפות 300 עובדים באופן ישיר, ועשרות קבלני משנה. בשנת 2004 נוסדה חטיבה חדשה בחברה, ברשות אבהרם נמדר, העוסקת בייצור בישראל ובנמיביה, שם יש לה סייט, ובשיווק.
גרשון אלכסנדר סטשיק – הצטרף לענף בשנת 1977, לחברה שהקים חותנו שמואל רפאלי, מראשוני יצרני ליטושי הפטנזי בישראל. בשנות השיא העסיקה החברה כ- 250 עובדים במפעליה ובקבוצות קבלניות. בשנת 1987 זכתה החברה בתואר יצואן מצטיין ענפי. גרשון סטשיק יזם סדרת ליטושים חדשים שעשתה שימוש מירבי ביהלומי גלם שטוחים. במקביל לפעילותו המקצועית, עסק סטשיק בפעילות ציבורית נרחבת בענף היהלומים. מאז פירוק השותפות ב-2001, הוא ממשיך לעסוק ביהלומים, ועוסק בייעוץ לחברת התכשיטים של בנו רוני, מג'סטיק.
יעקב סימן טוב – החל דרכו בענף בגיל 15. בשנת 1983 הקים ביחד עם אחיו יצחק ואברהם את חברת "יהלומי לילי". ב-1996 פיתחה החברה את המותגיםם Lily Cut, Crisscut ובמחצית השנייה של שנות התשעים קיבלה סייט. בשנות השיא העסיקה החברה למעלה מ- 100 פועלים. החברה החליטה כי היא מייצרת בישראל בלבד, מה שעלה לה באיבוד הסייט. זה לא הפריע לה להמשיך להצליח. שניים מילדיו של יעקב ממשיכים לעבוד בענף היהלומים.
ליאון פנסי – החל דרכו המקצועית בענף עוד בטהרן, כשהצטרף לעסקי התכשיטים והיהלומים של אביו. הוא נמנה עם הראשונים בישראל שעסקו במסחר ביהלומים גדולים בדרגות צבע נמוכות ודרגות ניקיון גבוהות. הוא ממשיך לעסוק בתחום עם בנותיו שהצטרפו לעסק המשפחתי. לחברה שלוחה משפחתית גם בניו יורק, ואף הנכדים הצטרפו לעסק.
אריה ריגר – החל את דרכו המקצועית כבוקע בבלגיה. ב-1988 החל לקבל סייט, הגדיל את הייצור והייצוא, ופתח משרדים נוספים בחו"ל. ב-2005 הפסיקק לקבל סייט, והפך ללקוח של אלרוסה עד 2010. במשך שנים ייצר אריה ריגר בהיקפים גדולים, לימד עשרות לוטשים, וסיפק יהלומי גלם ליצרנים רבים. בתקופת השיא העסיק בארץ ובחו"ל 50 עובדים, ובנוסף 50 קבלני משנה. בנו סטיב עובד איתו כיום.
תולדות יקירי תעשיית היהלומים המלאים נכתבו על ידי שירה עמי.
מאת איריס הורטמן
