פתח דבר

פעילות המוסד לבטיחות ולגיהות לקידום ופיתוח הידע והמודעות של הנהלות ועובדים בכלל המשק הישראלי, ניתנת לחלוקה ולאפיון בדרכים שונות.
אחת מהן היא, חלוקה לתהליך תוך מגע ישיר, ולתהליך עקיף.
לקשר ישיר, כוונתי להדרכת ועדות בטיחות, הדרכה באמצעות ניידות הבטיחות, הדרכה בקורסים, ימי עיון והשתלמויות, הדרכת מנהלי עבודה באתרי בנייה וכד'. במסגרת הקשר העקיף (לכאורה), אציין את ההוצאה לאור של חומרי למידה לסוגיהם וכמובן מרכז המידע וכן אתר האינטרנט.

מרכז המידע, הפועל מעל 10 שנים, הוקם בזמנו בעזרת ובמימון הועדה לפעולה מונעת ומחקר בבריאות בעבודה. מאז, חלק ניכר מתקציבו ממומן בעזרת "הפעולה המונעת ומחקר בבריאות בעבודה", שבמשרד העבודה והרווחה.
מרכז המידע מספק לעובדים, מנהלים ולאנשי מקצוע בתחום הבטיחות, הגיהות והבריאות, מידע בעברית על פי צרכי השואל וכישוריו.

בפרק זה של הספר, כללנו מידע על מרכז המידע ובעיקר דוגמאות מן "המוצרים" שהמרכז "מייצר". מוצרים אלה ניתנים לשימוש יום-יומי במפעלים וכן באמצעותם ניתן להבין טוב יותר את מגוון השרותים שהמרכז מספק.

כן ניתן בפרק זה מידע על אתר האינטרנט שהמוסד הקים, מפתח ומתחזק. כיום בעידן האינטרנט, אין צורך להרחיב יותר מדי את הדיבור על היכולות והתחומים של רשת זו, ותרומתה לפיתוח הידע בכל נושא ותחום. האתר שלנו www.osh.org.il, שפותח בעברית ופועל בעברית, מהווה נדבך נוסף בשרות שהמוסד מספק לציבור, שרות שתורם לקידום תהליך פיתוח הידע והמודעות לתחומי הבטיחות והגיהות התעסוקתית במשק בכלל ובתעשייה בפרט.

 

 

 

                                                                                 מנחם שורץ

                                                                                                            מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות


מרכז מידע לבטיחות ולגיהות

מטרת המרכז

מטרת המרכז היא לספק מידע עדכני ומגוון, על בסיס ידע רחב בתחומי הבטיחות והגיהות, לעובדים ולמנהלים במפעלים, ולבעלי עניין מכל הענפים ברמת הכלל והפרט.

להשגת מטרה זו הוקמה מערכת ממוחשבת בעלת אמצעים וידע - לקיום קשר מחשבים עם ספקי מידע בינלאומיים, כולל רשת אינטרנט, להם יש מאגרי מידע בתחומי בטיחות וגיהות תעסוקתית. במקביל מוקמים במרכז מאגרים משלימים, שאינם ולא יהיו גם בעתיד במאגרים חיצוניים.

 

תחומי הפעילות

אנו נשיב על כל שאלה שתופנה אלינו בתחומי הבטיחות, הגיהות, הרפואה התעסוקתית, התחיקה בתחום העבודה בישראל, וכן בנושאים ארגוניים ומוסדיים.

כמו-כן ניתן ייעוץ מקצועי ומעשי בכל הקשור למניעת תאונות והקטנת הסיכונים במקומות העבודה.

להלן פירוט תחומי הפעילות האופיניים:

בטיחות כללית - מיגון מכונות, חלקים נעים, עבודה בגובה, טילטול ושינוע חומרים, סיכוני חשמל, קרינה, אש וכו';

גיהות תעסוקתית - איוורור, רעש, אבק, עומס חום, חשיפה לחומרים כימיים, ציוד מגן אישי;

רפואה תעסוקתית - תוצאות מחקרים אפידמיולוגיים, מחלות מקצוע וגורמיהן;

תחיקה - חוקים ותקנות הקשורים בבטיחות וגיהות בעבודה;

חומרים מסוכנים - MSDS, שינוע חומ"ס, נוהלי בטיחות וגיהות בעבודה עם חומ"ס;

ארגונומיה והגורם האנושי - התאמת הציוד לסוג העבודה ולתכונות האדם;

כל נושא אחר מתחומים אחרים הנוגע לבטיחות ולגיהות בעבודה

 

אמצעים

לרשותנו אמצעים טכניים לוגיסטיים ומשאבי כוח אדם מיומן, המאפשרים לנו לעמוד במשימות. המערכת הממוחשבת מכילה רשת של מחשבים אישיים ומערכת תקשורת קווית למאגרים בארץ ובחו"ל. בנוסף לכך קיים במרכז מאגר מידע עם דיסק אופטי, המכיל כ- 250,000 עמודי מידע, המתעדכנים אחת ל- 3 חודשים.

למרכז גם פקסימליה המאפשרת משלוח תשובות לפונים תוך זמן קצר ובאיכות גבוהה.

המרכז נשען גם על ספרייה ובה ספרים רבים, כתבי עת, ירחונים, רבעונים וכו'. החומר מופיע בשפות הבאות: עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית וספרדית.

המרכז מאויש ע"י צוות מדענים ואנשי מקצוע בתחום הבטיחות והגיהות, שיכולים לאתר ולעבד את התשובה המתאימה לפונה.

במרכז המידע קיימים מאגרים פנימיים בנושאי תחיקה, מאגר מומחים, ספרייה, מאגר שאלות ותשובות, ועוד.

 

שיטות

המידע המבוקש יאותר במקורות המידע העומדים לרשותנו, יידלה משם ויעובד בהתאם לצורכי הפונה.

על מנת להפיק את המירב מהחומר המעובד, תופץ התשובה גם לקבוצות מפעלים שעיסוקם דומה, ואשר לפי המידע הקיים במרכז, עשוי החומר להיות לתועלת גם להם.

המרכז יפיץ שאלון בקרב המפעלים כדי לאפשר להם לבחור בעצמם את הנושאים הנוגעים להם והמעניינים אותם, כך שיוכלו להימנות על קבוצות ההפצה המתאימות.

פרסום מתאים, לשאלות שטופלו על ידנו, ללא ציון שם הפונה אלינו, יינתן בביטאון המוסד. דבר זה יאפשר למעוניינים נוספים לפנות למרכז ולבקש עותק של התשובה המתאימה, גם אם הפונה איננו מופיע ברשימת התפוצה המיוחדת.

 

מקורות מידע

מתבססים על בסיסי הנתונים הבאים:

א.     מאגרי מידע בעולם המערבי

ב.      קבצים ממוינים ודיסקים אופטיים בנושא חומרים כימיים, תהליכים מסוכנים וכו'.

ג.      מאגרי מידע ישראליים.

ד.      מערכת מיקרופיש של ארגון העבודה הבינלאומי.

ה.     מאגרי מידע של מרכז המידע.

ו.      ספרים, מאמרים, כתבי עת ומחקרים המתפרסמים בארץ ובחו"ל.

 

הפניה למרכז

שירותי מרכז המידע ניתנים ללא תשלום. על מנת לקבל אותם, על הפונה לנסח את שאלתו בכתב ולהפנותה לפי הכתובת הבאה: המוסד לבטיחות ולגיהות - מרכז מידע

רח' מזא"ה 22 ת.ד. 1122, תל-אביב 61010 טלפון: 03-5266455, פקס: 03-5266456.

הפנייה בכתב באה כדי לאפשר לנו לכוון את תשובתנו בדיוק המירבי לשאלות הנידונות, דבר שאינו מתאפשר בתשובה לשאלות טלפוניות.

 

כל אחד יכול לפנות בשאלה למרכז המידע

אנו עומדים לרשות: עובדי ייצור, ממונים על הבטיחות, נאמני בטיחות, חברי ועדות בטיחות, מהנדסים, שוחרי המוסד לבטיחות ולגיהות, מפעלי תעשייה, בתי-מלאכה, עובדי בנייה, אנשי תכנון ו/או מחקר והציבור הרחב.

כל פנייה אלינו, בכתב או בטלפון תיענה בהקדם

מרכז המידע עומד לרשותכם!

מימון המרכז - המוסד לבטיחות ולגיהות והוועדה לפעולה מונעת ומחקר בבריאות בעבודה - משרד העבודה והרווחה

 

 

 

 

 

                                                                                                                                  _________

                                                                                                                                        תאריך

 

לכבוד

מנהל המפעל/ חברה

 

________________

________________

 

 

א.ג.נ.,

 

הנדון: מידע בבטיחות וגיהות במפעלים

 

במוסד לבטיחות ולגיהות פועל מרכז מידע שמטרתו לספק מידע עדכני למפעלים בכל הענפים הקשורים לנושאי הבטיחות והגיהות.

כדי שנוכל להעביר לכם מידע בנושאים הקשורים לבטיחות וגיהות בעבודה , הנכם מתבקשים למלא את הפרטים בדף המצורף ולהחזירו אלינו.

רצוף בזה רשימת המאמרים שהוכנו עד עתה.

בנוסף לנ"ל הנכם יכולים לפנות למרכז המידע בשאלות ספציפיות הקשורות בציוד, תהליכי עבודה, חומרים, תנאי עבודה וכו'. אנו נשתדל להעביר לכם את המידע הנחוץ בהקדם.

 

 

    לתשומת לבכם המידע ניתן ללא תשלום

 

 

                                                                                                                                       בברכה,

                                                                                                                                       ישראל שרייבמן

                                                                                                                                       מנהל מרכז המידע

 

 

 

 

 

המוסד לבטיחות ולגיהות - מרכז מידע

רשימת מאמרי תפוצה

 

מס'
המאמר

שם המאמר

1

הלחמה - סיכונים כימיים בהלחמה.

2

מחסנים - סיכונים ובטיחות במחסנים.

3

סילוק עשן וגזים רעילים ממבנים תת קרקעיים.

4

ווסתי לחץ - הוראות הרכבה טיפול ובטיחות בווסתי לחץ ומערכת גז דחוס

5

עומס חום -תנאים סביבתיים עומס חום.

6

פיברגלס - מהם הסיכונים בעבודה עם פיברגלס.

7

מלגזות  - כללים להפעלת מלגזות: תחיקה, והנחיות אחרות.

8

הריון - מהן ההשפעות של רעלים המצויים במקום העבודה על אישה בהריון.

9

מערכות למחסני כימיקלים והאיפיונים לניקוז.

10

מכבשים -מהם האמצעים להגנת מכבשים לכבישה חמה.

11

גז קירור - בדיקת מערכות קירור.

12

חומרים דליקים -האם קיימת הגבלה כמותית לאחסון חומרים דליקים במחסן בעל שטח נתון.

13

גז רדון.

14

ריתוך - מהם הסיכונים בריתוך קונסטרוקציות מגולוונות.

15

ציוד מגן אישי -מהו ציוד מגן אישי הדרוש בעבודות מסגרות ונגרות.

16

תאורה פלואורסצנטית.

17

הידרזין - דף טוקסיקולוגי: הידרזין הידרט ההידרזין והתמיסות מימיות

18

אסבסט צמנט - סיכונים בקירות מצופים באסבסט צמנט.

19

ספירט - שימוש בספירט למכונות שיכפול.

20

משרדים - היבטי בטיחות בעבודה במשרדים

21

מסכת נשימה - בחירת מסנן מתאים למסכת נשימה

22

פתח מילוט - מהו פתח הדרוש למילוט מתא סגור של חלל בנפח 100 מ3?

23

טלטול חומרים ביד כמה? מתי? למה?

24

תאורת חרום - מהם הכללים להתקנת תאורת חרום

25

סולמות - תקנים ותקנות

26

כוהל - האם כוהל המיועד למכונות שכפול פוגע בבריאות.

27

איוורור - עיבוד מתכת ריתוך - איוורור ויניקת גזים רעילים.

28

עץ - MDF סיכונים.

29

תאונות מוות במפעל כימי

30

כלורינטור - בטיחות בעבודה עם כלורינטור.

31

תאורת חרום -מה דרישות הבטיחות בנושא חשמל בשעת חרום

32

מכונת צילום ושיכפול - סיכונים בעבודה בחומרים הנמצאים במכונות צילום והעתקת מסמכים.

33

מיכל דלק - מה הכללים להתקנת מיכל דלק על קרקעי.

34

בטיחות אש - מחשב אישי בפעולה 24 שעות ביממה - בטיחות אש

35

קרן לייזר - זהירות מפני קרן לייזר

36

ריתוך - נוהל ריתוך חשמלי ואוטוגני.

37

מסגרות - נוהל לעבודה: מסגרות כללית.

38

רתכת ניידת - הארקה לרתכת ניידת כגון: רתכת דיזל.

39

מכשיר שיקוף בשדות התעופה.

40

חדרי מצברים - דרישות בטיחות בחדרי מצברים.

41

ציפוי גלווני - מהם אמצעי הקטנת הסיכונים בציפוי גלווני.

42

כסאות אורטופדיים לעובדים.

43

חדרי קירור - דרישות בטיחות בחדרי קירור בעלי טמפרטורה פלוס 4oC ומינוס 25oC.

44

מסכי מחשב - השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות בעבודה מול מסכי מחשבים.

45

רשימת עבודות המחייבות הסמכה - הבסיס החוקי.

46

מסיכות וכפפות - הגנת פנים והידיים

47

קשת - הוראות בטיחות וריתוךקשת

48

קרינה - סיכונים תעסוקתיים של קרינה אלקטרומגנטית לא-מייננת

49

חול - חיפוש אחר חומרי מרוט חליפיים לחול בתהליכי ניקוי חומרים.

50

בקרת מזהמים באמצעות שיטות אוורור נאותות

51

ריתוך מיכלים וחביות - הוראות בטיחות

52

השמירה על עור הידיים באמצעות משחות מגן

53

עבודה בגזים בלחץ גבוה

54

מבנים תעשייתיים העשויים מאסבסט

55

זרם חשמלי וסכנות קרינה אלקטרומגנטיות

56

הרגלי היגיינה נכונים בעבודה

57

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  1

58

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  2

59

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  3

60

צו הגבלת יעשון במקומות עבודה

61

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  4

62

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  5

63

חוקים ותקנות - גליון א' חוקי יסוד

64

חוקים ותקנות - גליון ב' חוקים סוציאליים

65

חוקים ותקנות - גליון ג' חשמל

66

חוקים ותקנות - גליון ד' שונות

67

קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת ממחשבים

68

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  6

69

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  7

70

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  8

71

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  9

72

עבודת יחיד - עובד בודד

73

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  10

74

מידע כללי על בנזן  (BENZENE)

75

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  11

76

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  12

77

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  13

78

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  14

79

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  15

80

סיכוני עבודה עם דבקים

81

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  16

82

בטיחות במכונות  CNC

83

עבודה בטוחה במעבדות כימיות

84

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  17

85

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  18

86

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  19

87

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  20

88

קובץ ראשי תיבות הכלולים בגליונות בטיחות

89

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  21

90

עבודה במשמרות ובריאות העובד

91

נפילות והחלקות בעבודה

92

פגיעה בעיניים והגנה עליהם

93

עשר שאלות נפוצות בקשר לעבודה בטוחה ובריאה מול המחשב

94

המלצות ארגונומיות לעמדת עבודה ממוחשבת

95

שינוע חומרים מסוכנים - גליון  22

96

בטיחות בעבודה עם לייזרים בתעשייה

97

בצוע עבודות המחייבות הסמכה והבסיס החוקי

 

 

בטיחות במכונות CNC

 

הקדמה

מכונות CNC (COMPUTER NUMERICAL CONTROL) הן מכונות לעיבוד שבבי ולישומים נוספים המבוקרות ע"י מחשב, שהביאו מהפך בתעשייה ומאפשרות גמישות הפעלה. גמישות זו מושגת הן באמצעות מערכת הנקראת FMS   (FLEXIBLE MANUFACTURE SYSTEM) ,  כלומר מערך ייצור גמיש, והן על ידי אימוץ שיטת ייצור הנקראת JIT  ((JUST IN TIME שמשמעותה ייצור בזמן אמת בהתאם לצרכים.

על אף התדמית, כביכול, של מכונות ה- CNC כמכונות בעלות רמת בטיחות גבוהה, הרי לאמיתו של דבר מכונות אלו גורמות לתאונות, חלקן תאונות חמורות, הכוללות הרוגים ופצועים. להלן סיכונים עקריים:

-       מכונות  CNC  מבצעות מדי פעם תנועות מכניות בלתי צפויות ובלתי מתוכנתות.

-       מכונות CNC מבצעות פעולות מסוכנות עקב שגיאות בתכנות.

-       מכונות CNC יוצאות מכלל שליטה עקב תקלות במערכות הבקרה , התקשורת וההנעה שלהן או עקב  בהפרעות קרינה אלקטרומגנטית  .

מכונות CNC שונות ממכונות כלים ידניות רגילות, שאף הן משמשות לעיבוד שבבי. ההבדל העיקרי בין שתי המכונות הוא שמכונות CNC מבוקרות ע"י תוכנות מחשב והן מבצעות בחלק המקרים מספר רב של פעולות עיבוד.לדוגמא: קידוח, כרסום, חריטה, חיתוך, ועוד. פעולות אלו מבוצעות באמצעות מערכות שינוע, הצבה ומדידה פנימיות, הכוללות את מערכת הזנת הכלים ומערכת הזנת חומרי הגלם.

 

תחיקה ותקינה

הפעלת מכונות CNC צריכה להתבצע בהתאם לאמור בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל1970-, פרק ג' סימן א': "מכונות בדרך כלל" וסימן ב': "מבנה של מכונות ומסחר בהן" אשר קובעת בין היתר:

     חלקים הטעונים גידור

     גישה למכונות כשאינן מגודרות

     התקני בטיחות אוטומאטיים

     הסדרי בטיחות בקשר לממסרות

     מבנה הגידורים וקיומם

     מבנה של מכונות ומסחר בהן

רובוטים תעשיתיים משולבים לעיתים בהליך זרימת חומרי הגלם עם מכונות CNC , נושא המיגון של רובוטים תעשייתיים מופיע בתקן ישראלי 395, משנת 1993.

 

מחזור הפעולות העיקריות במכונות CNC

מחזור הפעולות האופייני במכונות CNC  כולל את השלבים הבאים:

Programming)) -   תכנות

Proving))* -       הרצה + ניסיונות לבדיקת התוכנה

Editing))*  -       עריכה סופית של התוכנה

Setting))*  -       עריכה וקביעת פרמטרי המכונה

Operating))        - הפעלה

* הערה: 3 השלבים המסומנים בכוכבית מבוצעים במצב של   Set Up("עריכה")

 

בהשוואה למכונות כלים ידניות נכנסו פה 3 שלבים נוספים: תכנות, הרצה ניסיונית ועריכה סופית.

שלבים אלה מקבילים לשלבי התרגול  (התרגול המעשי והרענון המקובלים במכונות כלים ידניות).

בכל אחד משלבים אלה טמון מרחב גדול של תקריות פוטנציאליות וסיכון לתאונות.

ניסיון העבר מלמד שכל תקופת "הרצה" וקליטת טכנולוגיות חדשות היתה כרוכה בהגדלת כמות התאונות. קושי גדול הכרוך בהפעלת מכונות CNC  הוא הכמות היחסית הגדולה של תקלות בשלבי הקליטה, הלימוד וההפעלה.

לקושי זה יש שתי סיבות עיקריות:

סיבה 1 -       מכונות CNC מאופיינות ע"י מחזורי פיתוח טכנולוגיים מהירים, ולכן מתיישנות תוך תקופה קצרה. תופעה זו גורמת לכך שמפעילים מנוסים צריכים לחזור, וללמוד כל פעם מחדש ולכן אין להם יתרון מאד משמעותי ביחס למפעילים צעירים לא מנוסים.

סיבה 2 -       טכנולוגית המחשבים היא טכנולוגיה מתקדמת ומורכבת מאוד. עקב מורכבותן של פעולות המכונה, ותנאי הגבול לפעולתן הכוללים מרחב פרמטרים גדול, נוצר מבחינת המפעיל, קושי לחזות מראש את הסיכונים האפשריים. נוצרת כאן אפשרות ל-"תאונה לוגית", מצב בו, בתנאים מסוימים, עלולה להתרחש תאונה קטלנית.

 

תאונות אופייניות המתרחשות במכונות CNC

להלן פירוט של סיבות לתאונות אופייניות לעבודה במכונות הללו:

1.     תהליך עצירת חירום באמצעות מפסק החירום ולא ע"י מפסק כח החשמל הראשי יכול לגרום לשבירה של כלי עיבוד יקרים, וכמובן לפגיעה בחלק המעובד, אולם ההבדל המשמעותי בין עצירת חרום לבין ניתוק אספקת החשמל הוא בכך שניתוק החשמל לא בהכרח מביא לבלימת המכונה ולעצירת כל מקורות האנרגיה האצורים בתוכה (אינרציה, לחצי שמן/אוויר וכו'); לכן, ניתוק החשמל במצבי חירום עלול לגרום לתאונה קטלנית, וחובה על כן להשתמש במקרה כזה אך ורק במפסק עצירת החירום.

2.     מיגון בטיחותי נועד למנוע חדירה בשוגג של איברים כגון גפיים וראש לאזורים מסוכנים בעת פעולת המכונה, אולם בחלק מהמקרים אינו מספיק כדי למנוע העפת חלקי מתכת או שבבים מאזור המכונה (אזור מסוכן) לאזורים חיצוניים. רוב התאונות קורות בשלב העריכה, כאשר המיגון פתוח והעובד נמצא בתוך התחום המסוכן וחשוף לפגיעות מכניות ממכונת העיבוד ולפגיעות כימיות מנוזל הקירור.

3.     תופעת התנגשות בין כלים לחלקים, למשל, כתוצאה מטעות בהזנת המוצר המעובד עלולה להיגמר בניפוץ שמשת המגן והעפת חלקי מתכת או שבבי מתכת מחוץ לאזור המכונה.

4.     התעייפות המפעיל כתוצאה מפעולות מונוטוניות פוגעת ביכולת הבקרה והפיקוח על עבודת המכונה וגורמת לירידה בערנות בעת ביצוע פעולות בתוך אזורים מסוכנים.

5.     עיבוד ממוחשב מתוכנן להתבצע ללא  מגע יד אדם, אולם תקלות בלתי צפויות דורשות כניסת המפעיל לאזורים מסוכנים ופעולה במצבים בלתי צפויים.

6.     בחלק מהמקרים, על מנת לקצר את תהליכי נעילת החלק המעובד בתוך התפסנית ושיחרורו לאחר העיבוד, מנטרלים העובדים חלק ממנגנוני הבטיחות. פעולה זו מגדילה בצורה ניכרת את הסיכון לתאונה קטלנית .ברוב מכונות ה-CNC קיים מספר רב של מצבי פעולה, כולל מצבים יעודיים, לתהליכי הנעילה וההצבה ויש לבחור את מצב ההפעלה האופטימלי לצורך הפעולה הנידרשת, או לבצע שינוי במצבי ההפעלה בתאום עם יצרן המכונה.

מכונות CNC, אמורות ,לכאורה, להיות בטוחות יותר ממכונות ידניות, אולם פיזור הסמכויות בין הגורמים השונים הקשורים לתפעול מכונות ה-CNC יוצר אפשרויות חדשות לסיכונים וטעויות. מעורבות הגורם האנושי בתפעול השוטף של מכונת CNC כוללת את הפעולות הבאות:

-       כתיבה ועדכון תוכנות

-       הכנה וכיוונונים מכניים

-       פיקוח על הפעולות ועל תפקוד המכונה בעת הייצור

-       גילוי ותיקון תקלות

-       מתן שרות אחזקה

טכנולוגית מכונות ה-CNC מורכבת, מסובכת, וחשופה לשגיאות בכל אחת מן החוליות של שרשרת הפעולות האנושיות הנדרשות להפעלת מכונות אלו.

 

שילוב אלמנט הבטיחות במכונות CNC

מערך הגנת העובדים במכונות CNC מתבסס על3- שלבים עיקריים:

-       בטיחות בתהליך תכנון ובנית המכונה, כולל שינויים ושיפורים.

-       התקנת מכונת ה-CNC ושילובה ברצפת הייצור של המפעל.

-       מיגון העובדים המפעילים את מכונת ה-CNC מפני סיכונים הנובעים מהתפעול ואחזקת המכונה.

בעת הפעלת מכונות ה-CNC ובייצור השוטף, על כל המנגנונים ומגיני הבטיחות לפעול ולהיות מותקנים באופן מלא.

בכל 3 השלבים חשוב ביותר לבצע הערכת סיכונים, שתכלול זיהוי הסיכונים ומתן פתרונות קבילים. זיהוי סיכונים מכניים יכלול את הסיכונים הבאים:

מחיצה -                בין גופים נעים לגופים סטטיים.

גזירה -                   בין מסגרות נעות למשטחים עומדים.

חיתוך -                 ע"י פגיעה של גופים חדים.

תפיסה -                היתפסות של בגדים וכו' במערכות נעות ומסתובבות.

משיכה פנימה -    למשל, ע"י מערכת השינוע של המוצרים המעובדים.

חבטה -                  ע"י גופים נעים.

ניקוב -                  ע"י גופים חדים.

קילוף -                  פגיעה בעור, ע"י חיכוך בלחץ מגופים בעלי משטחים מחוספסים.

התזה -                   התזת נוזל קירור או נוזל הידראולי בלחץ גבוה.

קיימים סיכונים נוספים:

סיכוני חשמל- מכת חשמל כתוצאה משימוש במתחים גבוהים במרבית מערכות ההנעה ( בד"כ  VOLT 380  3 פזות).

השפעות תרמיות -              כוויות כתוצאה מנגיעה בחלקים לוהטים.

סיכוני רעש -                        רעשי מכונה מעל  dB(A)  85.

סיכוני רעידות -                  העברת הרעידות לאזורים חיצוניים .

סיכוני שריפה -                    שריפת חשמל או הצתה של הנוזלים ההידראולים.

סיכוני קרינה -                    פגיעה בעינים מקרן ליזר, המשמשת כחלק ממנגנוני אבטחת אזור העבודה.

סיכוני חומרים מסוכנים - פגיעה כתוצאה מהתזה של נוזלי סיכה, או נוזלים הידראוליים, או נוזלי ניקוי.

השפעות ארגונומיות -       תכנון ארגונומי לקוי של ממשקי אדם-מכונה.

כל סיכון ספציפי מחייב, בשלב ראשון, זיהוי מלא ובשלב שני, מתן פתרון בטיחותי הולם.

 

דוגמאות

א.     שילוב מנגנוני בטיחות במחרטת CNC  ע"י היצרן

         נתונים כלליים: הספק כ- HP 10-25,  מהירות סיבוב RPM 25,000, מהירות תנועות סרק עד m/min 33.

       מנגנוני הבטיחות המובנים, שניתן לכלול אותם בתוכנת ההפעלה של המכונה (PROTECTION       FUNCTION) הם:

·        EMERGENCY STOP : מנגנון לעצירת חירום מיידית ומוחלטת של כל תנועות המחרטה .

·        AXIS INTERLOCK  : נעילת צירי X,Z ,משמש לבדיקה גרפית בטוחה, למשל לבדיקת החלפת כלים.

·        OVER TRAVEL : הגנה על חריגת המכונה מחוץ לתחום העבודה המוגדר.

·        CUTTING START POINT INTERLOCK : פקודת מיקום תחילת שיבוב (למניעת טעויות בכניסה לשיבוב)

·        STORED STROKE LIMIT - תחום תנועות העבודה במרחב (בזכרון של התוכנה).

·        CHUCK BARRIER -יצירת מעטפת מגן למניעת פגיעה בתפסנית (מנגנון תכנותי חשוב למניעת תאונות קטלניות)

·        TAILSTOCK BARRIER -יצירת מעטפת הגנה על העוקץ.

 

ב.     שילוב מנגנוני בטיחות בכרסומת CNC

         נתונים כלליים: הספק כ- HP 20-30 ;  מהירות סיבוב RPM 7,000 ; מהירות תנועות סרק עד- m/min 60.

         מנגנוני הבטיחות המובנים, שניתן לכלול אותם בתוכנת ההפעלה של המכונה (PROTECTION FUNCTION) הם:

·        EMEGENCY STOP : מנגנון לעצירת חירום מיידית ומוחלטת של כל תנועות הכרסומת .

·        AXIS INTERLOCK : נעילת ציר מסוים, או כל שלושת הצירים; משמש לבדיקה גרפית בטוחה, למשל לבדיקת החלפת כלים.

·        MACHINE LOCK : נעילת כל מנועי הסרוו, לצורך בדיקת תת מערכות שונות.

·        DATA PROTECT KEY :נעילת שינויי תוכנה, למניעת כניסת נתונים ופקודות בשוגג.

·        MISCELLANEOUS FUNCTION LOCK: שורת התניות בשרשרת פעולות עיבוד שבבי, המונעת כניסה לפעולה לפני השלמה מלאה של הפעולה הקודמת. 

·        STORED STROKE LOCK : מבטיח חזרת שולחן העבודה למקומו המדויק.

 

בנוסף, ברוב מכונות ה- CNC קיימים :

·        הגדרת מערכת תנאים בתוכנה, המונעת קבלת פקודות לא חוקיות העלולות ליצור, בשוגג, מצבים מסוכנים.

·        בקרת עומס מומנט סיבוב או כח תנועה אופטימליים, המגדירים את רמת העומס המותר בהתאם לקצב התקדמות השיבוב ולקשיות החומר של המוצר המעובד.

·        מניעת טעינת כלי שיבוב לא נכונים בעמדת העבודה.

 

 

תהליך זיהוי סיכונים ומתן פתרונות בטיחותיים

בשלב התכנון/התקנה במפעל ובשלב שינויים/שיפורים

 

 

 

 

 

בטיחות והגנת המפעיל

במכונות הCNC- קיים מצב הנקרא "מצב עריכה" (PROGRAM AND PROGRAM EDIT). לצורך התכנות מותקן בתוך לוח הבקרה של המכונה מפתח יעודי, שהוצאתו תימנע כל אפשרות של תכנות. ככלל, פעולת העריכה תבוצע ע"י עובד שהוכשר לתפקיד זה והעונה על הדרישות של "אדם כשיר" ע"פ פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל- 1970, סעיף 38 .

להפעלת המכונה קיימים 3 מצבים:

מצב ידני - ניתן לתת פקודות ידניות כאשר דלתות המיגון פתוחות

מצב פקודות חד פעמיות - כל פקודה תפעיל צעד בודד

מצב אוטומאטי - המכונה תבצע מחזורי פעולות שלמים ע"פ  התכנות. פתיחת דלתות מיגון תגרום לעצירת המכונה באופן מיידי.

למפתח ההפעלה 2 מצבים: אדום שפרושו הכוש נעול, ירוק שמשמעתו היא כי המכונה ניתנת להפעלת צעד בודד וניתן לסובב את הכוש (הערה: קיימים שינויים במצבי ההפעלה בין היצרנים השונים, וכמו כן לוגיקת ההפעלה משתנה עם שאר השינויים וההתפתחות הטכנולוגית).

ככלל, מערכת המגינים צריכה למנוע כניסת המפעיל לאזורים מסוכנים של מכונת הCNC-, כולל כניסת אברים כגון גפיים וראש. ברובוטים תעשייתיים במידה ויש חדירה של גוף או איבר לתוך אזור מסוכן קיימים חיישנים שאמורים להפסיק את פעולת המכונה. הסרת דלת מיגון, גם היא  באמצעות מפסק INTERLOCKED, תגרום אוטומטית לעצירת המכונה.

בחלק ממכונות CNC , תפסנית (Chuck) פתוחה, ללא חומר גלם, תמנע הפעלת המכונה.

לכל מכונה יש מספר רב של מצבי הפעלה, כאשר בכל מצב הפעלה מופעלים מנגנוני בטיחות שונים.

קיים מגוון רחב של אמצעי חישה לחדירת אדם לאזורים מסוכנים, כולל תאים פוטואלקטריים, רגשי-לחץ, דיודות לייזר,  ועוד. חיישנים אלה יגרמו להפסקת פעולות המכונה באופן מיידי, כאשר יחושו בחדירה לאזורים מסוכנים.

חיישנים נוספים, כגון חיישני רעש/רעידות בשילוב עם תוכנת ההפעלה צריכים לזהות תקלות בפעולה השוטפת ולגרום לעצירת המכונה ולהודעה על תקלה.

המעבר למצב "עריכה", דורש בד"כ מפתח מיוחד למניעת מעברי מצב בשוגג.

התזה של שמני קירור לאזורים חשופים עלולה לגרום למחלת עור (DERMATITIS); שילוב שמני קירור עם שאריות מתכת עלול לגרום לדלקות וזיהומים שונים; חשיפה לחלק משמני הקרור עלולה בטווח הארוך גם להתפתח לסרטן. ברוב מכונות ה- CNC  קיים מגן שקוף המונע התזת שמני סיכה. שמני הסיכה עוברים מחזורי ניקוי פנימיים (הפרדת מתכות וזיהומים שונים ) בתוך מתחם המכונה ואינם אמורים לנזול מחוץ לתחום מכונת ה- CNC.

המפעיל חייב לעבור הדרכה יסודית, שתכלול זיהוי כל הסיכונים ואמצעי הבטיחות השונים הקיימים במכונת CNC.

מחקר יסודי של תאונות במכונות CNC מצביע על כך שתאונות קשות במכונות CNC נובעות בחלק גדול  של המקרים משילוב של שגיאות מפעיל ושל טעות בתכנון סביבת העבודה.

הדרישות למיגון אישי, כגון: משקפי מגן, אוזניות להגנה מפני רעש, ביגוד מתאים, נעלי בטיחות, וכו', יקבעו בהתאם לסביבת ההפעלה בכל מקרה.

  

בטיחות בעבודת אנשי האחזקה

לכל מכונת CNC יש הוראות יצרן כיצד לתחזקה או כיצד להחליף רכיבים פגומים.

אנשי האחזקה חייבים לקבל מידע מלא, וכן עדכון שוטף, בנוגע למכונת ה-CNC , כולל שינויי תוכנה או חומרה שבוצעו במכונה והשפעות העדכונים/שינויים על הסיכונים ומנגנוני הבטיחות.

אנשי אחזקה חייבים לבצע הליך סגירת ונעילת המכונה מפני הפעלה בשוגג (LOCKOUT / (TAGOUT  ולבצע הליך בחינה ע"פ הוראות היצרן. לפני ביצוע עבודות האחזקה, יש לוודא ניטרול כל מקורות האנרגיה המסוכנים. תוכניות אחזקה בהן אלמנט הבטיחות הוא בעדיפות גבוהה הן בד"כ "תוכניות מניעה" ולא "טיפול שבר". תוכניות אלו מאפשרות תכנון וארגון מוקדם ולא מפעילות לחץ לקיצורי דרך בתהליך תיקון המכונה.

תחזית תחזוקה המתבססת על מידע שנצבר אוטומטית במהלך פעולת המכונה במשולב עם הנחיות היצרן מאפשרת להחליף חלקים פגומים, כולל כלי העיבוד, לפני הגיעם לכשל; עי"כ עולה רמת הבטיחות. שילוב תוכנית דיאגנוסטיות, כולל חישובי בלאי לכלי העיבוד במכונת ה-CNC , עם חיישנים, כגון מדי רעידה, מדי-חופש וכו', שיתריעו בעוד מועד על בלאי מכני, יכול לסייע רבות בתהליך האחזקה ומניעת הכשל והגדלת הבטיחות.

ציוד המיגון האישי של איש האחזקה יקבע בהתאם לרמות הסיכונים של סביבת העבודה, בכל מקום בנפרד.

טיפול במכונות CNC הכולל פעולות המבוצעות בתוך האזור המסוכן ותוך כדי הפעלת המכונה או חלקים ממנה יבוצע ע"י "אדם כשיר" - שקיבל מינוי בכתב לבצע פעולות במכונות שבתנועה.

 

סיכום

שילוב נכון של העלאת התפוקה, תוך שמירה על בטיחות העובד, כולל ייצור בזמן אמת(JIT) במערכת יצור גמישה ((FMS  ובתאי יצור גמישים (FMC), ביחד עם ניהול התהליך בצורה בטיחותית, הקפדה על תוכניות בטיחות, ומיחשוב של תהליכי האחזקה, כל אלו יתרמו רבות לבטיחות העובד ויעילות החברה.

=     אסטרטגיה בייצור ממוחשב תכלול:

1       זיהוי יסודי של סיכונים.

2.     פיתוח בקרת תנאי העבודה לניטרול הסיכונים בהתאם לרמות הסיכון השונות.

         אסטרטגיה זו חייבת לכלול גם הדרכת כל העובדים בתהליכי הייצור והאחזקה של מכונות ה-CNC.

=     המעסיקים חייבים ליצור מחיצות בטיחות וגידור בטיחותי כדי לבודד בבירור את אזורי הסכנה. אזורים אלה חייבים להיות גם משולטים באופן ברור.

=     להלן דוגמת שילוט כללי למכונת CNC:

1.     קרא והבן היטב את חוברת הוראות ההפעלה, כולל האזהרות המופיעות על המכונה לפני ההפעלה. אי הבנת ההוראות והאזהרות עלול לגרום תאונה קטלנית.

2.     מכונה זו מופעלת וזזה בצורה אוטומטית. לעולם אל תמקם חלקים מגופך ליד או על חלקים זזים במכונה.

3.     וודא עצירה מוחלטת של הכוש בטרם נגיעה בחלקים מעובדים, חלקי מכונה, כלים או הכוש.

4.     אל תפעיל את המכונה לפני שכל המגינים, המנעולים הפנימיים ושאר מנגנוני ההגנה תקינים ונמצאים במקומם.

5.     נעל את כלי הדפינה ואת כלי השיבוב בצורה בטיחותית.

6.     הורד טבעות, שעונים ותכשיטים, הדק בגדים חופשיים ואסוף את השערות מכיוון שכל אלה עלולים להיתפס במכונה.

7.     הרכב משקפי מגן, נעלי בטיחות, ואוזניות בזמן פעולת המכונה.

8.     עבודות אחזקה או התקנה יבוצעו ע"י גורמים מוסמכים בלבד. כבה את המכונה ונתק את אספקת החשמל לחץ הידראולי, לחץ אוויר, קיטור וכל מקור אנרגיה לפני ביצוע העבודות. 

=     המכונות או תאי המכונות יהיו תמיד עם מפסק פעולה בחירום המסומן בסימון ייעודי; בחלק מהמכונות שבהן המפסק מרוחק יחסית ולא ניתן להגיע אליו מכל אזורי העבודה, נידרש לוח הפעלה נייד עם מפסק חירום לביצוע פעולות שונות באזורים מסוכנים.

=     המכונות יהיו עם חיווי ברור כאשר המכונה נמצאת במצב מופעל (חיווי ע"י מנורה או אמצעי אחר) עם אפשרות לחיוויים נוספים, כגון "מצב עריכה", או "תקלה", וכו".

=     המיגון הכולל של מכונת ה-CNC ואזור הייצור האוטומטי חייבים לעמוד בכל תקני הבטיחות הרלוונטיים.

 

 

 

מכונתCNC

 

 


 

רשימת מושגים עיקריים בלועזית

-       מכונות כלים המבוקרות ע"י מחשב ספרתי-CNC (Computer Numerically Controlled) machine tools

-       מקטע תיכנות בודד- Single Block

-       עריכה- Set Up

-       מחרטה- Lathe

-       כרסמת- Milling Machine

-       שמני קירור- Cutting Oils

-       תפסנית- Chuck           

-       מחיצות מיגון, שהסרתן גורמת להפסקת פעולת המכונה ואין אפשרות להפעלה בשוגג כל עוד המחיצה לא נסגרה  - Interlocked Barriers.

-       מנגנוני בטיחות שונים (מיגון וגידור) - Safeguarding

-       ניתוח סיכונים - Hazards / Risk Analysis

-       חיישני נוכחות - Sensing Guards

-       מפסק השבתת מכונה- Lockout

-       תווית סימון השבתת המכונה- Tagout

-       ייצור בזמן אמת-  Just in time (JIT)

-       מערכת ייצור גמישה-(FMS) Flexible Manufacture System

-       תא ייצור גמיש של מספר מכונות-   (FMC) Flexible Manufacture Cell

 

רשימת מקורות

 

1.     The Safety of  CNC and Robot Technology 
N. P. Sheehy and A.J. Chapman , UK, 1988

2.     Job Characteristics and Mental and Physical Well-being Experienced by the Operators of CNC,
FMS and Conventional Machine Tools ,

        Pentti Seppala and Eva Tuominen, Finland 1991.

3.     Job Characteristics and Occupational  Safety of Manufacturing  Jobs at Different Levels of Automation.

        M. Mattlle and J. Klivinlltty, Finland 1993.

4.     Accident Prevention Manual for Business & Industry, National Safety Council, 10th edition,  USA, 1992.

5.     Occupational Medicine, Third Edition,  Carl Zenz, 1994

6.     פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל1970-

 

 

עבודה בטוחה במעבדות כימיות

 

1.    כללי

         מעבדות כימיות מסוגים וגדלים שונים קיימות בסקטורים שונים של התעשייה, החקלאות, מכוני המחקר ואחרים. לאופי העבודה במעבדה, בה משתמשים במגוון גדול של כימיקלים, שחלקם רעילים, קורוזיביים, דליקים או נפיצים, וכמו כן עובדים בה עם כלי זכוכית עדינים, ועם אמצעי חימום וקירור שונים, ומיכשור ייחודי כגון: צנטריפוגות, מאיידים, כלי מיצוי, מגדלי זיקוק, מערכות ערבול מכניות או מגנטיות ועוד, יש השלכות ייחודיות לעניין הבטיחות והגיהות.

         כדאי לדעת, שהעובדים במעבדה נמצאים במקום זה, בראש ובראשונה בגלל מיומנותם המקצועית ולא בגלל הסמכתם בתחום הבטיחות והגיהות. לפיכך, חובה להביא לידיעת כל עובד מעבדה, ואף לשנן מפעם לפעם, את המידע המצטבר בתחום הסיכונים הקיימים במעבדה, וכן ליידעו בדבר הדרכים המומלצות כיצד יש לעבוד בבטיחות ולהימנע מתאונות.

 

2.    סיכונים עיקריים ומניעתם במעבדות כימיות

       בפרק זה מובאים הסיכונים העיקריים במעבדה הכימית והסיבות להתהוות סיכונים אלה:

 

       א. התפוצצות

            בעבודה עם תרכובות נפיצות, או בלתי יציבות, עלולה להתרחש התפוצצות כתוצאה מנגיעה, שפשוף או התחממות. יש להתקין את המיכשור בתוך תא ניסוי סגור. בין המיכשור לבין שימשת התא, יש להרכיב מסך-מגן בפני רסיסים. בזמן פתיחת התא , יש ללבוש מסכת פנים. במערכות בהן הפעילות מסוכנת במיוחד, כגון ניטרציה (nitration), מומלץ להכניס אוטומציה.

                דליפת גז דליק, כגון מימן או אתילן, מהווה סיכון התפוצצות. יש לדאוג לאוורור טוב של המעבדה, ולאסור עישון, או שימוש באש גלויה (למעט במי נדף ייעודי). יעשה שימוש רק ברכיבים חשמליים המוגנים בפני פיצוץ. כמו כן יותקנו גלאי דליפות גז בעלי התקן אזעקה.

                זיקוק תרכובות אורגניות מסוימות, כגון אתר אתילי, היוצרות עם הזמן תרכובות עשירות בחמצן (פראוקסידים), עלול לגרום להתפוצצות. לפני תחילת הזיקוק יש לוודא, בבדיקה וטיפול מתאים, אי נוכחות פראוקסידים.

                אדים המשתחררים מנוזלים דליקים, המאוחסנים בכלי קיבול במקרר שאינם סגורים הרמטית, עלולים לגרום להתפוצצות או לשרפה. לצורך אחסון של נוזלים דליקים יש להשתמש במקרר ייעודי לכך, שבו אין מנורה למאור פנים והתרמוסטט ממוקם מחוץ לחלל הקירור.

 

       ב.   הגבה כימית

            הגבה כימית אקזותרמית בין מרכיבים כימיים שונים עלולה בתנאים מסוימים לצאת משליטה ולגרום להתזת נוזלים חמים, או אדים מסוכנים. מומלץ להוסיף לכלי התגובה

                את אחד המרכיבים במינון כזה, שתימנע עליה דרסטית של הטמפ'. רק לאחר קירור מתאים ניתן להוסיף מנה נוספת. אין לשפוך מים לתוך חומצה, יש לשפוך תמיד באיטיות ותוך כדי בחישה מתמדת חומצה לתוך מים.

                באוטוקלב, בו מבצעים הגבה כימית בין מרכיבים שונים בלחץ גבוה, קיים סיכון של פיצוץ. לפני השימוש , יש לוודא תקינות המתקן. האוטוקלב חייב להיות מצויד במד-לחץ ובשסתום בטיחות או דסקית פקיעה. את הלחץ במתקן יש להעלות ולהוריד בצורה מתונה. בעבודה בלחצים  גבוהים (מעל 500 אטמ') , יש למקם את האוטוקלב מאחורי קיר מגן כאשר מערכת הפיקוד ממוקמת ליד המפעיל.

                הוספת חומר אבקתי  לנוזל הנמצא על סף רתיחה עלולה לגרום לפליטה פתאומית של אדים  בכמות גדולה; תיתכן גם  גלישת הנוזל מהכלי והיווצרות לחץ. כדי להימנע מתופעות אלו, יש להוסיף את האבקה לנוזל בכמויות קטנות בעודו קר.

                סימון לא תקין על גבי אריזת החומר עלול לגרום להגבה כימית בין חומרים שונים ללא שליטה. יש להקפיד, שעל כל אריזה תמצא מדבקה עם סימון תקין. יש לקרוא היטב את הכתוב לפני השימוש בחומר. לעולם אין להחזיר כימיקלים לכלי קיבולם. יש להחזיר תמיד את כלי הקיבול למקום ממנו הוא נילקח.

 

       ג.   שריפה

            תרכובות כימיות מסוימות, כגון זרחן, מתלקחות באוויר באופן ספונטאני. טיפול בחומרים אלה יעשה באטמוספירה אינרטית, לדוגמה - של חנקן.

                שימוש בו-זמני במעבדה בחומרים דליקים ומחמצנים הנמצאים בקרבה זה לזה עלול לגרום להתלקחות. יש להקפיד, שלא להשתמש בחומרים מחמצנים ודליקים בעת ובעונה אחת. במידה ומכינים תערובות מחומרים אלה, יש להכינן רק בכמויות קטנות ולהימנע מלחממן.

                שימוש במבערים בקרבת נוזלים דליקים-נדיפים עלול לגרום לשרפות. אסור להשתמש במבערים בקרבת נוזלים דליקים. לצורך חימום מומלץ להשתמש במים או בשמן המחומם על גבי פלטת חימום חשמלית.

                שימוש במכשירים חשמליים היוצרים ניצוצות עלול לגרום לשרפה. חובה להרחיק מכשירים חשמליים ממקומות בהם משתמשים בנוזלים או גזים דליקים. מכשירים חשמליים יצוידו בנורת ביקורת לצורך ציון העובדה שהמכשיר נמצא בפעולה. מומלץ להשתמש במנועי אויר דחוס. יש לדווח למחלקת האחזקה על כל פגם חשמלי או התחממות יתר של חוטים חשמליים.

                אם במהלך זיקוק של נוזל דליק, חום אינו מסולק במידה מספקת מהמערכת באמצעות מקרר עיבוי, קיים חשש שאדי החומר יפלטו החוצה ויתלקחו. יש לדאוג להידוק טוב של צינורות המים למקרר העיבוי. מומלץ להשתמש במפסק אוטומטי, שיפסיק את פעולת החימום במקרה שזרימת המים נפסקת מסיבה כלשהי.

                קורה לפעמים שהרתחת נוזל דליק בתוך גולת ריאקציה מזכוכית אינה אחידה והיא מלווה בהתזה פתאומית של הנוזל. כדי להסדיר קצב רתיחה מתון, יש להכניס לתוך הגולה מספר כדוריות זכוכית, או חתיכות עשויות מקרמיקה.

                נוזל דליק שנשפך בטעות, אדיו מתפזרים במהירות וקיים סיכון גבוה לפריצה של שריפה. במקרה זה, יש לכבות מיד את כל המכשירים בעלי להבה או מחוללי ניצוצות. את הנוזל שנשפך יש לאסוף בעזרת מגבות נייר, או אבקה סופגת נוזלים.

 

       ד.   הרעלה

            הרבה כימיקלים - גזים, נוזלים ומוצקים , שיש להם לחץ אדים גבוה יחסית - הם חומרים רעילים בשאיפה. הרעלות ע"י בליעה נדירות במעבדות כימיות.

                טלטול כלי זכוכית שונים, הכוללים חומרים נדיפים, כרוך בסכנת שבירה והשתחררות אדים רעילים. סכנת הרעלה עשויה אף להחריף במקרה והאירוע חל במקום סגור וקטן, כגון במעלית. מומלץ לטלטל כימיקלים הנתונים בכלי זכוכית כשהם נתונים בתוך אריזה מגינה. הובלת כימיקלים תעשה במעלית משא ולא במעלית לבני אדם.

                בכל מעבדה נמצאים בשימוש שכיח מספר כימיקלים שיש להם דרגת רעילות שונה. דוגמאות לכך הם: פחמן ארבע-כלורי וכוהל מתילי. שימוש בכימיקלים אלה באוויר הפתוח מהווה סיכון הרעלה בשאיפה לריאות או בחדירה דרך העור. אין לפתוח כלי קיבול נדיפים באוויר הפתוח; יש לבצע פעולות השימוש בחומר כזה בתוך מינדף מאוורר היטב. בגמר השימוש בחומר, גם לאחר ריקון הכלי מתוכנו, יש להקפיד לסגור היטב את כלי הקיבול. טיפול בחומרים רעילים ומסרטנים יעשה אך ורק בתוך מינדף, בהסתייעות בכפפות ואמצעים אחרים (מלקחיים ועוד).

                במהלך הגבה כימית בין כימיקלים מסוימים נפלטים אדים רעילים. הגבה מסוג זה יש לבצע במינדף מאוורר. גם בזמן ייבוש חומרים מסוימים בתנור, עלולים להיפלט אדים רעילים. לפיכך, יש לצייד את תנור הייבוש במתקן לשאיבת האדים אל מחוץ לבנין המעבדה.

                קרח יבש (פחמן דו-חמצני מוצק), המשמש לקירור, מתנדף ועלול לגרום למצב בו יהיה בלתי אפשרי לנשום במעבדה. לפיכך, "קרח" שאינו בשימוש יש לאחסנו מחוץ למעבדה במקום מאוורר היטב.

                שטיפה של כלי זכוכית מלוכלכים בעזרת ממיסים אורגנים, כגון אצטון, אלכוהול או פחמימנים נדיפים, גורמת לפליטת אדים מזיקים. מומלץ, עד כמה שניתן, לנקות כלי זכוכית מלוכלכים בעזרת מדיח כלים ייחודי למעבדות. ניקוי של כלי זכוכית בממיסים יעשה בתוך מינדף מאוורר היטב.

                שפיכה של כימיקלים, כתוצאה מטעות אנוש או תקלה בעבודה, עלולה לגרום לזיהום של כל אווירת המעבדה. במידה וריכוז המזהם נמוך, יש לפתוח את חלונות המעבדה. במידה וריכוז המזהם גבוה יש להתפנות מיד מהמעבדה ולטפל בניקוי ואוורור המעבדה ע"י צוות מיומן לכך. רק לאחר סילוק המזהם וניטור המעבדה ניתן להתיר חזרה לעבודה רגילה.

                לפעמים עלולים חומרים רעילים לחדור לגוף בבליעה. דוגמאות לכך הן: מילוי בעזרת פיפטה עם הפה, טעימת כימיקל לצורך זיהויו, אכילה ושתייה במעבדה, העברת כימיקלים לכלים המיועדים לאכילה ולהפך, עישון, ועוד. יש להשתמש תמיד במיתקן ייעודי למילוי פיפטה. אין לטעום שום חומר כימי הנמצא במעבדה ,וכן אין לאכול או לעשן במעבדה.

 

       ה.  כוויות כימיות

            כוויות כימיות נגרמות כתוצאה ממגע בחומרים משתכים (קורוזיביים) מסוימים הנמצאים במצב צבירה של מוצק, נוזל או גז. חומרים העלולים לגרום לכויות כימיות הינם לדוגמה: חומצות חזקות, בסיסים חזקים, מלחים מסוימים, הלוגנים, פנולים ועוד שורה ארוכה של תרכובות כימיות.

                בזמן העברת נוזלים משתכים במעבדה מכלי אל כלי , קיימת סכנה של התזה או שפיכה של חומר על העובד. להגנה יש להשתמש בכפפות ניאופרן, משקפי מגן, ומסכת פנים. כמו כן במידת האפשר, יש להשתמש במשאבה ידנית לצורך ביצוע עבודות אלה.

                חימום ישיר של כלי זכוכית, מעל להבה חמה, עלול לגרום להתבקעותם ולהתזת תכולתם. כדי להימנע מחימום בלהבה בטמפ' גבוהה ובלתי אחידה, יש להקפיד ולהניח רשת מתכתית החוצצת בין כלי הזכוכית לבין הלהבה. חימום מבחנה עם נוזל יעשה מעל להבה לא חמה מדי, וזאת תוך כדי הנעת המבחנה מצד אל צד במטרה להבטיח אחידות הטמפ' לאורך המבחנה. אין לכוון מבחנה בשעת חימום או ביצוע הגבה כימית אל פני העובד או כלפי עובדים אחרים. הרחת חומר, הנמצא במבחנה או כלי אחר, לא תיעשה ע"י קירוב הפנים אל הכלי, אלא באמצעות נפנוף היד בזהירות מעל הכלי לעבר האף.

                בנוסף לפעולות שנמנו, מתבצעות פעולות נוספות במעבדה העלולות לגרום לסיכון של כוויות כימיות. חובה להתקין בכל מעבדה מקלחות חירום המופעלות בעזרת שרשרת יד או דוושה. כמו כן יש להתקין משטפת עיניים ייעודית. במקרה של התזת חומר, יש לשטוף מיד במים כל חלק גוף, בגד או שולחן, שבאו במגע עמו.

                עדשות מגע עלולות לספוח אליהן חומרים משתכים ולגרום נזק לעין. יש להימנע מהרכבת עדשות מגע בזמן השהייה במעבדה.

 

       ו.    כוויות תרמיות

                המוקדים העיקריים של סיכון מכוויות תרמיות הם: אמבט מים, שמן, מתכת מותכת או להבה גלויה. יש להקפיד שלא למלא את האמבט בנוזל חם יתר על המידה.

                טבילת כלי זכוכית המכילים נוזלים נדיפים, באמבט חם, עלולה לגרום להתבקעותם ולהתפזרות הנוזל החם. יש לעבוד עם כלי זכוכית שלמים ללא כל סדק העמידים להלם תרמי. הכלים יוטבלו באמבט החם באופן הדרגתי.

 

       ז.   קפיאה

               בדומה לכוויות תרמיות קיימת סכנה במעבדה לקבל כוויות קור כתוצאה ממגע בחומרים קריאוגניים הנמצאים בטמפ' נמוכות ביותר. לדוגמה שימוש בחנקן נוזלי  (רותח בטמפ' של -196 מעלות צלסיוס) למטרות קירור. אין לגעת בנוזל הקירור או בקרח יבש. יש להחזיק קרח יבש באמצעות מלקחיים בלבד. חייבים לטבול את כלי הקיבול באיטיות לתוך אמבט הקירור. אין להכניס כלי קיבול חמים לתוך נוזל קריאוגני מחשש לרתיחה ספונטנית של נוזל הקירור והתזתו על העובד.

 

       ח.  התחשמלות

               במעבדות כימיות נמצא בשימוש מספר גדול של מכשירים חשמליים בעלי מתח של V220. לא פעם גדושים שולחנות העבודה במספר רב של כבלים, במיוחד במקומות שבהם השקעים נמצאים במקומות מרוחקים מהשולחנות.

                קיים סיכון של התחשמלות כאשר הכבלים אינם תקינים והבידוד בלוי. יש לבדוק לעתים קרובות את מצב הכבלים והשקעים. ציוד פגום לא יתופעל ויתוקן רק ע"י חשמלאי מוסמך לכך.

                פגם בבידוד החשמלי עלול לגרום להעברת מתח אל מעטפת המכשיר. לפיכך, חובה לדאוג שכל מעטפות מכשירי החשמל יהיו מוארקות היטב.

                אין לגעת במכשיר חשמלי בידיים רטובות. יש לנתק כל מכשיר מרשת החשמל בגמר העבודה. הניתוק יעשה ע"י משיכת התקע מהשקע ולא ע"י משיכת הכבל החשמלי.

 

       ט.  קרינה

            קרינה מייננת - השימוש במכשירים אשר פולטים קרינה מייננת חושף את עובדי המעבדה בפני סיכון לקרינה. קרינה מייננת, כלומר היוצרת יונים היכולים להשפיע על פעילות הרקמות בגוף האדם, כוללת את סוגי הקרינה הבאים: אלפא, ביתא, גמא, X ונויטרונים. קרינת X, או אגמא היא פליטה של פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה ואורכי גל קצרים בספקטרום האלקטרומגנטי. הקרינות החלקיקיות, מקורן הוא קרינת חלקיקים הנפלטים מאיזוטופים רדיואקטיביים של יסודות שונים. הקרינה אינה נראית לעין והיא בעלת אפקט מצטבר. כללי הבטיחות החשובים לגבי קרינה חיצונית שמקורה הוא מחוץ לגוף האדם, הם: שמירת מרחק, הימנעות מחשיפה לאורך זמן ושימוש במיסוך. לגבי קרינה פנימית, שמקורה הוא גוף האדם לכשלעצמו:  יש להימנע מלאכול לשתות ולעשן במעבדה בה מצויים רדיואיזוטופים. במידה ויש באוויר אירוסולים רדיואקטיביים יש להשתמש בציוד מגן נשימתי ובביגוד מגן אחר.

                קרינה באולטרא-סגול  -  קרינה באור על-סגול עלולה לגרום לנזק גופני חולף או מתמיד: סיכון חמור לעיניים ולראיה  וסיכון לעור כולל סכנת סרטן העור. יש להגביל עד כמה שאפשר את השימוש במנורות הפולטות קרינה זו. במקום בו קיימת קרינת UV  יש להתגונן באמצעות לבוש מתאים; משקפי מיגון מיוחדים, מגן פנים, כפפות-גומי ולבוש עשוי מבד עבה.

                קרינה ממכשירי לייזר  -  קרני לייזר הן קרינה הנוצרת כתוצאה מאלומת אור מרוכזת בתחום האור הנראה או הבלתי נראה. קרינה הנפלטת ממכשירי לייזר עלולה לגרום לנזקים קשים לאיברים ולרקמות. מידת הנזק הביולוגי הנגרם לרקמות עומדת ביחס ישר לעוצמת האנרגיה הנפלטת מהמכשיר. יש להימנע מחשיפה ישירה לעיניים.  הרכבת משקפי מגן מיוחדים להגנה מפני לייזר היא חובה. יש להתקין דפנות הגנה למניעת פליטה מחוץ למסלול הקרן. אחרי טווח הקרן היעיל, יש להתקין מפזרי אנרגיה.

 

       י.   פציעות שונות

            כלי זכוכית המרוקנים מאויר ונמצאים במשטר של וואקום, עלולים להתפוצץ ולהתיז רסיסים מסוכנים. יש לעטוף כלי זכוכית אלה באמצעים שונים, כגון: סרט דביק, נייר אלומיניום או רשת מתאימה. אין להשתמש בכלים שאינם מיועדים לעבודה בוואקום כגון: כלים עם תחתית שטוחה או בעלי עובי דופן דקה.

                כשמזרימים אויר דחוס לתוך כלי זכוכית, לצורך ייבוש לאחר רחיצה, עלול הכלי להישבר ולגרום לפציעות. מומלץ לאפשר לכלי הזכוכית להתייבש על מתקן ייעודי לכך או לייבשם בתנור.

                צנטריפוגות המסתובבות במהירויות גבוהות ושאינן סגורות היטב עלולות להוות סיכון של פגיעה חמורה. חובה לצייד מכשירים אלה בהתקן נעילה, שלא יאפשר הפעלה במידה והם פתוחים,  וכמו כן שלא תתאפשר הוצאת המכסה כל עוד הרוטור מסתובב.

                פעולות חיתוך של צינוריות מזכוכית, ניקוב פקקים משעם או מגומי בעזרת מנקב מתאים, החדרת צינור זכוכית בידיים חשופות לתוך צינור או פקק גומי, עלולים לגרום לפציעה. מומלץ להחליק את הקצוות החדים של כלי הזכוכית מעל להבה, למרוח מעט חומר-סיכה סילקוני על קצה הצינור ולהשחיל את הצינור תוך כדי פעולה סיבובית כאשר החלקים עטופים בבד.

                ניסיון חילוץ בידיים חשופות, של פקקים מזכוכית מלוטשת  התקועים בתוך כלי זכוכית,  עלול להיות מסוכן. יש להימנע משימוש בפקקים אלה במקום שאין צורך בהם, ובפרט לא בכלי זכוכית המכילים בסיסים חזקים התוקפים את הזכוכית. שחרור הפקקים ייעשה ע"י חימום מבוקר, או השרייה בממיסים מתאימים ע"י עובדים מיומנים.

                כלי זכוכית שבורים הנזרקים לפח האשפה עלולים לגרום לפציעת העובדים האחראים לניקיון המעבדה. כלי זכוכית שבורים הניתנים לתיקון וכאלה שאינם ניתנים לתיקון יאספו במתקנים ייעודיים לכך.

                גלילים של גזים דחוסים, הנם כבדים ואינם יציבים. בנפילה, הגלילים עלולים לגרום לפציעה. יש להצמיד גלילי גז בעזרת שרשרת לקיר, או לכל חפץ יציב אחר.

 

3.    כיצד ניתן לעבוד בבטיחות וגיהות מרבית

       בנוסף לכללי הבטיחות והגיהות שיש לנקוט, מובאות בהמשך הנחיות נוספות לעבודה במעבדה כימית, אשר אימוצן וההרגל לקיימן מבטיחים עבודה בטוחה.

         א.   בכל מעבדה כימית ימצא גיליון בטיחות, הכולל הוראות בטיחות בעבודה לגבי כל אחד מהחומרים המצויים בה.

         ב.    לפני תחילת העבודה במעבדה, על העובד לקרוא בעיון את גיליונות הבטיחות הרלוונטיים לחומרים בהם הוא עומד להשתמש, וכן עליו להכיר את כל הסיכונים האפשריים כתוצאה מהעבודה עם כל חומר וחומר; לדוגמה: סכנת פיצוץ/ דליקה, סיכון בריאותי, סיכוני חומרים רדיואקטיביים, ואחרים.

         ג.     יש לכתוב ולעדכן הוראות ברורות ומפורטות ביחס לכל הפעילויות המבוצעות במעבדה ולידע את העובדים בנדון. את ההוראות יש למקם במקום בולט, כך שכל עובד ידע היכן הן נמצאות.

         ד.    אחסון כימיקלים במעבדה יהיה מזערי. יאוחסנו רק כימיקלים לצורך העבודה השוטפת ולפרק זמן שיקבע מראש. כל המלאי העודף יאוחסן בעמדת אחסון מרכזית.

         ה.    יש להפריד בין כימיקלים מקבוצות סיכון שונות, וזאת כדי למנוע ריאקציה מסוכנת אפשרית. לדוגמה, ריאקציה אפשרית בין חומרים מחמצנים לחומרים דליקים.

         ו.     אין להשאיר לאחר גמר השימוש אריזות חומרים כימיים כשהן פתוחות. גם אריזות ריקות יש לדאוג שתשארנה סגורות.

         ז.     יש לקבוע נוהלי בטיחות לגבי טיפול בכימיקלים השונים.

         ח.    אין לאחסן כימיקלים במינדף. במקום זה ימצאו רק החומרים הייעודיים לעבודה השוטפת.

         ט.   המעבדה ואזור אחסון הכימיקלים וחומרים אחרים, יתוכננו בצורה כזו, שתמנע צפיפות יתר על השולחנות, המדפים, המינדפים או הרצפות.

         י.     מערכת האוורור תתוכנן בצורה כזו שתבטיח מספר החלפות אויר בהתאם לנדרש עבור כל סוגי העבודה הייחודיים למעבדה מסוימת. כמו כן יש לדאוג לזרימת אויר מספקת במינדפים.

         יא.  יש להשתמש בציוד מגן אישי, כגון: כפפות, משקפי מגן, בגדי עבודה, חלוקים, וציוד להגנת הנשימה בהתאם לנדרש. אין לנעול סנדלים בשעת העבודה במעבדה. הכניסה למעבדה תותר רק בנעלים בטיחותיות.

         יב.  יש להקפיד על ניקיון המעבדה בזמן העבודה ולאחריה. את הפסולת של החומרים המסוכנים יש לאסוף ולפנות למקום פינוי המוסכם על השלטונות.

         יג.   חל איסור מוחלט על אכילה, שתייה ועישון במעבדה, או בחדרי האחסון.

         יד.  חובה להתקין משטפה לעיניים/בקבוקון שטיפה מצויד בעינית ומקלחת חירום.

         טו.  יש לבדוק ולוודא לפני השימוש,  שכל כלי הזכוכית תקינים ושאינם שבורים, ללא סדקים או פינות חדות. אין להשתמש בכלי זכוכית לא תקינים.

         טז.  יש לוודא שכל האביזרים החשמליים כולל מערכת החשמל, תקינים, ואין כל סכנה של שריפה כתוצאה מניצוץ חשמלי.

         יח.  יש לדאוג לתאורה תקינה במעבדה. תאורה בלתי נאותה עלולה לגרום לשגיאות קריאה של מידות, מכשירים, תוויות וכו', ולהסתיים בתאונה.

         יט.  אסור לבצע פעולות שאיבה בפיפטה באמצעות הפה. יש להשתמש בציוד ייעודי לכך.

         כ.    בכל מעבדה תמצא במקום בולט ערכת "עזרה ראשונה" שתכולתה חייבת להיות בהתאם לאמור בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה), התשמ"ח - 1988. מומלץ שלפחות עובד אחד יהיה בעל הכשרה נאותה במתן עזרה ראשונה במקרה של פגיעה.

         כא. מומלץ לא לאפשר לעובדים העוסקים בניסיונות חדשים או ניסיונות שיש בהם סיכון רב לבצעם כשאין קשר-עין עם עובדים אחרים. כמו כן אין להשאיר עובד יחיד במעבדה המוגדרת לפי התקנות כשטח מוקף.

         כב.  על המנהל/אחראי המעבדה להדריך כל אחד ואחד מעובדי המעבדה בשיטה הנכונה והבטיחותית לביצוע עבודת המעבדה, וכן עליו לוודא שהעובד הבין הכל כיאות בטרם החל בביצוע המטלה.

         כג.  חובה לבצע לעובדי המעבדה בדיקות תקופתיות תעסוקתיות שיש לגביהן תקנות ייחודיות.

 

4.    היבטים תחיקתיים

       הבסיס התחיקתי לעבודה במעבדות כימיות הוא בהתאם לתקנות רבות הנמצאות בפקודת הבטיחות בעבודה. רצוי שבידי האחראים לבטיחות ולגיהות העובדים במעבדות, ימצא עותק מעודכן של התקנות והחוקים. קימות תקנות בטיחות בעבודה המתייחסות לעניינינו כדלקמן:

         א.   איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים.

         ב.    גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמימניים הלוגנים מסוימים.

         ג.     גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמימניים ארומטים מסוימים.

         ד.    גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנטים.

         ה.    גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באסבסט, טלק וצורן דו-חמצני.

         ו.     גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן.

         ז.     גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד.

         ח.    גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן).

         ט.   גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית.

         י.     גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת.

         יא.  גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת.

         יב.  גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות (קדמיום, כרום, ניקל, קובלט, מתכות קשות ובריליום).

         בתקנות הנ"ל ישנן הגבלות לגבי החשיפה המותרת, איסור שימוש בחומרים, נקיטת אמצעי זהירות, התייחסות לציוד מגן אישי, בגדי עבודה, גיהות אישית, אמצעי גיהות כלליים, חובת הדרכה, חובת בדיקות רפואיות והיקפן, אי התאמה לעבוד בחומר, חובת עריכת בדיקות סביבתיות ועוד.

         כמו כן קיימות תקנות נוספות בבטיחות בעבודה הנוגעות לעניין ציוד מגן אישי, ציוד לעזרה ראשונה, מסירת מידע והדרכת העובדים, ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים.

         בשימוש בחומרים מסוכנים יש לפעול בהתאם לחוק החומרים המסוכנים ותקנותיו, ולתקנות למפעלים מסוכנים וסילוק פסולת חומרים מסוכנים לפי חוק רישוי עסקים.

 

5.    חומר עזר

         1.    Laboratory work, ILO  Encyclopaedia of Health and Safety  pp.  1177-1783

         2.    מדריך לעבודה במעבדות כימיות   INRS-Cahiers de note documentaires 103-1981

         3.    עקרונות יסוד בטיפול בחומרים מסוכנים.   המוסד לבטיחות ולגיהות, 1996.

         4.    בטיחות במעבדות ביולוגיות.    המוסד לבטיחות ולגיהות, 1989.

         5.    פקודת הבטיחות בעבודה {נוסח חדש}, התש"ל - 1970.

         6.    חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד - 1954.

         7.    חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993.

         8.    תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), התשנ"ג - 1993.

 

 

נפילות והחלקות בעבודה

 

מבוא

בעיית ההחלקות והנפילות שכיחה באוכלוסייה בכלל, ובין העובדים בפרט.

בישראל שכיחות הנפילות בקרב כלל מקרי תאונות העבודה היא גבוהה ביותר ומגיעה עד קרוב ל - 30% מכלל מקרי תאונות העבודה המדווחות ( 27.7% בשנת 1997 ,שהם: "נפילה ממקום גבוה" - 5.5% , "נפילה למקום נמוך"  - 0.7%, "נפילה במישור" - 15.2% , "נפילה במדרגות" - 6.3%, ובנוסף לכך עוד 10.0% כתוצאה מהיתקלויות בחפצים נייחים).

הפגיעות השכיחות ביותר הקשורות עם נפילות הן שברים של עצם הירך, פרק הירך, ברך, אגן

וזרוע; וכמו כן גם פציעות רגל, קרסול, צלעות, גב וראש.

למניעת ההיתקלויות בעצמים נייחים וההחלקות הגורמות לנפילה חשיבות רבה, מאחר והן מהוות סוג תאונות השכיח ביותר בתעשייה בכללותה ובתעשיות מסוימות במיוחד (לדוגמא - בתעשיית המזון שבה שיעור התאונות הללו גבוה [בבריטניה] פי 4 מאשר הממוצע הקיים בכלל התעשיות); כמו כן, הן מהוות את הגורם העיקרי של פציעות קשות (32% בתעשיית המזון בבריטניה) בחלק ניכר של התעשיות.

ההפסדים הכלכליים הקשורים בתאונות ההיתקלות וההחלקה גבוהים ביותר (לדוגמא -בתעשיות המזון, המשקאות והטבק בבריטניה העלות השנתית של תאונות אלו, למעסיקים בלבד, מוערכת ב 22 מליון שטרלינג).

תוכניות התערבות למניעת היתקלויות והחלקות הינן פשוטות יחסית לביצוע וניתן להגיע בהן בנקל להפחתה של כשני שלישים ממספר התאונות.

 

מה הם הגורמים לנפילת האנשים?

נפילות מתרחשות על גבי כל סוגי המשטחים ומכל מיני גבהים. הפגיעות השכיחות ביותר הן נפילה ממדרגות, מעידה, איבוד שיווי-המשקל ונפילה מסולמות או מעל משטחים. לעתים מתרחשות נפילות לתוך חפירות לא מגודרות, לתוך בורות פתוחים או פירי מעלית, וכדומה. בעבודת בנייה יש מדי פעם נפילות כתוצאה מהתמוטטות פיגומים או חלקים שלהם. רבים הם הגורמים הקשורים לנפילות, חלק מהם הינם גורמים אישיים וחלק אחר הוא זה הקשור בסביבת העבודה או הבית.

גורמים אישיים המתייחסים לנפילות קשורים לעתים קרובות בהיבטים של ההזדקנות ושל  המצב הבריאותי. בין הגורמים הקשורים בהזדקנות יש למנות את החלשות כוח השרירים, התקצרות הצעדים, ההפחתה בחדות הראייה, הצורך להזדקק לכמות אור רבה יותר על מנת לראות היטב, וכמו כן התפתחות של ירוד, גלאוקומה, והתנוונות הדרגתית.

גורמים שונים הקשורים במצב הבריאותי הכללי ובמחלות יכולים להשפיע אף הם על גרימת תאונות אצל אנשים מבוגרים. המדובר כאן הוא בתחושות של סחרחורת וחולשה כללית. גורמים נוספים הם אלה הקשורים במחלות כרוניות, כדוגמת לחץ-דם גבוה, אוסטיופורוזיס (התדלדלות העצם), דלקת-פרקים (ארטריטיס), מחלת לב או שבץ - כל אלה עלולים להיות קשורים בבעיות הניעות (כושר התנועה). נטילת כמה תרופות בבת-אחת יכולה להגביר את הסיכון של הנפילה ואותו הדין לגבי שתיית אלכוהול. שתי תרופות הקשורות לעתים קרובות בסיכון מוגבר של נפילה הן תרופות משתנות (דיאורטיקס) הנלקחות ביחד עם תרופות הרגעה.

גורמים סביבתיים הקשורים בנפילות כוללים את סוג הנעל שהעובד נועל; שטיחים בעלי נטיית החלקה כשדורכים עליהם; שטיחים הפרושים מקיר לקיר שהדבק או חיבורי הרצפה שלהם נפגמו; חוטי-חשמל חופשיים ומכשולים אחרים המצויים בנתיב ההליכה של העובד;

תאורה לא-מספיקה, במיוחד בחדרי מדרגות או בלילה; שטיחי אמבטיה מחליקים והעדר ידיות אחיזה בחדרי אמבטיה; נשיאת חפצים המסתירים את נתיב הראייה; גורמי-סיכון סביבתיים המצויים מחוץ למבנה והקשורים בנפילות הם מדרגות ומדרכות פגומים, שבורים או עקומים; נפילות בגלל רצפה רטובה; וכו'

למניעת החלקה ונפילה במפעלים (במיוחד במפעלי מזון, מטבחים, מכבסות, מצבעות טקסטיל,..) מומלץ להשתמש בנעלי בטיחות מתאימות, שבמקרה זה הן צריכות להיות עם סוליות גומי שיש בהם פרופילים לרוחב הנעל.

 

מדרגות ונפילות

נודעת חשיבות ליחס שבין גובה המדרגה לרוחבה. למעשה, גבהי המדרגות המומלצים כמעט שלא השתנו מאז המאה ה17-: הגובה השכיח הוא כ- 23 ס"מ והרוחב הוא כ- 21.5 ס"מ. כדי לשים מספרים אלה בפרופורציה הנכונה מן הראוי לציין כי ארכה של נעל ממוצעת של אישה הוא כ- 23 ס"מ, דהינו יותר מרוחב המדרגה השכיח. אם כי גודל הרגל ואורך הצעד של האנשים גדלו משמעותית מאז המאה ה- 17 הרי בממדי המדרגות לא חלו כמעט כל שינויים.

המדרגות מהוות סיכון סביבתי משמעותי לגבי אנשים רבים, וזאת אף ללא כל קשר עם ממדי המבנה. הצטופפות-יתר על המדרגות, תאורה גרועה, חוסר מעקה יציב, שטיחי מדרגות רופפים, חיזוקים קלוקלים של שטיחי המדרגות, משטחים חלקים ללא סידורים למניעת החלקה על גבי המדרגות ובחדרי המדרגות, והעדר התראה חזותית לגבי מדרגות ברוחב בלתי-אחיד או על פגמים ושברים המצויים בקצוות שלהם. כל אלה מגבירים את סכנת הנפילה מהמדרגות.

 

נפילות מסולמות

נפילות מסולמות מהוות מעל 2% מכלל תאונות העבודה בישראל (לא כולל תאונות דרכים), שזה מעל ל - 2000 תאונות בשנה. מרבית התאונות בתחום זה, שארעו לדוגמא בשנת 1994 היו של נפילה ממקום גבוה ( 72.9% ) ושל נפילה למקום נמוך (9.0% ); מבחינת הענף הכלכלי - הענפים שבהם התרחשו יותר תאונות היו "מזון, משקאות וטבק", "שרותי-תקשורת", "חקלאות/גידולי שדה", "ומוצרי מתכת"; האיבר העיקרי שנפגע היה "ירך, רגל ושוק" (26.1%), ובמקום השני "גב ושדרה" (14.3% ); הפגיעה העיקרית שהתרחשה היתה "מכות וחבורות" (‎‎58% ) ובמקום השני "שברים"  (14.7% ); לפי התעסקות הנפגע עיקר התאונות היו במסגרת "טלטול חפצים", "בנין ותחזוקת מבנה", ו"תיקון/ תחזוקת מכונה"; מבחינת משלח היד של הנפגע השכיחות הגבוהה יותר של תאונות היתה אצל "חשמלאים ואלקטרונאים" ואצל "מעבדי מתכת".

 

נפילות מפיגומים

נפילות מפיגומים הם אחד מהסוגים השכיחים יותר של הנפילות במסגרת העבודה. דיווח של NIOSH , המכון הלאומי האמריקני לבטיחות ובריאות תעסוקתית, מציין כי 17% מבין העובדים שנהרגו בארה"ב כתוצאה מנפילה היו בגלל נפילות מפיגומים. סיכון גבוה במיוחד קשור עם פיגומים התלויים ממבנה עילי. קיימת סכנה ניכרת של נפילת עובדים מפיגומים תלויים עקב התקנה אוהפעלה לקויה של ציוד הפיגום, הכשרה לא נאותה של העובד, או העדר ציוד אישי של העובד המיועד למניעת נפילות. מינהל הבטיחות והבריאות האמריקני OSHA  פרסם תקנות מפורטות לעבודה בפיגומים תלויים, שישומן עשוי להפחית משמעותית את התאונות הקטלניות הללו

 

כיצד למנוע נפילות?

     יש לתקן את המדרכות השבורות, את כבישי הגישה של המכוניות, ואת המדרגות הנמצאות בחוץ, תוך שימת-לב למדרכות עקומות ויש להיזהר במיוחד בזמן ההליכה עליהן בלילה.

     חובה להתקין מעקה עם אחיזת יד נוחה בכל גרם-מדרגות חיצוני.

     אין למתוח כבלי חשמל או טלפון לרוחב מעברים בהם הולכים בני אדם. יש לשמור את אזורי המעבר כשהם נקיים ואין מונחות בהם ערמות או חפצים כל שהם המפריעים למעבר חופשי ונוח.

     הדבק רצועות חומר מונע-החלקה באמבטיות ובמקלחות. השתמש בשטיחוני אמבט בלתי מחליקים.

     על נעליים עם סוליות בלתי-מחליקות, או הדבק לסוליות הנעליים הרגילות רצועות מונעות-החלקה. יש להימנע מלנעול בעבודה נעלים עם עקבים גבוהים, או סוליות קרפ.

     יש להדליק במעברים ובחדרי מדרגות תאורת לילה נאותה עם כפתורי הדלקה בראש ובתחתית כל גרם מעלות.

     יש לנגב מיידית כל שפך של נוזלים.

     יש להשתמש בסולמות יציבים, עם התקנים למניעת החלקה ו/או "התקפלות", כדי להגיע במקום העבודה (ו/או בבית) לאזורים המצויים בגובה.

     אין לטפס במדרגות כאשר נושאים חבילות המסתירות את קו הראייה.

     יש להשתמש במעקה היד ולא למהר כאשר עולים או יורדים במדרגות.

     יש להסתכל היכן מניחים את כף הרגל ולהציב אותה באופן בטוח על המדרגה.

     אל תציב חפצים כל שהם על המדרגות, זה יכול להוות מכשול בעת העלייה או הירידה בחדר המדרגות.

     בזמן השימוש במדרגות שמחוץ למבנה יש, כאשר מזג האוויר הוא לח או כשיש קרה/ התקרחות, לנעול נעליים ומגפים מונעי החלקה. סוליות קרפ או גומי עלולות לגרום להחלקה.

     אל תעמוד אף פעם על השלב העליון של סולם, ויש תמיד לוודא שאדם נוסף יחזיק בתחתית הסולם.

     באם יש רק מדרגה אחת או שתיים רצוי להזהיר את האנשים שישימו לב וישמרו את צעדיהם. ניתן לעשות זאת ע"י סימון מתאים בצבע או ע"י שלט התראה.

 

 

 

כיצד למנוע היתקלויות והחלקות?

ההחלקות מהוות ( בבריטניה)86% מכלל הפציעות הנגרמות על ידי היתקלויות והחלקות.

ב 90% מן המקרים הן נגרמות בגלל רצפות רטובות.

טבלה 1 מראה כיצד ניתן לשמור על רצפות כך שתהיינה יבשות, ובמידה והדבר אינו אפשרי על הרצפה להיות מספיק מחוספסת, ועל הסביבה, מטלות העבודה וסוג הנעליים להיות כאלה שימנעו ,ככל שניתן, מהתאונות הללו מלהתרחש.

היתקלויות נגרמות ב 75% מהמקרים כתוצאה מהימצאותם של מכשולים בדרך וכ 25% נגרמות כתוצאה ממשטחים בלתי ישרים. טבלה 2 מראה כיצד ניתן למנוע תאונות היתקלות.

כיצד ניתן למנוע את התאונות הללו ?

     האמצעים המעשיים שיש לנקוט בהם ישתנו בהתאם למצב.

     יש צורך להעריך כל מצב ומצב, לזהות את הסיבות להיתקלויות ולהחלקות ולהתאים את אמצעי המניעה הדרוש לבעיה הספציפית.

     יש צורך באמצעים מנהליים לזיהוי ויישום חבילת אמצעי הבקרה הדרושים עבור המצב המסוים. ארבעת השלבים להשגת מטרה זו מפורטים להלן:

     תכנן מראש את כל מה שדרוש כדי למנוע את סיכוני ההיתקלות וההחלקה. במרבית המקרים חומרת הסיכונים תצדיק קביעה של אמצעי מנע נפרדים ומיוחדים במסגרת תוכנית הבטיחות הכוללת של המפעל. יש להעריך את הסיכונים ולזהות מה עוד יש לעשות, באמצעות עיון בטבלאות 1 ו- 2. יש לקבל את הגיבוי והתמיכה של ההנהלה הבכירה ושל גורמים נוספים היכולים לסייע לקידום התוכנית.

     יש להתארגן כך שסגל העובדים ידע מה עליו לעשות; יש לקבוע תוכניות מפורטות לבדיקה, תחזוקה, הדרכה והתייעצות עם האחראים על הבטיחות.

     יש לבצע את בקרת הסיכונים בהתאם לדרכי המניעה שנקבעו.

     יש לקיים הערכה ומעקב אחר הצלחת פעולת המניעה, באמצעות מידע על התאונות, בדיקות ביקורת, הערכת סיכונים ודו”חות, ובחינה תקופתית של תוכניות המניעה.

 

היבטים תחיקתיים

התחיקה והתקינה הישראלית מתייחסות לנושא הנפילות וההחלקות במסגרת חוקים ותקנות שונים. ההתייחסות העיקרית מצוייה במסגרת פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה,  אך גם במסגרת חוקים ותקנות אחרים. החוק העיקרי בו יש התייחסות לנושא הוא פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה. להלן פרוט החוקים והתקנות העיקריים:

     פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל - 1970:

       בפרק ג' "בטיחות", סימן ג' "בטיחות הגישה והמעבר":

       סעיף 49 מתייחס ל"גישה למקום עבודה",

       סעיף 50 מתייחס ל"הגנה מפני נפילה"

       באותו הפרק, סימן ד' " משטחים, מדרגות וסולמות":

       סעיף 54 מתייחס ל"משטחים", סעיף 55 מתייחס ל"מדרגות", סעיף 56 מתייחס ל"פתחים ברצפה", וסעיף 57 מתייחס ל"סולמות".

       בסימן ה', "מעליות", סעיף 61 מתייחס ל"גידרה ושערים לפיר" של מעלית.

     תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח - 1988 מתייחסות להיבטים רבים של נפילות והחלקות; בין אלה מן הראוי לציין את

       פרק ב':  "משטחי עבודה ומדרכות מעבר",

       פרק ג': "פיגומים",

       פרק ד':  "סולמות",

       פרק ה':  "פתחים",

       פרק ט':  "חפירות ועבודת עפר", תקנה 115 - "גידור בור, חפירה או מדרון",

       פרק יב':  "עבודות גג",

       פרק טז':  "הוראות בטיחות שונות", תקנה 168 - "אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת נפילת  אדם"

     תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו - 1986.

     תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), התשכ"ז - 1966 , תקנה 84: "הגנה מפני נפילת אדם".

             תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת תא מעלית), התשנ"ג - 1993. 


 

טבלה 1: אמצעים שימושיים למניעת החלקות

 

אמצעים שימושיים למניעת החלקות

הגורם הסיבתי

(1) מנע מראש את הזיהום

לדוגמא: ע"י תחזוקה נאותה המונעת נזילות,איטום מערכות העברת נוזלים, צפוי משטחים חיצוניים, שימוש בשיטות יבשות לניקוי רצפות.במידה והדבר אינו מעשי, אז:

 

(2) מנע מהזיהום מלהצטבר על משטחי ההליכה

לדוגמא: ע"י התקנת מכסים על כלי קיבול ניידים, שפה מסביב לשולחנות, סוללות שנשפכו מסביב לציוד, מגשי טפטוף מתחת לברזים, שטיח לניקוי רגליים בכניסה, שימוש במערכת מיצוי ואוורור של קיטור ונדפים, עם סינון של שומנים.

במידה והדבר אינו מעשי, אז:

 

(3) הפחת את השפעות הזיהום

   על ידי טיפול מיידי בשפיכות

   ע"י שיטות ניקוי בטוחות, המפחיתות את הרטיבות ומייבשות רצפות לחות.

   ע"י תיקון מיידי של דליפות

   ע"י הגבלת גודל השטח המזוהם, לדוגמא:

   ע"י מיקום נכון של מערכות ניקוז.

 

באם עדיין הבעייה קיימת, לך לשלב הבא:

 

(א) זיהום הרצפה, כתוצאה מגורמים שונים, כמו:

   שפיכות  

   ניקוי ברטוב  

   נעליים  

   אדי מים ושומן (אוורור לקוי)

   זיהום ממקור חיצוני, כמו בוץ   ורטיבות באיזורים הקרובים

   זיהום יבש, כמו שקיות פוליאתילן, שהושארו על הרצפה, מוצרים  שנשפכו עליה, או קרטונים שהונחו  על גבי השפיכות

(4) הגדל למקסימום את חיספוס המשטח הקיים ואת כושר התנגדותו להחלקה

לדוגמא: השתמש במשטר ניקוי יעיל בהתאם להמלצת יצרן הרצפה. יש לברר עם היצרנים מהו משטר הניקוי הנכון על מנת להסיר מהרצפה אפילו שכבות זיהום דקות ביותר ואת השאריות של חומרי הניקוי; יש לוודא שמירה קפדנית של קיום הנוהל

   יש להכשיר ולצייד כיאות את העובדים בניקוי הרצפות כדי להבטיח ניקוי יעיל ובטוח; ניקוי איזורים קטנים, בעייתיים במיוחד, יכול להשלים את הניקוי של הרצפה.

   יש לתחזק ולנקז את הרצפות כדי להגביר את התנגדותן להחלקה.

 

באם זה עדיין לא מספיק אז:

 

(ב)התנגדות להחלקה של רצפה שלא תוחזקה כהלכה

(5) הגדל את חספוס הרצפה הקיימת

 

לדוגמא: הדבק רצועות מונעות החלקה,על גבי כל האיזורים בהם קיימת החלקה מוגברת    

 

באם זה עדיין לא מספיק אז:

 

(6) התקן רצפה בעלת חספוס-שטח גדול  יותר, העדיפה מבחינת מניעת החלקה

 

במקרים מסויימים יהיה צורך ברצפה חדשה:

 

1. הכן מיפרט עבור הספק. הסתמכות על טיב תפקודה של רצפה כזו בתנאים דומים היא המבחן הטוב ביותר לגבי טיב הרצפה.

2. בחר רצפה בעלת חיספוס מספיק. רצפות מחוספסות ובמידת האפשר בעלות פרופיל נאות לניקוז המים הינן עדיפות עבור מצבי רטיבות.

3. ספק ניקוז יעיל - פרופילים, תעלות,.

4. בדוק באם ההתקנה נעשית נכון

5. בדוק אם הביצוע הוא לפי המיפרט.

 

ובנוסף:

 

ג) התנגדות ההחלקה של הרצפה היא

נמוכה מדי

דבר זה מושפע על ידי: 

   חיספוס פני השטח של הרצפה

   החיכוך שבין הרצפה והנעל

   החדות של הפיסגות הגרנולריות של המיקרו-שטח  

   הצורה והגובה של ה"כתפיים" בתוך פרופיל השטח של הרצפה

   יכולת הניקוז של הרצפה

   קשיות הרצפה

   התקנה לא נכונה של הרצפה

(7) וודא כי המדרגות והשיפועים מאפשרים מידרך רגל ואחיזת יד נוחים ושאין בהם שינויים פתאומיים.

 

לדוגמא: בטל את האזורים הבולטים מתוך המשטחים וודא שלמדרגות יש אפי-מדרגה הנראים בברור, כי יש אחיזת-יד טובה, וכדומה

 

ובנוסף:

 

(ד) מדרגות ושיפועים: האם הם גורמים לשינוי פתאומי של הצעד מאפשרים אחיזת-רגל או יד נאותים?

 

(8) בדוק אם התנאים הקיימים מאפשרים ריכוז  וראייה טובה של מצב הרצפה

 

למשל: ספק תאורה נאותה, וודא כי התנאים הסביבתיים לא יסיטו את תשומת הלב ממצב הרצפה

 

וכמו כן:

 

(ה) תנאים לא נוחים מסתירים את מצב הרצפה וגורמים להסחת הדעת

למשל: רמות תאורה נמוכות

   צללים  

   ברק   

   רעש-יתר

   טמפרטורות קיצוניות

   ציוד מגן אישי מגושם ונפחי

 

 

אמצעים שימושיים למניעת החלקות

גורמים ארגוניים

הגורם הסיבתי

(9) בצע אנליזה של הפעולות, כדי לוודא שלא נדרשת כל פעולה נוספת מעבר להליכה זהירה באיזור בו יש סכנת החלקה כל שהיא

 

הפעולות לא צריכות להיות על חשבון היכולת להלך בבטחון. הפעולות צריכות להיות:

   ממוכנות, כדי להימנע מהצורך בדחיפה, הרמה, סחיבה, משיכה, וכו', בזמן ההליכה על גבי רצפה חלקלקה

   מועברות לאזורים בטוחים יותר

   מואטות, כך שהמפעילים לא יצטרכו למהר.

 

וכמו כן:

 

(10) הטל משימות באזור "מועד-לנפילה"  רק על עובדים המסוגלים למלא אחר הוראות הבטיחות למניעת תאונות

 

(11) השגח ונטר את אמצעי הבקרה הפיזיים וודא שנוהלי הבטיחות נשמרים

 

(12) תפתח עמדה חיובית הקובעת שניתן להשתלט על סכנות ההחלקה

 

וכמו כן:

 

(ו) האופי של הפעולה 

למשל:

   הצורך לסחוב, להרים, להוריד, או לדחוף משאות 

   הצורך להסתובב, לנוע במהירות, או לבצע פסיעות גדולות 

   הסחת דעת  

   חוסר ידיים פנויות היכולות למצוא מאחז לבלימת הנפילה 

 

(ז) השמה לא נכונה של עובדים  העלולים להיפגע 

למשל:

   מידע חסר אודות סיכונים ואמצעי מנ

   בריאות וערנות לקויים 

   יכולת ראייה לקויה

   עייפות  

 

(ח) פיקוח בלתי מספיק

 

(ט) תרבות בטיחותית בלתי-תומכת

 

 

 

אמצעים שימושיים למניעת החלקות

ציוד מגן אישי:

גורמים הקשורים בנעליים

הגורם הסיבתי

(13) בחר נעליים מתאימות מבחינת הרצפה,העובד והסביבה

 

התבסס על הנסיון. נעלי גומי ואורתאן מיקרו-צלולארי הן הכי פחות מחליקות על רצפות רטובות במישור. וודא שהעובדים יתחזקו היטב את סוליות הנעליים ויוודאו שאינן מזוהמות. החלף אותן לפני שהסוליות יתבלו.

 

וכמו כן: 

 

(י) הנעליים,במשולב עם משטח הרצפה,אינן מספקות התנגדות נאותה להחלקה,

   סוג הנעל     

   סוג הסוליה  

   זיהום של הנעליים 

   הדגם של הסוליה 

   בלאי   

   התאמה לרגל

   תחזוקה/ חידוש  וכמו כן:

 

 

אמצעים שימושיים למניעת החלקות

גורמים אינדיבידואליים

הגורם הסיבתי

14) פקח, אמן ועדכן את העובדים

 

למשל:

לגבי הסיכונים, סידורי הבקרה ותפקיד(יהם) של העובדים, במיוחד לגבי:

   הצורך לנקות את כל הטעון ניקוי בדרכם

   דיווח על זיהומים

   תחזוקת המנעלים

   צעידה בהתאם לתנאים המקומיים

 

(15) קבע נהלים נאותים עבור מבקרים

(יא) פעולה לא-בטיחותית של העובדים נובעת מ:  

 

   חוסר מודעות לגבי הסיכון

   חוסר ידע לגבי אופן הווצרות  ההחלקות

   חוסר מידע ואימונים או

   חוסר-זהירות, הסח-דעת

 

טבלה 2 - בקרת סיכוני מעידה

 

אמצעים שימושיים לבקרת סיכוני מעידה

גורמים סביבתיים

הגורמים הסיבתיים

(1) חסל את החורים, השיפועים והמשטחים הבלתי אחידים היכולים לגרום למעידה

לדוגמא:

בדוק ותחזק את הרצפות כך שיהיה להן גימור אחיד וללא חורים העלולים לגרום לסכנות מעידה. האר היטב כל מקום בו יש שינוי פתאומי במפלס וודא שהשיפועים יהיו הדרגתיים וכי המדרגות ייראו בברור, הימנע מתעלות וחריצים פתוחים

 

וכמו כן:

 

תחזוקה  טובה

סלק כל חפץ העלול להוות מכשול ולגרום למעידה

למשל:

נתח את סכימות הזרימה של העבודה ותכנן תהליכים שימנעו הצטברות של מוצרים ושל פסולת במידה והדבר אינו מעשי

 

(2) מנע הוצרות חסימה עקב הצטברות חומרים

לדוגמא:

ספק מלאי נאות של מיכלים כדי שהעבודה תתנהל כנדרש, ומקמם בהתאם: סמן את מעברי ההליכה, שטחי העבודה ומיקום כלי הקיבול וודא שאין הם מהווים מכשול.

 

וכמו כן:

 

(3) ספק תאורה נאותה שתאפשר לראות את המכשולים

 

וכמו כן:

 

 

(א) משטחים לא-אחידים

לדוגמא:

חריצים, חורים, ומדרגות

 

(ב) מכשולים

לדוגמא :

הצטברות מוצרים או פסולת, במסגרת תהליכי הייצור

 

(ג) סביבה לא-נאותה

לדוגמא:

תאורה לא מתאימה או מסנוורת, שאינה מאפשרת לראות כיאות את הרצפה

אמצעים שימושיים לבקרת סיכוני מעידה

גורמים ארגוניים

הגורמים הסיבתיים

(4) נתח את המשימות ואת תהליכי הזרימה כדי לראות אם ניתן לארגן את העבודה כך שהמכשולים יחוסלו או לפחות יצומצמו ככל שניתן

 

וכמו כן:

 

(5) גבש עמדה חיובית לגבי האפשרות למנוע מעידות

 

(ד) אופי המשימה גורם להווצרות מכשולים

 

(ה) תרבות בטיחותית בלתי-תומכת

 

אמצעים שימושיים לבקרת סיכוני מעידה

גורמים אינדבידואליים

הגורמים הסיבתיים

וכמו כן:

 

(6) אמן, עדכן ופקח על העובדים

(ו) אין מבצעים את נוהלי הבטיחות

 

מידע משלים

מידע נוסף ופירוט של הנקודות השונות המופיעות בטבלאות אלה ניתן למצוא במסמך 156(HS(G של רשות הבריאות והבטיחות בבריטניה ( HSE ).

אפשר לקבל מידע כזה ממרכז המידע לבטיחות ולגיהות, במוסד לבטיחות ולגיהות, רח' מזא"ה 22, תל אביב, טל. 03-5266455.

 

מראי מקום

 

1. Encyclopaedia of Occupational Health and Safety, 3rd Ed., Geneva, 1997-8, various chapters ( 64, 65, 93. 96, 100).

2. HSE Information Sheets; Food Sheet No. 6 - Slips and trips: Summary guidance for the food industry, Sep. 1997.

3. NIOSH Issues NationwideAlert on Dangers of Working from Scaffolds, NIOSH Publ. No. DHHS 93-120, 1993.

4. NIOSH - The Problem with Falls and the Elderly, (from the Internet www.moddenn.luc.edu/lumen/DeptWebs/brnshop

 

 

פגיעות בעיניים ומניעתן

 

1.    מבוא

       בדיקה סטטיסטית של מספרי העובדים שנפגעו מראה שרוב התאונות בעבודה הן קלות, יחסית, וגורמות בד"כ לנזק מועט וחולף - שריטות, חתכים קלים, כוויות מקומיות, מכות בגפיים, וכדומה.

       העיניים הן האיבר היחיד בגוף שבו גם תאונה קלה עלולה לגרום לנזק חמור ובלתי חוזר, עד כדי עיוורון.  לכן, חשוב להבין מה הם הסיכונים העיקריים לפגיעה בעיניים בעבודות שונות, ולהכיר את העקרונות של ההגנה על העיניים.

       אף כי רוב הפגיעות בעיניים נגרמות ע"י תאונות, יש גם פגיעות לא מעטות בגלל סיבות אחרות, ובהן מחלות שונות, השפעות מצטברות של גורמים פיסיקליים או ארגונומיים, וכו'.

       בדפי מידע אלה נביא נתונים על סוגי הפגיעות בעיניים ומספר הנפגעים בעבודה, נסקור את החוקים והתקנות הנוגעים להגנה על עיני העובדים, ונציג את דרכי המניעה ואמצעי ההגנה העיקריים.   

       בסעיפים השונים של דפי מידע אלהמוצגות דוגמאות של נזקים העלולים להגרם לעיניים; בנוסף לכך, יש עוד רשימה ארוכה של נזקים פוטנציאליים, בדרגות חומרה שונות. בכל מקרה שיש בו סיכון לפגיעה בעיניים, על ממונה הבטיחות לחפש פתרונות נאותים ולהדריך בהתאם את העובדים על הסיכון ועל הדרכים למנעו או להתגונן בפניו.

 

2.    נתונים על מספר הפגיעות בעבודות שונות

       ברוב המדינות בעולם מתפרסם מידע תקופתי על מספר התאונות בעבודה, לפי ענפים, סוג הפגיעה, ימי עבודה שהעובד נעדר מעבודה בגלל הפגיעה, ועוד. המידע עובר ניתוח סטטיסטי ומוצג בד"כ בצורת טבלאות מפורטות. בכל המידע המובא בהמשך סעיף זה, המספרים מייצגים את אחוזי התאונות שגרמו לפגיעות בעיניים, בהשוואה לסך כל תאונות העבודה שנרשמו באותה תקופה.

       ממידע כזה שהתפרסם בישראל אנו למדים שבין  שנת 1987 ל - 1997, כלל הפגיעות בעין בתאונות עבודה, מהסוג של חדירת גוף זר או חומר מזיק לעין, נע בין 6.2 ל - 8.6%. המספר הממוצע של פגיעות מהסוג  "חדירת גוף זר" היה גדול בהרבה ממספר הפגיעות מ "חומר מזיק", עד כדי פי 4 או יותר.

       אם נוסיף למספרים אלה גם פגיעות אחרות בעיניים, נתקרב לנתון כלל-עולמי, לפיו סך כל הפגיעות בעיניים הנו בממוצע כ - 10% מתוך כלל תאונות העבודה.

       עשרה אחוז מכלל תאונות העבודה - זהו ערך גבוה לפי כל קנה מידה, אך חמורה מכך היא העובדה שסיכונים משמעותיים לעיניים מצויים כמעט בכל מקצוע ובכל מקום עבודה. למשל, עיון בספר-עזר על מחלות תעסוקתיות שפורסם ע"י המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית של ארה"ב ( 1977 - NIOSH ) מראה שכמעט כל חומר כימי המצוי בשימוש תעשייתי, וכן כמעט כל גורם פיסיקלי, עלולים לפגוע בעיניים. בנוסף, נתונים הכלולים ברשימת עשרות גליונות סיכונים לפי מקצוע, שפורסמו ע"י המוסד לבטיחות ולגיהות בישראל, מצביעים על כך שהסיכון לעיניים היה משמעותי לגבי  כמעט כל המקצועות שנסקרו שם.

       בישראל, ניתוח התאונות לפי ענפי תעסוקה מראה על הבדלים ניכרים בין ענף לענף. למשל, אחוזים גבוהים יחסית (מעל 10%) של פגיעות בעיניים היו בתעשיות המתכת והמכונות, בבניה ובמוסכים, ובמיוחד בין עובדי היהלומים. לעומת זאת, אחוזים נמוכים יחסית (4% או פחות) היו בתעשיית הנייר והדפוס, בתעשיית התרופות, במסחר קמעונאי ובשרותי אוכל, חינוך, בנקאות ודאר, ובין עובדי גומי, פלסטיק וטקסטיל.      

       מעניין לציין שמתוך הנתונים שפורסמו, מסתמנת אמנם נטיה מסוימת לירידה, עם הזמן, באחוז הממוצע של כלל הפגיעות בעיניים, אך קשה להצביע על מגמות ברורות לעליה או ירידה באחוזי הפגיעות בענפים שונים.

 

3.    סוגים עיקריים של פגיעות-עיניים בעבודה.

       אפשר למיין את גורמי הפגיעות התעסוקתיות בעיניים לפי שש קבוצות עיקריות אותן נפרט בהמשך:

       - חבטות מעצמים ניידים או נייחים;

       - חדירת חלקיקים מוצקים זרים;

       - חדירת חומרים מזיקים - כימיים או ביולוגיים, וכן חשיפה לגזים שונים;

       - פגיעה מחשיפה לגורמים פיסיקליים - קרינה, חום, וכדומה;

       - מחלות עיניים מקצועיות;

       - פגיעות אחרות הנובעות מהעבודה (כולל עייפות עיניים ובעיות ארגונומיות שונות);

         . לצורך המחשה, אנו מציגים באיור מס. 1 את המבנה הסכימטי של העין.

 


 

 

 

איור מס. 1 - מבנה סכימטי של העין.

       לחמית העין אינה מסומנת באיור; הלחמית (CONJUNCTIVA) הנה הקרום הרירי המכסה את השטח הפנימי של העפעפים והשטח החיצוני של גלגל העין.

       חבטות מעצמים ניידים או נייחים:

       בתוך הגולגולת, העיניים מוגנות בצורה טובה יחסית בגלל היותן שקועות בתוך מבנה העצמות שמסביב, וכמו כן הן מוגנות ע"י האף, ובמידת-מה גם ע"י העפעפיים, הריסים והגבות. מערכת הגנה טבעית זו הנה יעילה למדי, אך כמובן אין היא יכולה למנוע ולהגן נגד חבטות בלתי-צפויות מעצמים גדולים - נייחים או ניידים. אף כי תאונות המלוות בחבטות כאלו בעיניים הן מעטות יחסית בהשוואה לחדירת חלקיקים זרים לעין, הן עלולות להיות הרות אסון, בגלל הסיכון לשבר העצמות סביב לעין; שבר כזה עלול לגרום לפריצת העין עצמה.

       מבחינת הסיכון התעסוקתי, מכות כאלה מתרחשות בעיקר בתאונות בהן יש הלכדות בגדים או שיער בתוך או בין מכונות או חלקים סובבים או נעים; במצבים של התקלות בין ראש העובד למוט נייח או עצם בולט אחר בגובה העיניים, המפריע למעבר, כמו דלת או חלון הפתוח חלקית; בנפילות, בגלל התקרבות בלתי זהירה של הפנים למכונות עובדות, ועוד.

 

       חדירת גופים זרים לעיניים

       זו אחת מתאונות העבודה הנפוצות ביותר. היא יכולה להתרחש כמעט בכל  עיסוק ובכל מקום עבודה. מעטים הם העובדים שלא סבלו אף פעם מחלקיקים שחדרו לעינייהם. בדרך כלל, הנזק הנו מועט או אף זניח, והחלקיק הזר נשטף החוצה עם הדמעות, או שניתן להוציאו ללא בעיה מיוחדת. רצוי לפנות לשם כך לאחות המפעל או לחובש מקצועי  כדי למנוע שריטה או זיהום. ברם, לפעמים כניסת חלקיקים מוצקים לעין עלולה לגרום גם לנזק רב, בגלל חדירה לתוך ואף פריצה של גלגל-העין.

       פריצה כזו מתרחשת כאשר החלקיק הנו קשה, חד יחסית, ומגיע במהירות גבוהה, כמו למשל בעת השחזה או ליטוש מכני של מתכות, עבודות ניקוי חול, וכדומה. חלקיק שחדר לתוך גלגל העין עלול לגרום לזיהום מסוכן, ויש להפנות את העובד שנפגע למרפאת עיניים לשם טיפול.

 

       חדירת חומרים מזיקים - כימיים או ביולוגיים

       בטבלה מס. 1 מובא מידע על השפעותיהם המזיקות של כמה עשרות כימיקלים תעשייתיים נפוצים על העיניים. יש להדגיש שאי-הכללת חומר כל שהוא ברשימה זו אין משמעותה שלחומר אין השפעה. מספר החומרים הכימיים התעשיתיים הוא כה גדול שאין, כמובן, כל אפשרות לכלול את כולם. לפני התחלת עבודה עם חומר כימי יש לבדוק עם הממונה על הבטיחות מה הם סיכוני החשיפה וכיצד להתגונן בפני סיכונים אלה.

       הרשימה קובצה על בסיס המידע אודות חומרים מסוכנים הכלול בפרסום רשמי של  המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית ( NIOSH ) מארה"ב:

OCCUPATIONAL DISEASES - A GUIDE TO THEIR RECOGNITION

       (ראה רשימת מקורות).

       בדרך כלל, הסיכונים מתייחסים לחשיפה לחומר הן במצבו הרגיל - נוזל או מוצק - והן לאדים שלו, אלא אם צויין אחרת. עבור הטבלה נבחרו בכוונה חומרים מייצגים מקבוצות שונות. עיון בספר שהוזכר לעיל, וגם במספר רב של "גליונות בטיחות של חומרים" (MSDS) מראה כי  כמעט כל חומר כימי עלול להזיק בצורה זו או אחרת לעיניים. לא זו בלבד, אלא שההשפעה המדוייקת של חומרים רבים אינה ידועה במידה מספקת.

       במקרים רבים, ההשפעה המשולבת של שניים או שלושה חומרים (למשל, בתערובות) לא נחקרה כלל. השימוש בתערובות הנו נפוץ ביותר בכל התהליכים התעשיתיים, וידוע כי לעתים קרובות השפעה כזו יכולה להיות לא רק מתווספת (ADDITIVE), אלא חמורה בהרבה מאשר סכום ההשפעות של כל החומרים, דהיינו, השפעה תגבורית (סינרגטית -SYNERGYSM).   

       קיימים גם סיכונים לעיניים בגלל חשיפה לחומרים ביולוגיים, למשל לחיידקים פתוגניים. הסיכון העיקרי הוא העברת המחלה בגלל מגע עם חולים במחלות עיניים מדבקות; זה הוא סיכון מקצועי נפוץ למדי, למשל  אצל רופאי עיניים, אחיות במחלקות עיניים בבתי חולים או מרפאות, ואופטיקאים או אופטומטריסטים. קיים גם סיכון של הדבקות עובדים בגלל שימוש במשטפות עיניים, כאשר המים שבתוכן אינם סטריליים, והתפתחו בהם חיידקים מסוגים שונים.

       במאמר הנוכחי יכללו בין הסיכונים הביולוגיים גם השפעות אלרגניות של צמחים שונים, למשל, קדחת השחת (hay fever). מחלה זו הגורמת לדלקות ודמע בעיניים הנה סיכון תעסוקתי לעובדים רבים, למשל, חקלאים, עובדי גינון, מורים ומדריכי נוער, ועוד.

 

       פגיעה בעין עקב חשיפה לגורמים פיסיקליים - אור, חום, וכדומה

       העיניים רגישות מאד לחשיפה לאור חזק, ביחוד בתחום אורכי גל בין 310 ל - 400 מיקרומטר (אור אולטרה-סגול), הנפלט בתהליכי ריתוך, חיתוך בקשת, וכדומה.  הפגיעה במקרה זה היא בצורת דלקת הלחמית ופצעים ברשתית. לעתים קרובות, הפגיעה מורגשת רק מספר שעות לאחר החשיפה. גם קרינת חום (קרינה אינפרא-אדומה, בתחום 700 עד 4000 מיקרומטר) עלולה להזיק לעין, למשל, לגרום להופעת ירודים (CATARACTS).  גם חשיפה לקרינת מיקרוגל עלולה לגרום לירודים. חשיפה לאור חזק בתחום הנראה עלולה לגרום להתנוונות של הרשתית ולניוון כתמי של העין. עבודה לאורך זמן באור בלתי מספיק עלולה לגרום לפגיעה בכושר האבחנה של העין, וגם לרעידות בלתי-רצוניות של העין, העלולות לפגוע קשה בכושר הראיה. חשיפה לקרינת לייזר עלולה לגרום לכוויות קשות ברשתית העין.

      

       מחלות עיניים הנובעות מהעבודה (מחלות מקצוע, עייפות עיניים, בעיות ארגונומיות, ועוד

       מחלות הנגרמות ע"י חשיפה לחומרים כימיים או חידקים פתוגניים הוזכרו לעיל בפרק על סיכונים כימיים וביולוגיים. מחלות מקצוע הקשורות בעין, והמחייבות הודעה למפקח עבודה איזורי, מובאות בהמשך (ראה סעיף 6 - תקנות ותקנים). מן הראוי להזכיר כאן גם את הסיכון ממחלות הנגרמות ע"י נגיפים, למשל, דלקת נגיפית קשה של הרשתית הנגרמת בגלל חשיפה לווירוס של מחלת ניוקאסל (NEWCASTLE DISEASE) אצל עובדי לולים. פגיעות בעיניים ובראייה עלולות להגרם גם בגלל חשיפה לא ישירה של העין - למשל, נשימה או בליעה של כהל מתילי עלולה לגרום לפגיעה קשה בראייה, עד כדי עיוורון.

       עייפות עיניים עלולה להגרם בגלל  סיבות רבות; למשל, התאמצות של העיניים בגלל קריאה או כתיבה ממושכת, או בגלל עבודה במקומות עם תאורה לקויה, או עבודה מול מסך מחשב, או עבודות עדינות במיוחד כמו זו של שען, ועוד.

 

4.    מניעת פגיעות והגנה על העיניים בעבודה

       מניעת חבטות וחדירת גופים זרים

       בטבלה מס. 2 מובאות דוגמאות של ציוד-מגן לעיניים, להגנה בפני חבטות ולמניעת חדירת חלקיקים מוצקים, טיפות של נוזלים או מתכות מותכות.

       לפני רכישת ציוד-מגן, יש להתייעץ עם ממונה על הבטיחות או עם ספק מוכר ומקצועי של ציוד כזה, כדי לבחור את אמצעי המגן היעיל ביותר למטרה לה הוא נדרש.

 

       מניעת מחלות ובעיות התאמצות ועייפות עיניים

       כדי להקטין ככל האפשר את סיכון ההדבקות במחלות עיניים מדבקות, יש לשמור על כללי היגיינה אישית נאותה ככל הנוגע לעיניים, ולהמנע ממגע עם נוזלי-גוף של חולים. במקומות בהם יש סיכון הידבקות ממיקרואורגניזמים פתוגניים, יש לשמור באדיקות על תקנות הבטיחות בעבודה עם חומרים ביולוגיים (BIOSAFETY), ולעבוד רק בציוד ובשיטות שאושרו למטרה זו.

       הקלה או מניעה של עייפות עיניים חשובה עבור מספר רב של עובדים, ולכן הוקדש לנושא זה מאמץ רב בשנים האחרונות. ההמלצות לשם כך, למשל בעבודה מול מחשב, כוללות: שימוש במסך ללא רעד, עם מסנן בוהק; שיפור חדות המסך; התקנת תאורה כללית המתאימה לחדרי עבודה עם מחשבים (יש להתייעץ עם מומחה תאורה); מתן מנוחה לעיניים ע"י הפסקות מנוחה בזמן העבודה ואחריה; ועוד. כ"כ חשוב מאד לתקן ליקויי ראיה אצל העובד (למשל, באמצעות משקפיים מתאימות), כי ליקויים שלא תוקנו מחמירים את העייפות.

 

5.    בעיות מיוחדות

       עדשות מגע:

       לגבי עובדים המרכיבים עדשות מגע, נשאלת לעתים קרובות השאלה האם עדשות כאלה יכולות, במידת-מה, להגן על העיניים מפגיעות שונות. אכן, שאלה זו הנה נושא קבוע לדיון בפורומים שונים, של רופאי עיניים, רופאים תעסוקתיים, מומחי בטיחות, ואנשי מקצוע אחרים; רוב המומחים הגיעו למסקנה שבד"כ עדשות מגע אינן תורמות באופן משמעותי להגנת העין. אדרבא, במצבים מסוימים עדשות המגע מגבירות את הסיכון (למשל, כאשר העין נפגעת מחומר כימי אשר עלול להמיס את חומר העדשה ולהגביר בכך את הנזק לעין). מכל מקום, מקובל להמליץ שגם עובדים אשר  מרכיבים עדשות מגע חייבים לנקוט בדיוק באותם אמצעי זהירות והגנה כמו כל העובדים האחרים. מומלץ גם להוציא את עדשות המגע מהעיניים בעת עבודות שיש בהן סיכון פגיעה לעיניים, ולהרכיב משקפי מגן (או ציוד הגנה אחר) עם עדשות אופטיות המותאמות לעיני העובד.

 

       רגישויות מיוחדות:

       אנשים רבים סובלים מרגישות-יתר של העיניים לחומרים שונים. דוגמה מוכרת היא רגישות-יתר לעשן סיגריות, אשר גורמת לגירוי חריף אצל אנשים מסוימים; אך יש גם רגישויות-יתר לחומרים כימיים שונים שהעובדים יכולים להחשף להם בזמן העבודה, למשל לאדי ממיסים אורגניים או לעשן שמקורו בתהליכי עבודה. דבר זה גורם סבל רב לעובד הרגיש, אך גם מהווה סיכון בגלל הפגיעה בראייה הטובה של עובד זה (למשל, בגלל גירוי העין או דמעות). במקרים כאלה יש לפנות לרופא התעסוקתי של המפעל  כדי לקבוע אם לעובד כזה מותר להמשיך להחשף לחומר הגורם את הגירוי.

 

       הגנת העיניים בפני גזים ואדים:

       השיטות וציוד המגן שהוזכרו לעיל, וכן התקנות והתקנים שבסעיף 6 להלן, אינם מתייחסים באופן מפורש לסיכונים הנובעים מחשיפת העיניים לגזים או אדים מסוכנים, ולהגנת העיניים בפני סיכון זה. למעשה, כל ציוד המגן שסקרנו אינו מעניק הגנה יעילה נגד גזים ואדים, אשר יכולים לחדור בקלות דרך המרווחים הקטנים שנשארים בין עור הפנים סביב לעיניים לבין משקפי המגן מכל הסוגים הרגילים.

       לכן, הדרך היעלה להגנה על העיניים בפני גזים ואדים הנה דומה לזו הנהוגה בהגנה על הנשימה, דהיינו, אטימה מוחלטת של הפנים בפני הסביבה, עם סינון פעיל (מסנן כימי) של האוויר או עם אספקת אוויר אוטונומית. אגב, היות והגזים והאדים שמסכנים את העיניים הם כמעט תמיד גם מסוכנים לנשימה, הרי הגנה משולבת כזו על העיניים ועל הנשימה  נראית כפתרון יעיל ונוח כאחת.

 

6.    תקנות ותקנים.

       ההגנה על העיניים של העובדים הנה חובה לגבי כל מעביד; חובה זו מעוגנת בחוקים ותקנות בכל המדינות המתקדמות, וגם באמנות בינלאומיות.

       בישראל, הנושא של פגיעות בעיניים של העובדים ומניעתן נכלל בכמה תקנות ותקנים, ובהם:

       -     תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) 1997: תקנות אלו כוללות, בין היתר, גם פירוט של העבודות בהן יש צורך להגן על העיניים נגד סיכוני חדירת גופים זרים, חומרים מסוכנים, וחשיפה לקרינה. רשימה מפורטת של העבודות ניתן למצוא בפרסום המוסד לבטיחות ולגיהות - "ביגוד וציוד מגן אישי" (ראה רשימת המקורות בסוף דפי מידע אלה).

       -     תקנות הביטוח הלאומי (נוסח משולב) 1968;

       -     פקודת התאונות ומחלות מקצוע (הודעה) 1945 - רשימת מחלות מקצוע החייבות הודעה למפקח עבודה אזורי, חלק ב, סעיף 9 (כיב ממאיר של קרנית העין אצל עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח);

       -     כנ"ל, סעיף 10: ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה או לקרינה מיננת או בלתי מיננת, אצל עובדים בעבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל, במאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מיננת או בלתי מיננת;

       -     תקנים שונים: תקן ישראלי ת"י 953: ציוד מגן אישי לעבודה - מגיני עיניים, חלקים 1-3; תקן 1283: הגנה בפני קרינה הנוצרת בעת ריתוך או פעולות דומות; תקן 4141 חלקים 5, 6 ו- 7: ציוד מגן אישי לעיניים - מסננים;  מפמ"כ 392: מגיני עינים לריתוך ולפעולות דומות; מפא"ס 52: משקפי מגן רגילים לתעשיה; מפא"ס 53: משקפי מגן בעלי הגנה מלאה; מפא"ס 54: משקפי מגן לריתוך אוטוגני.

 

7.    סיכום

       פגיעות בעיניים בעת עבודה או כתוצאה ממנה נמנות על תאונות-העבודה הנפוצות. תאונות כאלה עלולות להתרחש בכל מקום עבודה - בתעשיה, בחקלאות, בבניה, במשרדים, וכו'. החוק הישראלי מחייב מתן הגנה לעיניים בעת ביצוע מגוון רב של עבודות. מומלץ להתייעץ עם מומחה בטיחות או ספק מקצועי של ציוד מגן כדי לבחור הגנה יעילה לעיניים. בנוסף לתאונות, העיניים עלולות להפגע גם כתוצאה ממאמץ ועייפות (למשל, בעבודה מול מחשב), מחשיפה כרונית לחומרים כימיים או לגורמים פיסיקליים (אור, חום, קרינה) שונים, וממחלות מדבקות ואחרות.

 

8.    מקורות עיון למידע נוסף

 

 

1. ILO Encyclopaedia of Occupational Safety and Health, 3d Edition, Parmiggiani, Editor, 2 Vols., ILO, Geneva 1983.    . עיין בערך "EYE", עמוד  819  , וכן בערכים נוספים תחת אותו ערך באינדקס.

2. ILO Encyclopaedia of Occupational Safety and Health, 4th Edition, J. Mager Stellman, Editor, 4 Vols., ILO, Geneva 1998.   עיין בערך "EYE", עמוד  11.11, וכן בערכים נוספים תחת אותו ערך באינדקס.

3. Occupational diseases - a guide to  their recognition. M.M. Key et al, Editors. NIOSH/USGPO, Washington 1977.

4. דפי סיכונים לפי מקצועות בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות, תל אביב, 1997-1998. נכלל כאן גם מידע מתומצת על סיכונים לעיניים אצל בעלי מקצועות שונים.

5. ביגוד וציוד מגן אישי. בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות, תל אביב, 1998.

 


טבלה מס. 1

סיכונים כימיים לעיניים -

דוגמאות מייצגות של חומרים תעשיתיים נפוצים

 

 

חומרים אשר בחשיפה קצרה ובריכוז נמוך עלולים לגרום גירוי לעיניים (ראה הערה)

אצטוניטריל (acetonitrile)

אצטטים - מתיל, אתיל, פרופיל (methyl, ethyl, propyl acetates)

אתיל אתר (ethyl ether)

בנזן, טולואן, קסילן, סטירן (benzene, toluene, xylene, styrene)

דיכלורואתן, טריכלורואתן, טריכלורואתילן (dichloroethane, trichloroethane, trichloroethylene)

כהל אתילי, כהל אמילי (ethyl alcohol, amyl alcohol)

פורפורל (furfural)

חומרים אחרים (ראה הערה)

אנילין (aniline); כהל בוטילי (butyl alcohol ) - עלולים לגרום לגירוי ולנזק לקרנית העין

אתילן אוקסיד (ethylene oxide) - האדים גורמים גירוי חריף, הנוזל עלול לגרום נזקים חמורים

אתנולאמינים (ethanolamines) - כל האתנולאמינים עלולים לגרום לגירוי חריף

בסיסים חזקים - תמיסות מימיות של בסיסים חזקים דוגמת אמוניה, בסיס הנתרן או האשלגן, תחמוצת הסידן וכו' עלולים לגרום לכוויות כימיות חמורות

דיניטרובנזן (dinitrobenzene) עלול לגרום לגירוי של העין והצהבה

הידרוקינון (hydroquinone) - דלקות, נזק לקרנית, גרימת חוסר שקיפות

הידרזין (hydrazine) - גירוי, גירוי חריף מושהה, פגיעה בקרנית, עיוורון זמני

הלוגנים - פלואור, כלור, ברום - גזים, נוזלים או אדים - עלולים לגרום לכוויות חמורות ונזקים אחרים

חומצות (acids) - אדים ווטיפות של חומצות מרוכזות, ולפעמים גם מהולות, עלולים לגרום לנזק חמור לעיניים, כולל דלקות, כיבים וכוויות - עד כדי עיוורון. הכוויות הן כימיות ותרמיות כאחת, כי פעולת החומצה משחררת לעתים גם חום מקומי רב.

טריכלורובנזן (trichlorobenzene) - דלקת הלחמית

טרפנטין (turpentine) - נוזלי ואדים - גירוי חריף, כוויות

כהל מתילי (methyl alcohol) - גירוי, נזק לעצבי הראיה (שתיית כהל מתילי עלול לגרום לעיוורון)

כהל פרופילי (propyl alcohol) - נזק ללחמית העין

כלוריד האבץ (zinc chloride) - בצורה מוצקת או כתמיסה - מוגדר כ"מסוכן ביותר" לעיניים

מי -חמצן, אוזון (hydrogen peroxide, ozone) - גירוי, עלולה להיות גם פגיעה מידית או מושהיית

מלחי נחושת, מלחי ניקל - דלקות

פירידין (pyridine) - גירוי חריף

פנול, קרזול (phenol, cresol) - נזקים חמורים, עד כדי עיוורון

 

הערה:    הסיכונים הפוטנציאליים המוצגים בטבלה זו אינם בהכרח הנזקים היחידים - כל חומר כימי               בריכוזים  ובתנאים מסוימים עלול לגרום גם לנזקים נוספים או חמורים בהרבה

 


    טבלה מס. 2

הגנה מומלצת נגד סיכונים לעיניים - דוגמאות

 

 

הגנה מומלצת*

פעילות הגורמת לסיכון (דוגמאות)

מהות הסיכון

A1, A2, A3

 

A1, A2

 

A2, A3

עבודה על מחרטה; סתתות אבן; הורדה מכנית של אבנית, חלודה, צבע וכדומה;

סמרור; ניקוב וחיתוך מכני של מתכות; חיתוך במספריים; עבודה עם חוטי מתכת

עבודות הדורשות שבירת זכוכית

חדירת חלקיקים גדולים

A1, B2, A3

ליטוש מכני, השחזה, ערבוב מוצקים, עיבוד מכני, עבודות בטון, חשיפה לאבק ולרוחות

חדירת חלקיקים קטנים, אבק, רוח

B2

התזת חול או חול סינטטי, ניקוי מתכות בהתזת כדוריות מתכת

חדירת חומר אברזיבי

B2, B3

יציקת מתכות, עבודות ציפוי עם מתכות מותכות, גילוון חם

התזות טיפות מתכת מותכת

B2, B3

טיפול בתמיסות חומציות ואלקליות ותמיסות כימיקלים מסוכנים אחרים, הסרת שומנים בדגריזר, עבודות ציפוי חשמלי, ריסוס

התזת כימיקלים נוזליים

B1, C2, B3

 

C2, B3

חשיפה לשמש, לאור מסנוור, לאור מקשת חשמלית ממרחק גדול

 

ריתוך נקודתי

חשיפה לחום או לאור בעצמה בינונית

C1, WH

ריתוך בקשת חשמלית, חיתוך בלהבה או בקשת, חיתוך בפלסמה

חשיפה לאור חזק מאד

SF

עבודה עם קרני לייזר בעצמה גבוהה, עם אפשרות שהחשיפה תהיה מעל למותר

קרינה אופטית אחרת

 

סימנים: A1 - משקפי מגן (משקפי בטיחות) עם מגני צד קבועים; B1 - משקפי בטיחות הנותנים הגנה בפני קרינה, עם מגני-צד קבועים; C1 - כמו B1, אך מותאם להרכבה מתחת למסכת ריתוך; A2 - משקפי מגן "חופנות" (GOGGLES) מסוג ה - EYECUP, או  משקפים חד-מסגריות  MONOFRAME    להגנה מחבטות; B2 - משקפי מגן "חופנות" מסוג ה - EYECUP או MONOFRAME להגנה מאבק והתזות; C2 - משקפי מגן "חופנות" מסוג ה - EYECUP או MONOFRAME להגנה מקרינה; A3 - הגנה על הראש בלי מגן קודקוד    -HEAD GEAR WITHOUT CROWN PROTECTOR;  B3 - הגנה על הראש עם מגן קודקוד   - HEAD GEAR WITH CROWN PROTECTOR; WH - מסכת ריתוך; SF - משקפי מגן "חופנות" עם זכוכיות סינון-אור מיוחדות.

 

*הערה - הנתונים בטבלה הם דוגמאות, לצורך מידע כללי בלבד. בנוסף לסוגי ציוד המגן שבטבלה, יש מקרים בהם מומלץ להשתמש במשקפי מגן ללא מגיני צד, או במגן פנים, או מסכה אוטמת עם אספקת אוויר, או במגן מוחזק ביד, או ציוד אחר. רתכים משתמשים לעתים גם בברדס מגן (HOOD) במקום מסכת ריתוך.

              לבחירת ציוד הנותן את ההגנה היעילה ביותר, יש להתייעץ עם מומחה לבטיחות או ספק ציוד מגן מוסמך.

 

        איור מס. 2 - דוגמאות של ציוד להגנה על העיניים

 

 

עשר שאלות בקשר לעבודה בטוחה ובריאה מול מחשב

 

1.    מי נחשב כ"עובד מחשב"?

         למעשה, כל אחד מאתנו המשתמש במישרין במחשב, כחלק מעבודתו היום-יומית, יכול להיחשב כעובד מחשב. אנו יכולים להיחשב כעובדי מחשב גם אם השימוש בו מהווה רק חלק משני או נוסף לעבודתנו.

 

2.    אלו סיכוני בריאות קיימים בעבודה עם מחשב?

         העבודה הממושכת עם מחשבים דורשת מאיתנו מאמץ רב של יכולת פיזית ומנטלית. עבור אחדים עלול המאמץ הזה לגרום  - במהלך הזמן - לפגיעות בריאותיות שיש להן השלכות על מערכת שלד שרירים, העצבים והעיניים, וגם על התחושה וההרגשה באופן כללי.

         צפייה ממושכת במידע המופיע על צג המחשב יוצרת עומס רב על העיניים, והן עלולות לסבול מאימוץ יתר ומעייפות. לפעמים הראייה אף עלולה להידרדר בהדרגה. אלה מאתנו, המרכיבים משקפיים (עדשות) והעובדים בתאורה בלתי מתאימה, עלולים להימצא ברמת סיכון גבוהה יותר.

         לא תמיד המחשבים מקלים עלינו את המלאכה; ההיפך הוא הנכון. מאז הכנסת המחשב למסגרות העבודה, אנו עובדים יותר קשה, ובמשך יותר שעות. לפעמים אנו נדרשים ללמוד דברים חדשים, לשנות צורת חשיבה, להסתגל במהירות למטלות חדשות, וללמוד תוכנות וכלי עבודה חדישים. אתגרים אלה אינם תמיד קלים עבורנו וגם הם תורמים לעייפות יתר, למתח נפשי ולבעיות אישיות.

         תנועות חוזרות ונישנות, האופייניות לפעולות כמו הדפסה או הפעלת עכבר, עלולות במקרים נדירים לגרום לתחושות של  כאב ואי נוחות בגפיים העליונות.

         כאשר אנו עובדים מול המחשב איננו מבודדים מסיכוני בריאות ובטיחות וגורמי מיפגע אפשריים אחרים בסביבת העבודה, כמו תאורה לא מתאימה, רעש מטריד, תנאים אקלימיים לא נוחים, רצפות חלקות וכו'.

 

3.    למה צריך לצפות מהשולחן ומכיסא העבודה  בתחנת המחשב?

         מומלץ להשתמש בשולחנות מיוחדים, שעוצבו במיוחד עבור עמדות עבודה ממוחשבות. יש להעדיף שולחנות שיש להם  משטחי עבודה מתכווננים (שניתן לכוון אותם ולשנות את גובהם) עבור צג המחשב ועבור המקלדת.

         המשטח המרכזי של שולחן העבודה בתחנת העבודה הממוחשבת צריך להיות מותאם כך שגובהו יהיה מעט נמוך יותר מגובה המרפק של המשתמש. את המצב הזה ניתן להשיג גם על-ידי הורדתו או הגבהתו של הכיסא. המשטח של שולחן העבודה צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר את תנועת העכבר בצורה חופשית, בנוסף לנגישות קלה ונוחה לפריטים שולחניים אחרים הדרושים בעבודה, כגון: טיוטן (מחזיק מסמכים) ,ניירת, טלפון, וכו'. אולם, במידה ויש בין  הפריטים כאלה  שצריך להתכופף על מנת להגיע אליהם, עדיף להעביר אותם למקום אחר לגמרי, שלא בקרבה המיידית של תחנת העבודה. הקימה וההליכה הן פעולות בריאות יותר לעובד מאשר הכיפוף והרכינה כלפי מטה.

         הכיסא צריך להיות מהסוג הארגונומי, הניתן לכיוונון לפי מידותיו של היושב. הכיסא חייב לאפשר ישיבה בתנוחה נוחה ביחס לגובה משטח השולחן. המושב צריך להיות כמעט אופקי, או אפילו נוטה מעט קדימה. אם תנוחה זו גורמת ליושב לאמץ את רגליו יתר על המידה (לטעמו), או שהרגלים לא מגיעות אל הרצפה, מומלץ להשתמש בהדום רגליים. המשענת צריכה להיות מותאמת כך שהגב יקבל תמיכה באיזור הגב התחתון בעת ישיבה זקופה. אולם, יותר נוח לפעמים להטות את הגוף אחורה ולשנות מדי פעם את התנוחה. ארגונומים רבים משוכנעים כי "התנוחה הכי טובה היא התנוחה הבאה".

 

4.    כיצד למקם את צג המחשב ,המקלדת והעכבר?

         בגדר המומלץ הוא למקם את צג המחשב בטווח הידיים (כאשר העובד מצוי בתנוחת ישיבה ישרה וזקופה). מרחק הישיבה מותנה במידות גופו של המשתמש/ת, גודל הצג (נמדד באינץ' ויימצא בדרך כלל בטוח שבין 450-800 מ"מ.). יש למקם את הצג בגובה כזה שקצהו העליון של הצג יהיה מעט נמוך מגובה העיניים, ושהכיתוב המופיע בתחתיתו של הצג יהיה ניתן לקריאה ללא צורך בהטייה משמעותית של הראש. לרוב, הכוונה היא שמרכז הצג יהיה בערך בגובה הכתפיים של המשתמש. קיימת הסכמה של רוב החוקרים שאין זה בגדר מומלץ למקם  את הצג על גבי המחשב או להרים אותו בצורה אחרת; כך יופחתו מאמץ מיותר של העיניים וכאבי צוואר.

         נסה למקם את המקלדת כך שתתאפשר הימצאות אמת היד במצב אופקי, כף היד תימצא בהמשך ובקו ישר עם האמה, ופרק כף היד יהיה ישר. מומלץ להשאיר מירווח של כ 50- מ"מ בין קצה השולחן לבין המקלדת.  במידת הצורך, כדאי להשתמש במשטחי תמיכה מיוחדים על מנת להחזיק את פרק היד במצב האופקי.

         מומלץ להשאיר מירווח מספיק על גבי השולחן על מנת להפעיל את העכבר בנוחות, מבלי לאמץ או לכופף את הידיים.

 

5.    מה ניתן לעשות למניעת עייפות העיניים?

         וודא שהתאורה אינה חזקה יתר על המידה ואינה גורמת להשתקפויות. במידה ונידרשת תאורה בעלת גוון יותר בהיר בסביבת המחשב מומלץ להשתמש  בתאורה מקומית ולהעדיפה על פני הגברה של תאורה כללית. (ראה הצעות נוספות בפרק על התאורה).

         פרמטרים רבים של הצג (כמו הבהירות, הניגודיות, הצבע, גודל הגופן) ניתנים לכיוונון על מנת להקל את הצפייה.

         יש לאפשר לעיניים הפסקות מנוחה קצרות: הבט לטווח בינוני או עצום את עיניך וכסה אותן בידיך מבלי ללחוץ ונשום עמוק שמונה או תשע פעמים; נסה למצמץ במהירות, מידי פעם.

         במידה ואתה מרגיש מיחושים בעיניך - היוועץ באופטומטריסט לגבי התאמת משקפיים אופטיות.

 

6.    האם ידי וזרועותי נתונות בסכנה?

         בעבודה מול המחשב קיימת מעורבות של תנועות ידיים וזרועות, כשהן עושות  פעולות ההולכות וחוזרות על עצמן, תוך שאנו מקלידים או מפעילים את העכבר. החזרה הזו על התנועות עלולה במקרים נדירים, עם הזמן, לגרום לתחושות בלתי נעימות ואפילו כאב. ישנם חוקרים הנוהגים לסווג תופעות כאלה כ"הפרעות טראומטיות מצטברות", "תיסמונת שימוש יתר תעסוקתית" או "פגיעות המעמס החוזר" (RSI). החוקרים האלה טוענים כי אלה מאיתנו המבצעים בקביעות עבודות הקלדה במשך שעות ארוכות, עלולים להימצא ברמת סיכון גבוהה יותר להתפתחות הפרעות כאלו.

         לכן, מומלץ לבצע התעמלות לידיים ולזרועות מדי פעם, במשך זמן העבודה מול המחשב. אם מורגש כאב חריג בגפיים העליונות מומלץ להתייעץ עם הרופא.

7.    הפסקות במהלך העבודה - האם הן נחוצות?

         ודאי שכן! ואפילו מומלץ לעשות הפסקות "מיקרו" לפרקי זמן של כ10- שניות, מדי כל עשר דקות לערך. על העובד להביט לאיזור מרוחק מהצג שלו (לפחות 7 מטרים), לנשום ולמצמץ קלות, להניע את העיניים סביב סביב, ולהביט לעבר עצמים המצויים במרחקים שונים.

         הפסקת "מיני" שאורכה כ5- דקות מומלצת לביצוע אחת לשעה בקירוב: קום, התמתח, ועשה מעט תרגילי התעמלות לעיניים, לצוואר, לזרועות ולידיים.

         הפסקת "מקסי" תהיה כבר "הפסקת קפה" או ארוחה, אחת לכמה שעות. שוב, כדאי לנצל גם את הפסקת "המקסי" כדי לתת מנוחה והרפיה לעיניים, למוח, ולגוף, מהעבודה התובענית מול המחשב.

 

8.    איזו תאורה מתאימה לעבודת מחשב?

         על פי רוב עבודת מחשב מצריכה פחות תאורה מאשר סוגי עבודת משרד אחרים. מומלץ להשתמש בתאורה מקומית הניתנת להכוונה ולהתאמה בקלות.

         כדאי למקם את צג המחשב מחוץ לתחום ההארה של מקורות התאורה ובהחלט לא במישרין תחתיהם. אם ניתן - כדאי למקם את שולחן העבודה בין שורות של מנורות. אם המיקום מצוי בקרבת חלון, צריך לוודא שהן הפנים והן המסך לא יהיו מופנים אל החלון.

         חשוב למנוע השתקפות וסינוור: צג המחשב יהיה מוטה כך שההשתקפות (אם אינה נמנעת לחלוטין) תופיע מתחת לקו גובה העיניים; מומלץ להשתמש בצג ששטח הפנים שלו הינו בעל רמת החזר נמוכה, או אפשר גם להתקין "מסנן" נגד החזרות וסינוור.

 

9.    האם עובדי מחשב חשופים לקרינה מסוכנת?

         כמו כל ציוד אלקטרוני, גם מחשבים פולטים קרינה אלקטרומגנטית. עם זאת, רמת הקרינה הנפלטת מהם הינה נמוכה באופן משמעותי ביחס לקרינה שאנו נחשפים אליה באופן יום יומי בקרני השמש או מקורות טבעיים אחרים. על אף מחקרים רבים שנערכו בתחום זה, עד היום לא נמצאה הוכחה כי לקרינה הנפלטת מצגי המחשב יש השפעה מסוכנת על בריאותו של האדם.

 

10. מה עוד ניתן לעשות כדי להקל על העבודה מול המחשב?

         ניתן להניח בסבירות גבוהה כי רבות מההשלכות הבלתי נעימות של העבודה מול המחשב (עייפות, כאבי ראש, עומס על העיניים, מתח נפשי וכד'), קשורות יותר לתוכן העיסוק, מאשר למחשב עצמו, שאינו אלא כלי לביצוע המטלה. כדאי לנסות לגוון ולהכניס יותר עניין בעבודה כדי ליצור סביבת עבודה נעימה. לעתים ניתן לשנות את ארגון ומבנה העיסוק על מנת שיהיו יותר "ידידותיים לעובד". כאשר צריך להתמודד עם תוכנה חדשה - אסור להיכנס לפאניקה. נזכור כולנו שהאדם הרבה יותר חכם מהמחשב (למרות שהמחשב יותר זריז). נזכור, כמו כן, שיתרון האדם הוא בכך שאינו כלי שרת של המחשב, אלא - המחשב מהווה כלי (רב עוצמה!) בשרות האדם.

 

 

 

המלצות ארגונומיות לעמדת עבודה ממוחשבת

 

 

תנאי בטיחות ונוחות עבור עבודה מול מחשב תלויים בגורמים רבים. החשובים ביניהם הם בחירה נכונה של ציוד עמדת העבודה (בעיקר, שולחן העבודה והכסא), ומיקום נכון שלו ושל מרכיבי המחשב (בעיקר, הצג והמקלדת) אחד כלפי השני. יש לקחת בחשבון את המלצות המומחים בתחום ארגונומיה והנדסת אנוש. ביצוע המלצות אלו, תוך התייחסות ראויה לעדיפויות אישיות של עובדי המחשב, יכול לשפר משמעותית את תנאי העבודה ולמנוע עייפות, כאבי גב, ידיים, עיניים, צוואר וחלקי גוף אחרים.

לעתים קרובות, ניתן לשפר באופן משמעותי את תנאי העבודה מול מחשב באמצעות מיקום נכון של עמדת העבודה ביחס למקורות האור בחדר חלונות וגופי תאורה. להלן כמה המלצות המיועדות למניעת סנוור או/ו החזרת אור. 

  

עבודת יחיד - עובד בודד

 

מבוא

במפעלים, בתהליכי עבודה שונים, במקצועות רבים, פוגשים בני אדם שעובדים לבדם. התפתחות הטכניקה והאוטומטיזציה המתקדמת, גורמות לכך שיותר ויותר מפקידים תהליכי ייצור, הפעלת מכונות או מערכות, בידי עובד יחיד.

עובד נחשב כ"עובד יחיד" או "עובד בודד" כאשר אין אפשרות להגיש לו עזרה מיידית לאחר תאונה או אירוע מסוכן. מדובר על מקרים, למשל, שאדם עובד בלי קשר עין עם אנשים אחרים ובמרחק שאינו מאפשר לאחרים שישמעו אותו.

תחנות עבודה בהן אדם עובד לבד אינן גורמות רק לבעיות הקשורות בבטיחותו אלא שבאותו זמן גורמות גם להשפעות פסיכוסוציאליות, כאשר למשל עובד בודד, לאחר שעות העבודה, חוזר הביתה ואין לו קשר עם אנשים אחרים.

 

דוגמאות של תאונות עבודה שעלולות להיגרם לעובד בודד ואשר בהן קבלת עזרה מיידית היא חיונית.

א. – עבודה בגיזום עצים או כריתת עצים ביער, כאשר העובד נפגע קשה על-ידי המסור.

ב. – עבודה ליד מכונת גלילים, כאשר ידו או רגלו של העובד נלכדה בין הגלילים.

ג. – עבודה בתוך סילו, כאשר החומר (גרגירים, חול, קמח וכד') מכסה באופן פתאומי את העובד.

ד. – עבודה במקום מוקף, כאשר נוצר באופן פתאומי ריכוז גבוה של גזים רעילים.

ה. – נפילה מגובה.

הובאו למעלה רק מספר דוגמאות של תאונות, שבמקרה של עובד בודד מחייבות הגשת עזרה מיידית. אבל, גם במקרים פחות חמורים יש צורך להבטיח הגשת העזרה.

 

סיכונים ספציפיים בתחנות עבודה בהן העובד נמצא לבד:

א) עייפות העובד הבודד

חוסר קשר עם עובדים אחרים יכול להגביר במידה ניכרת את הסיכון לתאונה. הבדידות יכולה להיהפך למטען פסיכי (הרגשת מועקה, מצוקה). במקרים יוצאי דופן יכול להיות שהעובדים המבודדים בעבודתם יהיו עייפים פיזית, שכלית או פסיכית (חוסר עזרה, מבוכה).

בתנאים האלה של לחץ (STRESS), גובר הסיכון כי העובד הבודד ינקוט בהחלטות מוטעות, פעולות שגויות או פעולות מאולתרות מסוכנות.

 

ב) אי הגשת עזרה לאחר תאונה או במצב מסוכן

כמעט כל עבודה קשורה בסיכונים. הרבה מערכות טכניות וכלי עבודה יכולים לגרום לתאונה. מקובל שלאחר תאונה תינתן עזרה מיידית לנפגע. כאשר עובדים לבד העזרה המיידית הזאת איננה מובטחת ולכן יכולות להחמיר משמעותית התוצאות של תאונה או מצב מסוכן.

 

הדרישות מעובדים מבודדים

א) כושר נפשי

יש להבטיח שרק אנשים מוכשרים מבחינה נפשית, פיזית ושכלית יועסקו במקומות עבודה בהם עובדים לבד. אין להעסיק בעבודות כאלה אנשים שסובלים ממצוקה, אנשים שסובלים לפעמים או דרך קבע ממחלות נפשיות, או אנשים שמגלים חוסר ריכוז.

ב) כושר גופני

לא מתאימים לעבודת-יחיד: אנשים שסובלים מקשיים בביצוע תנועות, מבעיות נשימתיות, איבוד הכרה, מחלות של זרימת הדם, מחלות לב ומלחץ דם גבוה וכן אנשים שנמצאים בהשפעת תרופות מרגיעות או ממריצות.

ג) כושר אינטלקטואלי

העובדים המבודדים חייבים להיות מעודכנים ומתודרכים היטב בנוגע לתפקידם; הם צריכים להיות אנשים שיודעים לקרוא ומבינים את כל ההוראות וההנחיות. הם חייבים להבין את המצב, הפעולות והנתונים הטכניים של המערכות והכלים שמתפקידם לבדוק בעת עבודתם והשגחתם. הם חייבים להיות מסוגלים להפעילם בהתאם להנחיות, ולקבל החלטות חשובות כאשר התהליך מתנהל באופן תקין או כאשר יש תקלות.

 

הכשרת עובד יחיד

העובדים הבודדים חייבים להיות רגילים לעבוד עם המכונות, המכשירים והחומרים ובעלי ניסיון מספיק. ההוראות הניתנות לעובד בודד צריכות להיות ברורות במיוחד.

בהדרכה יש לדאוג לפחות לנקודות הבאות:

– הפעלת המערכות הטכניות והציוד.

– מידע על הסיכונים האפשריים ועל הפעולות בהן יש לנקוט כאשר הם מופיעים.

– התנהגות במקרה של תקלות במכונות, או בתהליך הייצור.

– שימוש בציוד מגן אישי.

– דרכי הימלטות.

– פעילות מערכת ההשגחה והקשר המופעלת במפעל.

במידת הצורך יש לתת את ההנחיות הנ"ל גם בכתב, ומידי פעם יש לבדוק אם העובד הבודד זוכר את כל פרטי ההדרכה שקיבל ולחזור תקופתית על ההדרכה.

 

דרישות מיוחדות במקומות בהם העובד נמצא לבדו:

א) קשר חיצוני

עבור כל עובד בודד יש להבטיח את האפשרות להזעיק עזרה, במקרה חירום, ממקור הקרוב ביותר למקום עבודתו, בעזרת טלפון, טלפון אלחוטי, אזעקה בעזרת כבל או רדיו. כמקרה דחוף יש לציין: תאונה, מצב קריטי, מחלה קשה או הרגשה של מצוקה. יש לדאוג שהקריאה לעזרה תישמע בכל עת בחדר השוער, במרכזיה הטלפונית, בתחנה לעזרה ראשונה או על-ידי האחראי להשגחה בבניין.

 

ב) עזרה בזמן יעיל

הקשר החיצוני אינו מבטיח שהגשת העזרה תהיה תמיד בזמן יעיל כמו במקרים של איבוד הכרה או של מוגבלות בתנועות.

בניתוח תהליכי העבודה והסיכונים שיש בהם קובעים הגשת העזרה והאמצעים שיש לנקוט, כדלקמן:

אין להעסיק עובד בודד במקרים בהם הסיכון יכול לגרום לפגיעה רצינית, פיזית או בריאותית.

– השגחה מתמדת מובטחת על-ידי מערכת השגחה עם מתקן אזעקה.

– השגחה תקופתית על העובד הבודד על-ידי עובד שני.

– בעבודות בהן אין סיכונים של פגיעה רצינית, ומעריכים שהעובד יוכל להזעיק בכוחות עצמו את העזרה, אפשר להסתפק בקשר טלפוני.

 

ההשגחה

א. השגחה מתמדת בעזרת מערכת עם התקן אזעקה, אשר מפקחת כל הזמן על העובד הבודד ומבטיחה הגשת עזרה ראשונה בזמן יעיל. מערכת כזאת רגישה, למשל, לגבי תנועות הגוף או לגבי התנוחה. תנועות הגוף נרשמות על-ידי מכשיר בקרה אישי או על-ידי השגחה על אזור מסוים באמצעות מכשירים המותקנים באולם העבודה. חוסר תנועת גוף העובד גורם להפעלת האזעקה אחרי פרק זמן שנקבע מראש. אפשרות אחרת היא על-ידי התקנת מכשיר שמפעיל את האזעקה כאשר גוף העובד נמצא זמן מסוים במצב אופקי.

ההשגחה באמצעות המכשירים הנ"ל היא יעילה רק אם המכשירים מבצעים את הבדיקה בתדירות מתאימה, ונערכת בדיקה נוספת לאחר הפעלתם בעת האזעקה.

 

ב. השגחה תקופתית נעשית על-ידי עובד אחר או על-ידי מכשיר השגחה. השגחה כזאת מתאימה בעבודות כגון הפעלת מכונות, מערכות ייצור, או בעבודות ניקיון וסיכה של מכונות מושבתות, או בעבודות ביקורת.

העובד המשגיח (מנהל עבודה, שומר, שוער) בודק את העובד הבודד בפרקי זמן שנקבעו מראש. הביקורת הזאת תיעשה על-ידי סיור, שיחה טלפונית, שיחה באמצעות מכשיר קשר אחר, מסך ביקורת וכו'.

כאשר משתמשים במערכת השגחה, המערכת בודקת תקופתית את העובד הבודד, ובמקרה חירום מפעילה אוטומטית מערכת אזעקה מוקדמת, כגון פעמון, והעובד הבודד חייב לענות, ואם לא עשה כך יש לגשת מיד למקום עבודתו ולפעול בהתאם למצב הקיים בשטח.

 

האמצעים בהם יש לנקוט בהתחשב בדרגת הסיכון שקיים במקום העבודה:

א. אין להרשות ביצוע העבודה על-ידי אדם יחיד כאשר יש סיכונים שהאדם ייפצע או יכלא במצב מסוכן כך שתידרש עזרה מיידית. למשל, סיכון של חנק כתוצאה מהשפעת כימיקלים, סיכון חנק עקב לחץ על החזה, (במקרה של מפולת או פגיעה בחזה), סיכון התחשמלות, סיכון של חוסר חמצן, סיכון של קריעת עורק דם ראשי וגרימת שטף דם, וכו'.

ב. קיום מתקן השגחה בעל התקן אזעקה אשר מבטיח השגחה מתמדת על העובד. בנוסף לכך יובטח שהעזרה הדרושה תוכל להגיע בזמן. האיש אשר אמור לקלוט את האזעקה יימצא קרוב יחסית לעמדת העבודה.

האמצעי הזה מתאים למקרים של סיכון פגיעה מהתהפכות חפץ או חלק מהמחסן כתוצאה מטלטול משא, נפילה מגובה וכו'. מדובר במקרים שהנפגע איננו נייד, ואולי נשאר לו כושר יוזמה מוגבל.

ג. בן אדם נוסף, או מתקן השגחה בעל התקן אזעקת אש, יבטיחו השגחה תקופתית על העובד. תקופתיות ההשגחה תיקבע כך שהעזרה תגיע בזמן.

שיטת השגחה זו מתאימה לסיכונים של פגיעה והנפגע שומר על כושר יוזמה אך בגלל פגיעה ברגל או בצלעות למשל מצטמצמת ניידותו.

ד. במקרים של סיכונים בהם סביר להניח שבמקרה של פציעה, ו/או של כליאה במצב מסוכן, העובד יישאר בעל ניידות ובר יוזמה מספיקים כדי לקרוא לעזרה בעצמו, אפשר לוותר על ההשגחה ולהסתפק בקשר בין עמדת העבודה בה נמצא האדם הבודד לבין החוץ באמצעות טלפון, טלפון אלחוטי או בכל אמצעי קשר יעיל אחר.

שיטה זו מתאימה למקרים של סכנת פגיעה באצבעות או ביד.

 

בחירת האמצעים המתאימים

כדי לקבוע איזה מן האמצעים הנ"ל מתאימים לעמדת עבודה מסוימת, יש לנתח גם את הסכנות הכרוכות בהתנהגות הנפגע. את הניתוח יש לערוך על-ידי:

– קביעת הסיכונים בעמדת העבודה.

– קביעת הפגיעות האפשריות והמצבים הקריטיים.

– קביעת האיחור המירבי הנסבל להגשת העזרה.

 

בקביעת הסכנות האורבות לעובד בודד יש לקחת בחשבון שמסיבות כלשהן הוא אינו ממלא אחרי ההוראות ואינו מתנהג כראוי; לאחר מכן יש לבחון עבור כל אחת מן הסכנות הנ"ל, את הפציעות והמצבים המסוכנים הצפוים כאשר האירוע יתרחש בפועל.

 

עבודת "אדם בודד" בתחיקה הישראלית

נושא העסקת עובד יחיד במקום העבודה ימצא תשובה בחלק קטן מהחוקים ו/או התקנות. להלן ההתייחסות בתחיקה:

עבודות חשמל

א) תקנות החשמל (עבודה במתקנים חשמליים חיים) התשכ"ז 1967

"תקנה 5 (א) – לא יבצע אדם עבודה במתקן חי אלא אם הוא בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודת חשמל מסוג חשמלאי-מסויג או חשמלאי-מוסמך לפחות, והוכשר במיוחד לעבודה זו בפיקוחו של בעל רשיון מסוג חשמלאי-מהנדס."

"תקנה 5 (ב) – עבודה במתקן חי תבוצע על-ידי קבוצה של לא פחות משני חשמלאים, בעלי רשיונות כאמור בתקנה משנה (א), שאחד מהם ימונה כמשגיח על ביצוע העבודה".

 

ב) תקנות החשמל (רשיונות) התשמ"ה 1985

פרק שני סימן ד' – חשמלאי-מעשי:

תקנה 11 העבודות המותרות לחשמלאי-מעשי במתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רשיון מהסוגים: (5) חשמלאי-טכני, (6) חשמלאי-הנדסאי, (7) חשמלאי-מהנדס...

סימן ה' – חשמלאי מוסמך:

תקנה 13 עבודות מותרות לחשמלאי-מוסמך: במתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רשיון חשמלאי מן הסוגים (5) (6) ו-(7) (כנ"ל).

סימן ו' – חשמלאי-ראשי:

"תקנה 15 – העבודות המותרות לחשמלאי-ראשי: במתקן חשמלי בעל מתח גבוה – לעסוק בביצוע עבודות חשמל, בהשגחתו ובנוכחותו של בעל רשיון חשמלאי מן הסוגים (5) (6) ו-(7)" (כנ"ל).

 

עבודה במקום מוקף

פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל 1970 קובעת בפרק ג' סימן ח': אדים מסוכנים:

תקנה 91 כניסה למקום מוקף

"לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם... ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדם העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החופשי מוחזק בידי אדם בחוץ.

הגדרת מקום מוקף: "חדר, תא, מיכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה".

 

הרמת בן אדם במלגזה

תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות) התשמ"ג 1983 קובעות בתקנה 15

" – (א) לא יופעל סל אלא בידי מפעיל מלגזה בעל ותק של שנה לפחות בהפעלת מלגזה.

   – (ב) מפעיל המלגזה יימצא במושב הנהג של המלגזה כל עת שאדם נמצא בסל.

   – (ג) מפעיל מלגזה ישמור על קשר-עין עם הנמצאים בסל כל עוד הם מצויים בו."

 

עבודה על גג שביר

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים) התשמ"ו 1986 תקנה 12:

"לא תתבצע עבודה על גג שביר או תלול בידי אדם בודד".

 

פיצוץ חומרי נפץ

תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש) התשנ"ד 1994 - תקנה 22:

"לא תיעשה פעולת פיצוץ אלא בנוכחותו ובהשגחתו הישירה של מי שנתמנה להיות הממונה על הפיצוצים לאותה עבודה וששמו נקוב בהיתר".

 

 

סיכום

כאשר בן-אדם עובד לבד גוברת ההסתברות שהוא יעשה פעולות שגויות. בנוסף לכך קיימת הסכנה שלא יקבל עזרה בזמן לאחר תאונה או במצב מסוכן. המעסיקיםב ני-אדם העובדים לבדם חייבים לנקוט בצעדים מתאימים כדי למנוע את הסכנות הנ"ל ולכן יש לנהוג לפי העקרונות הבאים:

l      בעמדות עבודה המיועדות לאדם בודד יורשו לעבוד אך ורק בני-אדם המוכשרים לסוג זה של עבודה מבחינה גופנית, נפשית ושכלית ואשר הוסמכו לתפקידיהם.

l      בני-אדם העובדים לבדם יוכשרו למילוי תפקידם ויקבלו את ההוראות המתאימות; הם חייבים להיות בעלי ניסיון לביצוע עבודתם בבטיחות מלאה.

l      חובה להבטיח שהעובד הבודד יקבל את העזרה, בזמן הדרוש לאחר התרחשות תאונה או מקרה מסוכן, ולכן יש לדאוג להמצאות התקן אזעקה וגם השגחה במידת הצורך.

 

 

 

שאלות ותשובות נבחרות

 

בטיחות אש בחדרי מצברים

 

השאלה: מהם אמצעי הבטיחות הנדרשים בחדרי מצברים למניעת סיכוני אש (15888)

התשובה:

         בחדרים המשמשים לטעינת מצברי חומצת עופרת ומצברים מסוגים נוספים קיימת סכנת התפוצצות, עקב הצטברות גז מימן בריכוז נפיץ הנפלט בתהליך הטעינה.

         בנוסף, עלולים גופי הפלסטיק של המצברים להידלק עקב קצרים חשמליים או קשת חשמלית היוצרת טמפרטורות גבוהות.

         תיאור מלא של הסיכונים הקיימים בחדרי מצברים קיים במאמר תפוצה 40, אותו אפשר להשיג במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות.

 

אמצעי בטיחות אש

·        כדי למנוע סכנת פיצוץ המימן, יש לדאוג לאיוורור החלל, כך שלא תתאפשר עלייה מעל 1%, של ריכוז באוויר;

·        יש למנוע קיום של כל מקור אש גלויה בחדר מצברים;

·        מעגלי החשמל בתוך חדר המצברים, כולל המפסקים ומערכת האיוורור, צריכות להתאים לפעולה באטמוספירה נפיצה, בהתאם לתקן הישראלי 786:

·        תקלה במערכת האיוורור תעצור את תהליך הטעינה, ותפעיל מערכת התרעה על תקלה. אפשרות חלופית היא שילוב מד ריכוז מימן, והפסקת טעינת המצברים כאשר ריכוז המימן עולה מעל 1%.

·        יש למנוע יצירת חללים סגורים בתקרת החדר, העלולים ללכוד מימן הנפלט בעת טעינת המצברים (המימן קל מן האוויר בערך פי 15).

·        כאשר חדר המצברים פולט כמויות גדולות של מימן – יש לשקול אפשרות להתאים את תכנון החדר, כך שניתן יהיה לשחרר לחץ בצורה מבוקרת בעת פיצוץ.

·        חדר המצברים צריך להוות מחיצת אש. זמן העמידות באש ייקבע בהתאם לסיכונים הסביבתיים.

·        אין להשתמש בחדר המצברים לאחסון ציוד כלשהו.

·        ברצפת חדר המצברים יש להתקין מערכת ניקוז אל מיכל ייעודי (לא למערכת הביוב הכללית). המערכת צריכה להיות עשויה מחומר עמיד בפני שפכי האלקטרוליט.

·        חדר המצברים יישמר קריר, יבש ואטום לחדירת מים.

·        אמצעי הכיבוי בחדר המצברים יהיו CO2, קצף או אבקה יבשה. כמות חומר הכיבוי צריכה להתאים לעומס האש הפוטנציאלי ומטען האש.

 

מקורות

איתרנו מידע בנושא בסעיפים e וf- מתוך מאגר WinSpirs – MSDS, בAN: 624438-, מתוארים חומרי פלסטיק שונים המשמשים כמעטפות למצברים.

וכן, בסעיפים 4 ו5- מתוך מאגר TOMES-CPS, העוסקים במצברי עופרת, בהם מופיעים סיכוני אש; תחום נפיצות של מימן; אמצעי כיבוי והנחיות שימוש ואחסון.

בנוסף רוכז מידע מNFPA-FIRE HANDBOOK 18th EDITION.

 

תחנות מימסר (אנטנות) של רשתות טלפונים סלולריים

 

 השאלה: האם קיים סיכון מיידי או עתידי מקרינה שפולטות תחנות מימסר של רשתות טלפונים סלולריים.(15854)

התשובה:

         ה'קרינה' הנפלטת מטלפונים סלולריים ומתחנות מימסר של רשתות סלולריות (פלאפון, סלקום, אורנג'  וכו'), היא בעצם שדה אלקטרומגנטי (EMF).

         לתחנות המימסר (מוקדי השידור) של טלפונים סלולרים, הנבנות בהתאם לתקנים (המבטיחים שהחשיפה הסביבתית תהיה מתחת לרמות המקובלות כיום כבלתי מסוכנות) – יש תחום תדירויות ועוצמה אופייניים.

         ההסכמה הקיימת, נכון להיום, בין גופים מוסמכים בארץ ובחו"ל (כולל ארגונים בינלאומיים) היא שחשיפת בני האדם לשדות EMF,בתחומי התדירויות ועוצמה אופיניים, לא מזיקה לבריאות ולא דורשת שום אמצעי הגנה. הדעה הזאת מתייחסת גם לתוצאות עתידיות ולהשפעה על אוכלוסיית הילדים.

 

מידע בנושא זה קיים בין היתר בפרסומים הבאים:

 

Information on Human Exposure to RF Fields from Cellular and PCS Radio Transmitters. - Federal Communication Commission, USA, 1998.

Health Issues Related to the Use of Hand-held Radiotelephones and Base Transmitters. Statement of the ICNIRP,(International Commission Non-Ionizing Radiation Protection) 1996.

 

נעלי בטיחות לעבודות חשמל

 

השאלה: האם קיימים תקנות ותקנים לנעלי בטיחות המיועדות לעבודות חשמל במיתקן חי (14860-14837)

התשובה:

         ב"תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז 1997", בסעיף 7.24 של התוספת, צוין שבעבודה ב"מיתקן חי", כמשמעותו ב"תקנות החשמל (עבודה במתקנים חשמליים חיים) התשכ"ז 1967-" חייבים לספק לעובדים ציוד מתאים להגנת הרגליים.

         בתקנה 4 באותן התקנות, צוין שיש להשתמש בהנעלה מחומר מבדד תקני.

         בבירור שערכנו אצל יצרני נעליים התברר לנו כי קיימת אפשרות להזמין נעליים ייעודיות, המותאמות לעבודה של חשמלאים. המזמין חייב להגדיר את הדרישות כמו - לדוגמה - באיזה עוצמות מתח צריכות לעמוד הנעליים (2000 או 4000 וולט) וכד'. לאחר הייצור של הנעל, ייבדק כושר העמידה שלה במעבדה של מכון התקנים הישראלי.

         אגף הבטיחות בחברת החשמל הציב דרישות מיוחדות, לגבי עבודה במיתקנים חיים עד מתח 50,000 וולט, וביניהן: שימוש בשטיחים או במישטחי הרמה, סולמות מבודדים, וכמו כן - שימוש בערכות בידוד אישיות וכו'.

 

         דרישות נוספות בנוגע לעבודה במיתקן חשמלי חי ניתן למצוא ב:

ational Safety Council, Data Sheet 1 - 598 Rev 91N;

Flexible Insulation Protective Equipment for Electrical Workers;

 

         מידע בנדון קיים גם בתקנים הבאים:

British Standard 697;

ANSI Z4.1 - 1979, American National Standards Institute;

CSA Standard Z195, Protective Footwear;

         ניתן להשיג את כל התקנים הנ"ל  במכון התקנים.

 

בנוסף, החוברת 'ביגוד וציוד מגן אישי', בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות, מפרטת (בפרק 'הגנת הרגליים') את התקנים והמיפרטים הישראליים הקשורים לנושא.

 

 

 

 

 

 

 

עבודה בעמידה

 

השאלה:  מהי התחיקה הישראלית בקשר לעבודה בעמידה (14895)

 

התשובה:

         "פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל1970-"  קובעת  בפרק ד' סימן ד' את הדרישות הבאות:

         "סימן ד' מקומות ישיבה

         144. מושב לפנאי

                  במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.

         145.      מושב לעבודה

                  ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקוים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.

         146.      פטור

                  המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת."

                  בכתב העת 'בטיחות' של המוסד לבטיחות ולגיהות פורסמו 2 מאמרים בנושא:

                  'עבודה בעמידה ממושכת נזקים ופתרונות' בטיחות מס' 240.

                  'הקלה בעבודות המתבצעות בעמידה' בטיחות 219.

 

 

 

גזים לכיבוי שריפות

 

השאלה: מידע על גזי כיבוי הלון 1211, 1301 וגזי כיבוי חלופיים המשמשים לכיבוי שריפות. (14788)

 

התשובה:

גזי הכיבוי מסוג הלון 1211 ו1301- נכללים לפי אמנת מונטריאול בין הגזים הפוגעים בשיכבת האוזון. ישראל חתומה על אמנה זו. החל מינואר 1994 חל איסור לייצרם.

 

בתקנות ה- NFPA מופיעים 2 תקנים בנוגע לגזים הללו:

NFPA 12A, Halon 1301 Fire Extinguishing Systems, 1997 Edition

NFPA 12B, Halon 1211 Fire Extinguishing Systems, 1990 Edition

 

סיכונים ואמצעי בטיחות:

·           'הלון 1211' (הרכב כימי: - Bromochlorodifluoromethane, BrClF2 Halon 1211) מופיע בתקן של NFPA משנת 1990, אך איננו מופיע יותר בתקנים העדכניים של הארגון האמריקאי הזה לכיבוי אש.

         בתקן NFPA - 909, Appendix A, מוגדר גז זה כיוצר סיכון מיידי לבני אדם, ולכן אין להשתמש בו כגז כיבוי בשיטת ההצפה, בחללים סגורים המאוכלסים בעובדים.

·           'הלון 1301' (הרכב כימי:Halon 1301, Bromotrifluoromethane (CF3Br) ) בריכוז גבוה או בחשיפה ממושכת, עלול לגרום לסחרחורות; איבוד קואורדינציה והפרעות קצב הלב. כיבוי שריפות במערכות חשמל 'חיות' מחייב שמירת מרחק מינימלי בין מערכת הכיבוי לבין  מערכות החשמל ה'חיות' כדי למנוע קצר חשמלי ו/או סכנת התחשמלות.

 

גזי הכיבוי Halon 1211 ו-Halon 1301 מיועדים לכיבוי דליקות מסוג: A, B, ו-C. לכל גז כיבוי קיימות מגבלות כיבוי המופיעות בתקני ה- NFPA המתאימים.

·           דליקות מסוג A הן שריפות מוצקים כגון עץ, נייר וכו'

·           דליקות מסוג B הן שריפות נוזלים כגון נפט, בנזין וכו'

·           דליקות מסוג C הן שריפות חשמל במיתקנים חיים כגון: שנאים, מוליכים וכו'.

 

גזי כיבוי חלופיים לגזי הלון

תקן 2001 NFPA מגדיר רשימה ארוכה של גזי כיבוי חלופיים, וקובע דרישות למערכות כיבוי המבוססות על גזים אלה.

טבלה 6-19A, מתוך פרק 19 חלק 6, של הספר:

·           18 Edition)) 1997,Fire Protection Handbook, מפרטת את רשימת גזי הכיבוי החלופיים העיקריים לגזי ההלון (Halocarbon and

·           Inert Gas) - כולל שמות מסחריים.

 

לגזי Halocarbon יש מספר תכונות משותפות:

·           כולם אינם מוליכים חשמל;

·           כולם גזים נקיים המתאיידים ואינם משאירים שאריות;

·           כל הגזים הופכים בלחץ לנוזל;

·           את כל הגזים (למעט HFC-23) ניתן לאחסן במיכלים, ולהפעיל באמצעות צינורות ונחירי המערכות של גז הכיבוי הלון 1301;

·           בכולם (למעט HFC-23) משמש גז חנקן כגז הסנקה;

·           לכולם יעילות כיבוי נמוכה יותר מזו של גז הלון 1301 (במונחי נפח אחסון, ומשקל) ולכן נדרש עבור רובם נפח אחסון גדול יותר;

·           כולם משמשים כגזי הצפה. עבור רובם נדרש ציוד נוסף מלבד הנחירים ומערכת הערבוב;

·           כולם יוצרים יותר תוצרי פירוק (בעיקר (HF בהשוואה ל'הלון 1301' - ביחס לסוג וגודל השריפה בזמני הסנקה זהים של גז;

·           כולם יקרים (כיום) יותר, בהשוואה למחיר יחידת משקל של 'הלון 1301'.

 

 

אבק עץ

השאלה:

מה הן ההשפעות של אבק עץ על בריאות העובד ?(12834)

 

התשובה:

         בין הסיכונים לבריאות מאבק עץ מונים:

·           פגיעה בעור - דלקת עור במיוחד בעור פנים ובגרון, עד כדי התפתחות פצעים זיהומיים;

·           פגיעה בעיניים - גירוי של לחמית העין עד כדי פצע זיהומי, דמיעה ולפעמים keratitis, עם אפשרות שתיגרם הפרעה לראיה לאחר מכן;

·           גירוי של דרכי הנשימה - נשימה כבדה, שיעול, צרידות, אסטמה, גירוי של הסימפונות ((bronchi;

·           התפתחות מחלות אלרגיות.

·           אבקי עץ מסוימים הוכחו כמסרטנים למערכת האף ולסינוסים, במיוחד בתעשיית הרהיטים. התופעה מאפיינת אבק של עץ קשה וגם אבק מסוגים אחדים של עץ רך. כמסרטן דרכי הנשימה באף ידוע במיוחד האבק של עץ אלון.

 

חשיפה לאבק עץ קשה - כללי

·           "עצים קשים" - למשל: הבנה, אדר, בוק, אלון, ארז. אבק מעץ קשה הינו בעל סיכון גבוה ביותר.

 

אפקטים מגרים

·           בין עובדי העץ נפוצות גם תופעות גירוי, הכוללות דלקות של הקרנית וגירוי הריריות של מערכת הנשימה העליונה. תופעות אלו קורות בעיקר כתוצאה מחשיפה לאבק של עץ קשה.

 

סרטן

·           ישנם מחקרים אשר מראים שקיים קשר בין חשיפה לאבק עץ קשה לבין התפתחות של סרטן האף. בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של ירידה במספר מקרי הסרטן שמתגלים.

·           הסיכון הבריאותי בחשיפה לאבק עץ קשה הינו גבוה ביותר ולפיכך רמת החשיפה המותרת לאבק עץ קשה נמוכה יותר מזו של עץ רך.

 

תמצית הבטיחות:

·           יניקה מקומית;

·           איסוף האבק.

 

להלן הנחיות כלליות לעבודה בנוכחות אבק עץ:

·           יש לדאוג לסילוק האבק על ידי איוורור מקומי מתאים (יניקה - exhaust ventilation) ועל ידי איוורור כללי;

·           יש לספק אוויר ממוזג (שנוקה ע"י מסנן, ושיכיל לחות מתאימה);

·           יש לצייד את העובדים באמצעים להגנת הנשימה, במיוחד לעובדים שעובדים במקומות מאובקים במיוחד;

·           יש לספק בגדי עבודה מתאימים ולטפל בכביסתם;

·           היגיינה כללית - הוראות לעובדים לגבי היגיינה אישית והספקת מקומות לרחיצת ידיים ולמקלחת; איסור לאכול במקום העבודה - יש להקצות מקומות מיוחדים לאכילה ולשתייה ושיהיו מרוחקים מאיזור החשיפה לאבק;

·           עדיף, אם אפשר, להשתמש במשחת מגן כדי למנוע פגיעה בעור.

 

הערה:

באווירה המכילה אבק-עץ יש לשים דגש גם על מניעת התפוצצות של אבק-עץ, כמו באמצעות התקנת מערכת חשמל מוגנת פיצוץ, מניעת ניצוצות, ועוד.

 

 

 

עבודה באש גלויה

 

השאלה: מידע אודות 'עבודה חמה' (13738)

 

התשובה:

עבודה חמה (Hot Work Operation) מוגדרת כ"עבודה באש גלויה בעלת סיכוני שריפה גבוהים" ומחייבת שורה של אמצעי בטיחות. להלן תמצית הנחיות הבטיחות המבוססות על תקני הNFPA- (האיגוד למניעת שריפות בארה"ב):

·           עבודה באש גלויה מחייבת אישור מראש, ע"י ממונה בטיחות אש, ותוגבל עד למשך משמרת אחת;

·           לא יינתן אישור עבודה אם לא יתקיימו אמצעי בטיחות נאותים במקום העבודה;

·           בזמן העבודה יש להציב באזור אדם כ'צופה אש', שישגיח גם במשך שעה לאחר סיום העבודה;

·           'צופה האש' יצויד באמצעי כיבוי, בהתאם לסיכוני השריפה במקום;

·           יש לוודא שלא קיימת אווירה דליקה או נפיצה במקום העבודה;

·           יש לפנות ולהסיר שאריות חומרים דליקים מאזור העבודה;

·           בעת עבודה במבנה, יש לוודא שהרצפה, הקירות והתיקרה אינם בנויים מחומרים דליקים. כמו כן יש לכסות פתחים באמצעים שימנעו מעבר גיצים;

·           המרחק בין חומרים מתלקחים ואש הגלויה יהיה לפחות 11 מטר. אם אין אפשרות לשמור על מרחק בטיחות כזה, יש ליצור מחיצות מתאימות עמידות אש, בין החומרים המתלקחים לבין אש הגלויה;

·           אין לבצע עבודה באש גלויה בסמיכות למערכות הנמצאות בפעולה;

·           יש לדאוג לאיוורור נאות של אזור העבודה;

·           השימוש באמצעי בטיחות אישיים יהיה עפ"י 'תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)

·           התשנ"ז 1997-';

·           יש להפסיק את העבודה אם שונו תנאי האישור.

 

המקורות:

t Work Operation מתוך NFPA-241; 61J NFPA-;

Fire Prevention Precaution מתוך NFPA-1;

Precautions for Work Area מתוך ‘Fire Protection Handbook’  מהדורה 7.

 

ההנחיות הללו הן כלליות. הנחיות למצבים מיוחדים ניתן למצוא ב:

ע"י: ‘Special Situations And Additional Precautions' ב- ‘Fire Protection Handbook’.

 

 

 

 

איחסון ופינוי פסולת של צבעים ומדללים

 

השאלה: איחסון ופינוי פסולת, של צבעים ומדללים (13714)

 

התשובה:

החומרים השונים הקיימים בצבעים ובמדללים עלולים להיות רעילים, מאכלים ו/או דליקים, ויש להתייחס לכך בהתאם:

פסולת חומ"ס (חומרים מסוכנים) היא 'חומר מסוכן' לכל דבר, בכל מה שנוגע לאיחסון ולשינוע.

כאשר ידועים דרגת הסיכון של הפסולת ותכונותיה, או מספרי או"מ של החומרים המסוכנים המרכיבים את הפסולת - יש לסווג את הפסולת לפי הכללים המופיעים בפרק 2.0.3 במהדורה 10 של ספר המלצות האו"מ בנושא חומ"ס ('הספר הכתום').

ככלל: כאשר הפסולת מכילה יותר מחומר מסוכן אחד, ולכל חומר בפסולת (לכולם או לרובם) יש מספר או"מ משלו, אין לתת לה מספר או"ם של אחד מהחומרים, אלא למצוא מספר או"מ עם שם כללי אשר יבטא בצורה הטובה ביותר את תכונות הסיכון של התמיסה או התערובת.

כאשר תכונות הסיכון ומספרי האו"ם של החומרים המסוכנים השונים המרכיבים את הפסולת אינם ידועים - יש לסווג את הפסולת בהתאם לתכונות סיכון, כאשר מסתמכים בעיקר על בדיקת מעבדה. הרשות המוסמכת על שינוע חומ"ס בישראל הסמיכה את המעבדה הכימית של מכון התקנים לבצע בדיקות סיווג של חומ"ס, בהתאם לקריטריונים של 'הספר הכתום'. אין שום חובה להשתמש דווקא במעבדה זו, ניתן להשתמש בשירותים של מעבדה אחרת, בהתאם לשיקוליו של השולח, ובתנאי שתכונות הסיכון תיקבענה בהתאם לקריטריונים של 'הספר הכתום'.

 

בישראל קיימים חוקים, תקנות והנחיות בנושא סילוק פסולת חומרים מסוכנים:

·           תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א1990-;

·           חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג1993-;

·           תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד1994-.

 

לפי 'הספר הכתום' של האו"ם ניתן לשייך לצבעים למיניהם מספרי או"מ וקבוצות סיכון דלהלן:

 

 

 

מס' או"מ

קבוצת סיכון

קוד חירום

PAINT (including paing, lacquer, enamel, stain, shellac varnish, polish, liquid filler and liquid lacquer base) or PAINT RELATED MATERIAL (including paint thinning or reducing compound).

3066

8

x3

PAINT (including paint, lacquer, enamel, stain, shellac varnish, polish, liquid filler and liquid lacquer base) or PAINT RELATED MATERIAL (including paint thinning or reducing compound), flash point £610 C, initial boiling point £350C.

1263

3

3YE

PAINT (including paint, lacquer, enamel, stain, shellac varnish, polish, liquid filler and liquid lacquer base) or PAINT RELATED MATERIAL (including paint thinning or reducing compound).

3066

8

x3

PAINT (including paint, lacquer, enamel, stain, shellac varnish, polish, liquid filler and liquid lacquer base) or PAINT RELATED MATERIAL (including paint thinning or reducing compound), flash point <230C, initial boiling point >350C.

1263

3

YE3

PAINT (including paint, lacquer, enamel, stain, shellac varnish, polish, liquid filler and liquid lacquer base) or PAINT RELATED MATERIAL (including paint thinning or reducing compound), flash point j230C, £610C, initial boiling point >350C, (or other appropriate criteria).

1263

3

Y3

 

כיתוב לטבלה

(הטבלה מתוך הספר:  (Approved Carriage List, HSC 1996

מחסן צבעים: לעבודה במחסנים נדרשת עמידה בחוקים ובתקנות שונים העוסקים בבטיחות. הנושא מורכב - החל מאחסון נכון ויציב, תנועת כלי רכב להעמסה ובמעברים, ציוד מגן אישי לעובדים ועוד.

מידע בנושא הנדון קיים בפרסומים:

'מחסנים - סיכונים ובטיחות במחסנים' (מספרנו: ת2-);

'מערכות למחסני כימיקלים והאיופינים לניקוז' (מספרנו: ת9-);

'חומרים דליקים - האם קיימת הגבלה כמותית לאחסון חומרים דליקים במחסן בעל שטח נתון' (מספרנו: ת12-);

'הנחיות בטיחות לאיחסון מרכזי של כימיקלים' - מתוך החוברת 'עקרונות יסוד בטיפול בחומרים מסוכנים', מאת א. אוקסמן, בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות;

'מחסנים' - פקודת הבטיחות בעבודה, סעיף 187.

טיפול בשפכי חומרים מסוכנים

 

השאלה: מהם אמצעי הפינוי והניטרול של שפכי חומ"ס (13653)

 

התשובה:

1.     הטיפול בשפכי חומרים מסוכנים מבוסס על שתי גישות מנוגדות: ריכוז או מיהול.

         ריכוז - מקובל לגבי שפכים בהם ריכוז החומר המסוכן גבוה בהרבה מהערך שנקבע בתקן הרלבנטי. במקרים כאלה (במיוחד לגבי פסולת רדיואקטיבית ברמה גבוהה), נהוג לרכז את השפכים על-ידי אידוי המסלק את רוב כמות המים, ומותיר פסולת נוזלית מרוכזת (קיימות מערכות אידוי מיוחדות לכך).  את הפסולת הזאת אוצרים במיכלים מתאימים, ומפנים אותה, תקופתית, לאחד משני אתרי הסילוק הלאומיים (פסולת רדיואקטיבית - לקמ"ג דימונה, 'פסולת חומ"ס' כימית - לאתר רמת חובב).

         הפינוי צריך להתבצע בהתאם ל'צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים) התשל"ט1978-', על תיקוניו. עותק של צו זה תוכלו בוודאי לקבל אצל ממונה הבטיחות של מוסדכם.

         מיהול במים - מקובל לגבי פסולת חומ"ס ברמת ריכוז נמוכה עד בינונית, כאשר מדובר בכמויות קטנות יחסית של פסולת, עד להורדת ריכוז החומר המסוכן המסוים מתחת לריכוז המותר שלו במי שתייה, בהתאם לתקנות העוסקות בנושא [תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), התשל"ד 1974-], אם החומר הנ"ל כלול באחת משלוש התוספות לתקנה.

         אם החומר הכימי איננו כלול בתוספת הראשונה - המים פסולים לשתייה.

         מכיוון שמי הביוב בישראל עשויים להפוך, בשלב זה או אחר, למים המיועדים לשתייה, אסור לסלק למערכת הביוב שפכים המכילים כימיקלים שאינם מפורטים בתוספת הראשונה.

2.     מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות מטפל בנושא מהיבט הבטיחות. איננו עוסקים בתכנון מפורט או כללי. ולכן לא נמצאים בידינו שרטוטים או סקיצות. מידע מסוג זה תוכלו לקבל אצל מהנדסי תכנון או יועצים, שרבים מהם נמצאים בטכניון.

3.     ניטרול סוג חומ"ס אחד באמצעות חומר מסוכן מסוג אחר (ניטרול חומצה ע"י בסיס, לדוגמה) הוא נושא השייך לכימאים, ואיננו מציעים לכם לעסוק בו.

 

 

מינדפים למעבדה כימית

 

השאלה: צמהן הוראות הבטיחות לעבודה עם מינדפים במעבדה כימית (13698)

התשובה:

מידע בנושא זה אפשר למצוא בפרק הנקרא  ,‘Hood Design Data’פרק 4 במהדורה ה19- של הספר:Industrial Ventilation, Manual of Recommended Practice,

American Conference of Governmental Industrial Hygienists, Cincinnati, Ohio,

U.S.A’, (19th ed. 1986)

שהוא הספר הסטנדרדי בתחום האיוורור.

 

בפרק הזה, מצוי המידע המבוקש בקשר לתכנון מינדפים.

·           קיימת גם החוברת 'איוורור תעשייתי והיבטים בטיחותיים' בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות - (96 עמודים), מאת נועם הררי. את החוברת אפשר להשיג בענף ההפצה של המוסד לבטיחות ולגיהות - רח' הים 2 בת-ים טל. 03-6575147-8.

·           במאמר 'המינדפים המעבדתיים וזרימת האוויר בהם' שתורגם מהחוברת:

         INRS. Cahiers de Notes Documentaires No.151

         L’aeraulique des Sorbonnes de Laboratoire

 

קיימת התיחסות לתכנון המינדפים, להתקנתם, השימוש בהם, לבדיקת המינדפים ולתחזוקתם. למאמר מצורף נספח העוסק בשיטות מדידה/הערכה של יעילות המינדפים.

         אפשר לעיין במאמר הזה במרכז המידע שלנו בתיאום מראש, לטל': 03-5266455.

         לידיעתך - קיים תקן ישראלי בנושא: ת"י 1839 - בטיחות במעבדות - מינדפים.

         תקן זה קובע את דרישות הבטיחות המינימליות הנוגעות למינדפים במעבדה.

         את נוסח התקן אפשר להשיג ב'מכון התקנים הישראלי' רח' חיים לבנון 42 רמת-אביב תל אביב, טל' 03-6465191/2.

 

המוסד לבטיחות ולגיהות פירסם שני מאמרים בנושא:

·           'מינדף כימי' (פורסם בירחון בטיחות מס' 191).

·           'בקרה על יעילות מינדפים במעבדות כימיות' (פורסם בירחון בטיחות מס' 250).

 

 

 


סימון דלתות זכוכית

 

השאלה:

מהן דרישות התקן והנחיות הבטיחות לסימון דלתות זכוכית (14822)

 

התשובה:

דרישות התקינה והתחיקה

1) התקן הישראלי הדן בדלתות זכוכית הוא ת"י 1099. תקן זה דן בזיגוג חלונות, דלתות ומחיצות בבניינים, לרבות חלונות ראווה. בתקן קיימת התייחסות לסוגיות כמו: חישובי עובי השימשה; מיקום השימשה בבניין; מידות השימשה באזורי סכנה ועוד. לא מצאנו בתקינה התייחסות לסוגיית סימון הדלתות, גובה הסימון וכד'.

את התקן עצמו ניתן לרכוש בספריית מכון התקנים הישראלי, רח' חיים לבנון 42 רמת-אביב, טל': 03-6465192

 

2) בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות), חלק ח' – התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבניין ציבורי, סימן א': פרשנות – מחלק המחוקק את בנייני ציבור לשני סוגים:

'בניין ציבורי א' – בניין או חלק מבניין המשמש למטרות הבאות, להוציא בניין או חלק ממנו שאיננו נועד להיות פתוח לקהל". בסיוגו זה נכללים: אולם שמחות; בית אבות; בית לאסיפות ועצרות; בית-חולים; בית ספרים (ספרייה) ומוסד להשכלה; מגרש או מתקן ספורט.

'בניין ציבורי ב' – בית דואר; בית כנסת; כנסייה; מסגד; בית-קולנוע; בית-קונצרטים; בית-ספר עממי; בית מלון; בנק; מוסד ציבורי לילדים; מסעדה שיכולה להכיל מעל 25 סועדים והנמצאת בקומת קרקע; משרדי ממשלה; רשויות מקומיות וכל בניין אחר הנועד למתן שירות ציבורי.

בסעיף 8.02 – מתן היתר לבניין ציבורי – מפורטים ההיתרים הנדרשים לבניית בנייני ציבור א' ו-ב'.

בסעיף 8.07 דלתות פנים, תת-סעיף (9)א, נאמר בין היתר שהזכוכית בכנף הדלת תתחיל בגובה של 1.00 מטר, לפחות, מפני הרצפה.

בסעיף 8.07 דלתות פנים, תת-סעיף (9)ב', נאמר, שעל אף האמור בסעיף (9)א – זיגוג כנף הדלת יכול להתחיל נמוך יותר, אבל לא פחות מ35- ס"מ מפני הרצפה, כאשר רוחב הזכוכית איננו גדול מ20- ס"מ, והיא נמצאת קרוב לקצה הכנף.

בסעיף 8.07 דלתות פנים, תת-סעיף (9)ג', נאמר שהזכוכית עליה מדובר תהיה זכוכית ביטחון, בהתאם לתקן ישראלי 546 טיפוס 12 (שיטת הדבקה). עובי הזכוכית מפורט בתת-סעיף (9)ד'.

לרוחב הכנף, משני צידיה, יורכב בגובה הידית מוט או צינור אופקי, שקוטרו לא יהיה גדול מ30- מ"מ.

החוק איננו מתייחס לנושא של סימון דלתות הזכוכית אלא כפי שניתן לראות – רק לנושאים כמו גובה ההתקנה, סוג הזכוכית וכד'.

 

 

  

רשימת המקצועות שעבורם הוכנו גליונות-סיכונים בשלב א' של הפרוייקט

"מדריך לסיכונים תעסוקתיים בתעשיית המזון"

 

26  -  מפעיל מכונות קליית קפה

1    -  אופה

27  -  מפעיל מכונות שטיפה (בקבוקים)

2    -  גגן

28  -  מפעיל קו-ייצור אבקות מרק

3    -  גנן

29  -  מפעיל קו-ייצור וופלים/אפיפיות

4    -  חבר צוות כיבוי אש והצלה

30  -  מפעיל קו-ייצור חטיפים

5    -  חצרן

31  -  מפעיל קו-ייצור כעכים

6    -  טועם מזון

32  -  מפעיל קו-ייצור עוגות/עוגיות

7    -  כימאי/לבורנט מזון (דברי מאפה)

33  -  מפעיל קו-ייצור פסטה

8    -  מבקר איכות (מוצרי מזון)

34  -  מפעיל קו-ייצור קפה נמס

9    -  מדביר מזיקים

35  -  מפעיל קו-ייצור תבלינים

10  -  מדגים תוצרת

36  - מתחזק מכונות (אריזת מזון)

11  -  מהנדס מפעל (מכונות; מזון; תעשיה
          וניהול)

37  -  נהג אמבולנס

12  -  מזכירה

38  -  נהג/מחלק תוצרת (מזון)

13  - מחסנאי

39  -  סוכן מכירות (מזון)

14  -  מכונאי (מכונות אריזה וייצור)

40  -  עובד אריזה - מזון

15  -  מלגזן

41  - עובד הדבקה

16  -  מנהל מנגנון

42  -  עובד מחסן (חומרי גלם - דברי מאפה)

17  -  מנהל מפעל (דברי מאפה)

43  -  עובד מחסן טכני

18  -  מנהל עבודה/אחראי משמרת -          דברי
          מאפה

44  - עובד מחסן קרור

19  -  מסגר (תחזוקת מכונות)

45  -  עובד מחסן (תוצרת גמורה - מזון)

20  -  מסיק דוד קיטור

46  -  עובד מחשבים

21  -  מפעיל מכונות גריסה/טחינה

47  -  עובד מעבדה

22  -  מפעיל מכונות לישה (בצק)

48  -  עובד נקיון (מוצרי מאפה)

23  -  מפעיל מכונות ניפוי אבקות (קמח)

49  - עובד ערבוב אבקות

24  -  מפעיל מכונות עיצוב

50  - עובד תחזוקה (אינסטלציה)

25  -  מפעיל מכונות ערבוב משחות/           קרמים
          (תעשיית המזון)

 

 

גליונות סיכונים מובחרים

 

מחסנאי

 

שמות נרדפים (חליפיים)

עובד מחסן; אפסנאי; פקיד-מלאי; מנהל מחסן

 

הגדרה ו/או תיאור העיסוק

מקבל, מאחסן ומנפיק ציוד, חומרים, אספקה, מוצרים, כלי עבודה, מזון וכו', ומכין רשומות מלאי של חדרי אחסון,מחסני ערובה או חצרות ומשטחי אחסנה: סופר, ממיין או שוקל את המוצרים הנכנסים כדי לוודא את אמיתות נתוני הרכישה המצויינים בחשבוניות; בודק את המלאי כדי לאמת התאמה לספסיפיקציות; מאחסן את המוצרים במיכלים, על הרצפה, או על גבי מדפים, בהתאם לסימוני הזיהוי, כמו סיגנון, גודל או סוג החומר; מנפיק הזמנות או מספק מוצרים במישרין מן המלאי; מכין רשימות-מצאי (אינוונטר) תקופתיות, מיוחדות או קבועות של המלאיים; רוכש מוצרים על מנת לעמוד בדרישות המזמינים; מכין דוחות לגבי השימוש בציוד לטיפול במלאי, להתאמה שבין ספירת המלאי לגבי נתוני המלאי, לגבי קלקול או נזק של המוצרים, לגבי שינויים במיקום המוצרים ולגבי משלוחים מוחזרים; יכול לסמן סימני זיהוי, כגון תגים, ציורים או אותיות על גבי המוצרים תוך שימוש בציוד תיוג; יכול לספק מוצרים מן המלאי לפועלי ייצור, תוך כדי ניהול רשומות לגבי המלאי שסופק; יכול לבצע התאמות או תיקונים במוצרים הנמצאים במלאי; יכול לקבוע את שיטות האחסון, הזיהוי ומיקום המלאיים, בהתחשב בטמפרטורה, בלחות, במגבלות הגובה והמשקל, בקצב התחלופה, בקיבולת ההעמסה של הרצפות, ובמרחב הדרוש; לעתים משנע או מעביר מוצרים ואספקה למחלקות אחרות באמצעות עגלת-יד או רכב ממונע; יכול להשתמש בציד ממוחשב בכדי לעדכן ולהכין את רשימות המצאי או נתונים אחרים;ניתן לסווג אותו לפי אופי וסוג החומרים, המוצרים או הציוד המאופסן, כמו לדוגמא "מחסנאי כימיקלים", "אפסנאי בגדי עבודה", "פקיד מחסן-מזון", וכו' [מעובד לפי DOT]

אחראי על מחסן, או עובד המטפל בקבלה, אחסון והנפקה של המוצרים המאוחסנים; מנהל רשומות ודוחות בקשר לתכולת המחסן ומאזן המוצרים שבו (לפי "מדריך סיכוני מערכת הבריאות")

 

תעסוקות דומות ו/או ספציפיות

עובד מחסן ציוד צילום (הסרטה); עובד מחסן-שמנים; פקיד-מלאי מרתף-יינות; וכו' [מתוך DOT]; מנהל מחסן ערובה - הפצה ואחסנה; מנהל מחסן-חלפים; פקיד הזמנות; פקיד משלוח וקבלה; עובד חדר קירור; וכו'

 

מטלות

אחסון; איתור; אריזה; בדיקה (מלאי, נתונים, סחורה, התאמה,...); בחירה; דיווח; הבטחה (איכות); הובלה; הזמנה (ציוד, מוצרים, מלאי...); החלפה; הכנה (רשימות מצאי...); הנפקה; הספקה; העברה; הפעלה (מערכות מיחשוב ומערכות רובוטיות); הרמה והצבה (מוצרים על המדף); התאמה; זיהוי; חידוש (מלאי); טיפול; מדידה; מיון; מיחשוב; מיקום; ניהול (מסמכים,...);ניקוי וחיטוי (של המבנה); ניתוב; סידור; סימון; ספירה (מלאי); עידכון; עריכה; קבלה (סחורות); קביעה (שיטות אחסון); קיטלוג;  קשירה; רישום; רכישה; שיווק; שיחרור (סחורות ומוצרים); שילוט; שינוע; שקילה; תיוג; תימחור

ציוד עיקרי הנמצא בשימוש

ארונות, מיכלים ומדפי אחסון; מאזניים; מלגזות; מערכות מיחשוב; מריצות; סולמות; עגלות-יד; וכו'

 

מקומות עבודה בהם העיסוק הינו שכיח

כל התעשיות, המלאכות, השירותים והמוסדות

 

סיכונים תעסוקתיים

 

סיכוני תאונות

נפילה מסולמות בעת הטיפול בכלים, מיכלים,ואריזות שונות המאוחסנים על גבי מדפים גבוהים ו/או היפגעות על ידי המוצרים הללו אשר  נפלו תוך כדי הטיפול בהם

פציעות ושברים כתוצאה מהחלקה על שמנים ורצפות רטובות

פציעה (לעתים אף קטלנית) כתוצאה מתפעול ושימוש במכונות שונות המצויות במחסנים, במיוחד על ידי מלגזות

פגיעה גופנית (עמוד שדרה, גב וכו') בגלל טיפול (הזזה, הרמה, הורדה...) של כלים, מיכלים, אריזות וכדומה

החבטות כנגד חפצים נייחים או ניידים, המצויים במחסן

הפגעות כתוצאה ממאמצי-יתר בעת פעילויות הרמה, משיכה או דחיפה

סיכונים מיכניים ותאונות, כתוצאה מהחלקות ונפילות, חתכים ומכות, ופגיעה משברי זכוכית

סכנות התפוצצות עקב דליפת גזים נפיצים ודחוסים, קצר חשמלי ומכות חשמל; התפוצצויות דלק ו/או כימיקלים

פציעה משברי זכוכית בגלל שבר מיכלי זכוכית

 

סיכונים שאינם קשורים לתאונות

 

סיכונים פיזיקליים

חשיפה לרעשי-יתר

פגיעה מצטברת בעיניים כתוצאה מתאורה לקויה

סיכוני חשיפה לרוח פרצים, ו/או בעיות של איוורור לקוי ועודף חום

סיכונים ספציפיים למחסן המסוים (למשל קור במחסני קרור; קרינה במחסן רדיואיזוטופים, חשיפה לממיסים במפעלים כימיים, וכו')

 

סיכונים כימיים

הרעלות כתוצאה מהחמרים המאוחסנים, ובמיוחד מחומרי הדברה

חשיפת מערכת הנשימה לאבק של חומרים המאוחסנים בתפזורת

סיכונים בריאותיים שונים בהתאם לחומרים המאוחסנים, לאופן חדירתם לגוף (נשימה, בליעה, עור, עיניים...) ולמערכת הפיזיולוגית המושפעת

 

סיכונים ביולוגיים

חשיפה לחרקים, העלולה להתפתח לתופעות אלרגיות או אנאפילקטיות, בייחוד במחסני מזון

מגע אפשרי עם נברנים וטפיליהם, העלול להתבטא במחלה מדבקת, בייחוד במחסני מזון

 

בעיות ארגונומיות, פסיכולוגיות וחברתיות

פציעה כתוצאה מתנועות רצופות חוזרות ונשנות או ממאמצי-יתר

כאבי גב ובעיות שריר ושלד אחרות הנובעות ממאמץ-יתר ומיציבה לא נכונה תוך כדי הרמה והזזה של שקים, חבילות ומשאות כבדים אחרים

גורמי אי-נוחות וסבל פיזיים וכימיים (למשל ריחות רעים, רעש טורדני, תאורה לקוייה, תסמונת הבנין החולה, וכו')

 

 

מלגזן

 

שמות נרדפים (חליפיים)

מפעיל מלגזה; נהג מלגזה

 

הגדרה ו/או תיאור העיסוק

נהג מלגזה העוסק בפריקה, העמסה והובלה של מוצרים, מכונות וחלקים כבדים דומים אחרים במחסנים, מחסני ערובה, נמלי ים ואויר, מפעלי תעשייה, משטחי אחסנה, בתי אריזה, וכו'

תאור העיסוק לפי  DOT ( עבור INDUSTRIAL TRUCK OPERATOR) : נהג של רכב תעשייתי המופעל בבנזין (או דלק נוזלי אחר), גז, או חשמל והמצויד במתקן-הרמה, כדוגמת מזלג, זרוע הרמה, מרים-כף, קורת-הרמה, אונקל-סביבול, מלגז-מחפן, מלחצות, משטח-הרמה או תפס של נגרר, כדי לדחוף, למשוך, להרים, לערום, לערוך בשורות, ולהזיז מוצרים, ציוד או חומרים, במחסני-ערובה, חצרות אחסון, או בתי-חרושת: מפעיל ומניע ידיות ומנופים ולוחץ על הדוושות כדי להסיע את הרכב ולשלוט על תנועת מתקן ההרמה. ממקם את המלגזות, משטחי ההרמה, או מתקני ההטענה האחרים מתחת, מעל, או מסביב למשטחים, קרשי הרמה , ארגזים, מוצרים וחומרים,  או מחבר את נגררי הרכב לתפסי הגורר ומסיע את המטען לאזור המוגדר. פורק ומערם את החומרים על ידי העלאה והורדה של מתקן ההרמה. יכול לערוך רשימות מלאי של החומרים המונחים על משטחי העבודה ולספק לעובדים את החומרים הדרושים להם לפי הצורך. יכול לשקול את החומרים או המוצרים ולרשום את משקלם על גבי תגים ולוחיות או בתוך תוכניות הייצור. יכול להעמיס או לפרוק חומרים על גבי או מתוך משטחי הרמה שונים ומתקני הרמה. יכול לבצע תחזוקה של הרכב, כגון סיכה, מילוי מצברים, מילוי מיכל הדלק או החלפת המכל של הגז. ניתן לסווג ספציפית את הנהג בהתאם לסוג המוצר המשונע כמו "מעמיס עופרת" (התכה וזיקוק ), או בהתאם לסוג של הרכב, כמו לדוגמא "מפעיל מכונית-מנוף חשמלית" (תעשייה כל-שהיא) וכו'

פעולות עיקריות: פריקת חומרי גלם, הסעתם למחסן, וערומם לגובה. העמסת תוצרת גמורה על משאיות למשלוח ללקוחות. העברת סחורות ומוצרים בין מחלקות בתוך המפעל. עזרה למחלקת אחזקה בהעברת מכונות או חלקי מכונות כבדים ממקום למקום

 

תעסוקות דומות ו/או ספציפיות

מפעיל של ציוד מיכני כבד, כמו: מחפר-גרירה, דחפור, דחפור גלגלי, מפלסה, מחפר הידרולי, מחפן, מגרד, משאית רכינה, עגורן, כבאית, מכונית איסוף ודחיסת אשפה, וכו'

 

מטלות

אחסון; איתור; בדיקה (מלאי,.); דיווח; דחיפה; הובלה; הזזה; החלפה (מכלי גז ); הטענה; הנעה; הסעה; הספקה; העברה; העלאה והורדה;  העמסה; הפעלה; הצמדה; הרמה והצבה; חיבור; לחיצה; מיון; מילוי (מצברים, דלק); מיקום; סידור; סיוע; סיכה; סימון; ספירה; עזרה (למחלקת אחזקה, וכו' );ערום; עריכה (בשורות או בטורים; רשימות מלאי ); פריקה (חומרי גלם, מוצרים מוגמרים,..); קבלה (סחורה,..); שילוח;  שילוט; שינוע; שליטה; שקילה; תחזוקה; תיוג

 

ציוד עיקרי הנמצא בשימוש

מלגזה בעלת מנוע שרפה פנימית, מלגזה חשמלית, כבלים לקשירה, מאריכים לשיני המזלג, משטחי או סלי העמסה ופריקה

 

מקומות עבודה בהם העיסוק הינו שכיח

תעשיית המזון, תעשיית המתכת, תעשיית העץ, תעשיית האלקטרוניקה, תעשיית הטקסטיל, העמסה ופריקה בנמלים וכן כל תעשיה שבה משנעים משאות המצריכים כלי הרמה ממונעים.

 

סיכונים תעסוקתיים

 

סיכוני תאונות

נפילה , עקב החלקה או צעד בלתי זהיר, של המפעיל בעת טיפוס למושב הנהג או מתוך התא

נפילה של מלגזה, הנעה על גבי מפלס אחד, אל מפלס נמוך יותר, עקב נהיגה לא זהירה, החלקה או התמוטטות המתרחשת במפלס הגבוה

היפגעות מנפילת מטענים שהועמסו שלא כהלכה, תוך כדי הרמה לא זהירה על ידי המלגזה

התהפכות עקב עומס יתר, או הרמה שבה מרכז הכובד של העומס אינו נופל בין שיני המלגזה

התהפכות, עקב הרמה לגובה רב מדי והגוי בלתי מתון

התהפכות של מלגזות, בעיקר בעלות 3 גלגלים, בסיבובים בעלי רדיוס קטן

התהפכות עקב נסיעה בשיפוע גדול מדי או במסלול נסיעה לא בטוח או שימוש בציוד בלתי תקין, או נסיעה במהירות חריגה בנסיבות העניין

הידרדרות המלגזה ופגיעה בעובד אם בלם היד אינו דרוך או במצב שאינו יכול לעצור את המלגזה העמוסה

תאונה עקב התנהגות פרועה (בלתי נאותה) של המלגזן בהפעלת המלגזה או הפעלה בלתי מקצועית והרמת משא העולה על יכולת ההרמה של המלגזה

פגיעה מחלקים סובבים במלגזה שאינם מוגנים בפני מגע מקרי

פגיעה, כתוצאה מהתנגשות של המלגזה בעצם נייח (כמו מבנה, קיר או עמוד)  או נייד (במיוחד כאשר שדה הראייה מוסתר על ידי המטען), העלול להתמוטט

פגיעה מערום שהתמוטט עקב פגיעת המלגזה, או עקב סידור בלתי יציב של המטענים

מכת חשמל , כתוצאה מפגיעה בקווי חשמל עיליים

חשיפה אקוטית לכימיקלים מסוכנים, כתוצאה מנפילה והתנפצות של מכלים שבירים המכילים כימיקלים; ופגיעה אפשרית מרסיסי זכוכית

התזת חומצה בעת הטענת מצברים

תכנון ארגונומי לקוי של מושב המפעיל גורם לשדה ראיה מוגבל ובעקבותיו להתנגשויות במלגזות אחרות או במדפי אחסון ומבנים סטטיים אחרים

 

סיכונים שאינם קשורים לתאונות

 

סיכונים פיזיקליים

מפעילי המלגזות, בפרט מלגזות המונעות בדיזל, חשופים לרעש העולה על 85 dBA ונפגעים בשמיעתם; בעיקר בעבודה במחסנים סגורים בהם קימת תהודה או חשיפה לרעש מכונות בתוך המפעל

היחשפות לתנודות הפוגעות בחוט השדרה וביכולת הפריון של הגבר, עקב גלגלים קשיחים, העדר קפיצים ושימוש במושבי-נהג לקויים

 

סיכונים כימיים

מחלות עור אלרגיות כתוצאה מחשיפה לממיסים שונים או לדלק

פגיעה בעיניים עקב חשיפה לחומרים קורוזיביים

הרעלה מגזי שריפה, ובמיוחד חנק ע"י CO עקב שריפה לא מושלמת של דלק פחמימני, הנפלטים מצינור הפליטה וריכוזם עולה במהירות בתוך מבנים סגורים יחסית ובלתי מאווררים

חשיפה לתחמוצות חנקן NOx הנפלטות ביחד עם גזי השרפה במחסנים סגורים, בהם אין אוורור של חלל המחסן

סיכונים ביולוגיים

חשיפה לארוסולים המכילים מיקרואורגניזמים, פטריות, וכו', המועלים לאוויר כתוצאה מפעילות המלגזה

 

בעיות ארגונומיות, פסיכולוגיות וחברתיות

כאבים ביד ובזרוע עקב נהיגת מלגזה בלתי מועמסת שהתנגדות שלה להגוי גבוהה

נהיגה במלגזות גורמת לכאבי גב תחתון

התכווצות שרירים ברגליים עקב ישיבה במשך זמן ממושך בתנוחה קבועה

כאבי צוואר, כתוצאה מהפנייה תכופה של הראש לאחור בעת נהיגה בהילוך אחורי, כתוצאה מתכנון ארגונומי לקוי של מושב הנהג

עייפות עיניים, עקב קשיי הסתגלות במעבר מאור לחושך במחסנים בעלי תאורה לקויה, מה שיכול לגרום לתאונות

 

מראי - מקום

1.      המוסד לבטיחות ולגיהות: בטיחות בהפעלה ואחזקה של מלגזה, 71 ע', 1987.

2.   Powered Industrial Lift Trucks. Data Sheet I-653 Rev. 82, NSC (USA).

3.   Safety in Working with Lift Trucks. HS(G) 6, HSE (UK), 1992.

 

 

 

מסיק דוד-קיטור

 

שמות נרדפים (חליפיים)

מפעיל  דודים

 

הגדרה ו/או תיאור העיסוק

מטפל ומפעיל דודי קיטור בלחץ נמוך, המספקים קיטור חם לבנייני משרדים, בניני מגורים, או מתקנים תעשייתיים. חופן פחם או קוקס לתוך תא השרפה כדי להזין דלק לתוך הדוד, מסובב את השסתומים כדי לווסת את זרימת הגז, שמן הבעירה, או הפחם הגרוס והשחוק לתוך תא השרפה; או מפעיל את ידיות הוויסות של מהירות הזנת הדלק במתדלק-הפחם האוטומטי. קורא את המחוונים (שעונים) ומפעיל את ידיות הבקרה כדי לשמור על לחץ הקיטור, הטמפרטורה, ומפלס המים בדוד הקיטור בהתאם לספסיפיקאציות. מנקה את המשרפה, תוך שימוש בכלים, כמו את, מברשת-ברזל ויעה. יכול לבצע גם תפקידי תחזוקה, כמו ניקוי חדר הדוודים והרחקת הפסולת מן הבניין. יכול להיות שידרוש ממנו שיהיה ברשותו רשיון שהוצא על ידי המדינה או הרשות המקומית (לפי DOT)

תעסוקות דומות ו/או ספציפיות

חשמלאי אחזקה; מכוון מכונות; מתקן מכונות; פחח; רתך; תורן אחזקה מחלקתי; מסגר

 

מטלות

אטימה; אבטחה (איכות); אחזקה; איתור (תקלות); בדיקה; בחירה; ביצוע; בניה; בקרה; דיווח; הברגה; הדבקה; הדרכה; הובלה; הזנה (פחם, דלק נוזלי,..); החלפה; הכנה (תכניות); הלחמה; הנעה; הסרה; הפעלה; הצמדה; הרחקה; הרכבה; הרמה; השחזה; התקנה; וויסות; חיבור; חיתוך; טיפול (תקופתי מונע); טיפוס; יישום; יישור; כוונון; כיפוף; מדידה; מיגון; מיקום; מניעה(תקלות); משיכה ודחיפה; ניסור; ניקוי; נישוף (פיח); סיבוב (שסתומים); סיוע; סימון; עיבוד; פירוק; פתיחה (ברגים); צביעה; צפייה; קבלה ושחרור; קדיחה; קריאה (שעונים); ריתוך; שיוף; שימון; שימוש (כלים, תוכניות); שינוי; שמירה (לחץ, טמפ.,..); תאום; תחזוקה; תיקון; תכנון

 

ציוד עיקרי הנמצא בשימוש

אתים; כלי מדידה וכוונון שונים (מכניים, אופטיים, וכו'); כלי עבודה ידניים (אזמלים, מברגים, מברזים, מברשות, מגרדים, מלחציים, מסורים, מספריים, מפסלות, מפתחות, פטישים, שופינים, וכו'); כלי עבודה פנאומטיים ( מגבהים, מדחסים, ...); כלי עבודה קבועים (מחרטה,  מקדחת שולחן, מנופים, מסורים, משחזת, רתכות, וכו' ); כלים מיטלטלים חשמליים ( מקדחה, מברגה, מלטשת, מגייצת, מסורים - שרשרת, דיסק,  וכו' ); מברשות ברזל; יעה

 

מקומות עבודה בהם העיסוק הינו שכיח

בתי-חולים; ייצור מכשירים ומכונות; מבני מגורים; מבני משרדים; מבני ציבור; מבני תעשייה; מכבסות; תעשיית המזון; תעשיית המתכת; תעשיית הטכסטיל; תעשייה כימית; וכו'.

 

סיכונים תעסוקתיים

סיכוני תאונות

נפילה מסולמות בעת ביצוע עבודות

נפילה בעת נשיאה או הובלה של משאות כבדים

החלקה על רצפות רטובות וחלקלקות ונפילה במישור

נפילת חפצים כבדים על הרגלים או חלקי גוף אחרים

התקלות בחפצים נייחים

שריטות, דקירות ופציעות דומות בזמן ניקוי המשרפה, או כשמזינים ידנית בפחם את תא השרפה

כוויות ממגע במשטחים וצינורות חמים, ובקיטור

התחשמלות או מכות חשמל בגלל ציוד ומתקנים חשמליים פגומים

סיכוני דליקה והתפוצצות (של הדוד, אביזריו, או האדים שהשתחררו מתוכו לאוויר החדר), זאת כתוצאה מהשימוש למטרות הסקה בדלקים העלולים לשחרר גזים בעלי פוטנציאל נפיצות

מערכות שרפת דלק פגומות יכולות לגרום לפריצת שרפות, לשחרור לא מבוקר של גזי שריפה (כולל פחמן חד-חמצני)  להרעלות ולחנק

סכנות חנק, כתוצאה מכניסה לתוך הדוד (בדודים גדולים) לשם ניקויו וכתוצאה מכך עלול להיווצר מצב של הימצאות במקום מוקף, בו אין מספיק חמצן

 

 

סיכונים שאינם קשורים לתאונות

 

סיכונים פיזיקליים

הטמפרטורות הניכרות יכולות לגרום לעייפות ולעקת חום (heat stress)

חשיפה לרמות גבוהות של רעש

 

סיכונים כימיים

חשיפה לכימיקלים שונים, לרבות הידראזין, שמשתמשים בהם לטיפול ולניקוי הדוד, הצנרת והמים שבתוכו ולהורדת סיגי המתכת (כולל ממיסים אורגניים, חומצות ובסיסים חזקים, העלולים בתנאים מסוימים לשחרר גזים ואדים מסוכנים)

תגובות כימיות בין חומצות ובסיסים המאוחסנים בצורה לקויה, מגיבים זה עם זה ומשחררים גזים מסוכנים

אבק מזיק, היכול להכיל ריכוזים גבוהים יחסית של כימיקלים מסוכנים, כמו אסבסט וארסן, והעלול להשתחרר לאוויר הנשימה בעת פתיחת הדוד למטרות ביקורת או ניקוי תקופתי

חשיפה לפחמן חד-חמצני: במערכות חימום ושרפה פגומות עלול להיווצר מצב של חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים יחסית של פחמן חד-חמצני, מה שעלול לגרום להפרעות בריאותיות שונות, לירידה בכושר הריכוז, להפחתה בכושר חילוף הגזים של מערכת הנשימה ולסיבוכים נוספים

היווצרות דלקות עור, כתוצאה ממגע בפחם, שמנים, חומרי ניקוי, ממיסים אורגניים  וכימיקלים אחרים

 

סיכונים ביולוגיים

התפתחות אלרגיה, כתוצאה ממגע עם פסולת ו/או שאריות חרקים, בעת ביצוע פעולות אחזקה וניקיון

חשיפה לפטריות ובקטריות, היכולות להתפתח בחדר הדוודים, כתוצאה מהלחות    והטמפרטורות הגבוהות, יכולה לגרום לתגובות של רגישות-יתר בקרב העובדים

 

בעיות ארגונומיות, פסיכולוגיות וחברתיות

כאבי גב ובעיות שריר ושלד אחרות הנובעות ממאמץ-יתר ומיציבה לא נכונה בזמן הרמה והזזה של משאות כבדים

סחיבת המשאות עלולה לגרום לכאבי גב ולפצעים בלוחיות שבין חוליות עמוד השדרה

פגיעות וכאבים בידיים, בזרועות ובכף היד עקב ביצוע עבודות תחזוקה בתנוחות גוף לא נוחות (בשכיבה או מעל גובה ראש, וכו')

 

הערה

מחקרים אחדים מראים כי אצל עובדים המועסקים במשך זמן ממושך בתעשיות בהן קיימת חשיפה לטמפרטורות גבוהות יש שיעור תחלואה גבוה במחלות לב

 

מראי - מקום

1.      ILO Encyclopaedia of Occupational Health and Safety, 3rd Ed., Vol. 1, pp. 305-314, 1983.

2.       US Dept. of HEW: Key M.M. et al, (Ed.): “Occupational Diseases - A Guide to Their Recognition”, US Dept. of HEW , 1977.

 

 

עובד הדבקה

 

שמות נרדפים

מדביק; מפעיל מכונת הדבקה; מפעיל ציוד התזת דבק

 

הגדרת או תיאור העיסוק

עובד המדביק פריטים ממגוון רב של חומרים (נייר, גומי, פלסטיק, בדים ארוגים ובלתי-ארוגים, חומרי בידוד, מתכות, עור, עץ, זכוכית, ואחרים) אחד לשני;  פועל העוסק בהשמת דבק על שטחים והצמדת השטחים יחד לצורך הדבקתם

 

עיסוקים דומים או מיוחדים באותו תחום

כורך בחום; מדביק בידוד תרמי או אקוסטי; מדביק חומרי בידוד; מדביק טפטים; מדביק פורמייקה; מדביק שטיחים; עובד אטימה; עובד אריזה והדבקה;  עובד למינציה

 

פעילויות עיקריות הקשורות בעיסוק

ניקוי והכנת השטחים להדבקה (למשל  בעזרת רחיצה, הברשה מכנית, התזת חול, טבילה בתמיסות ניקוי, ניקוי אולטרסוני, וכו')

ערבוב חומרי גלם (למשל, הכנת תמיסות ניקוי)

ערבוב דבקים רב-מרכיביים, המסת הדבק בממיסים ומיהולו בחומרי מיהול;  וכו'

השמת הדבק על השטחים להדבקה (ע"י התזה, הברשה, שימוש ברולרים, חלוקה בטפטוף או בלחיצה)

ייבוש חלקי של השטחים

חיבור השטחים ע"י הנחה אחד על השני או ע"י הצמדה, הפעלת לחץ  באמצעות מכבש או מלחציים,  קשירה,  משקולות וכו'

הסרת דבק מיותר מהצדדים

ייבוש סופי בעזרת חום, קרינה אינפרא-אדומה או אולטרה-סגולה, מיקרוגל, או שיטת הפעלה אחרת

בדיקת החיבור המודבק

 

ציוד עיקרי בשימוש העובד

מברשות למריחה;  רולרים ידניים או מכניים;  ציוד התזה (בלחץ אוויר או בלחץ ישיר -airless; ידני או אוטומטי); אקדחים או ציוד אוטומטי להתזת דבק חם מותך;  טפטפות לדבק; ציוד השמה בלחץ-יד (squeezers); פחיות ארוסול;  ציוד הדבקה בחום; ציוד לניקוי והכנת השטח (מברשות ברזל ידניות או מכניות;  ציוד להתזת חול; ציוד החלקה מכני; אמבטי-טבילה על-קוליים)

 

תעשיות עיקריות המעסיקות עובדי הדבקה

תעשית הנייר והקרטונז'

תעשית הנעליים

תעשית העץ, הרהיטים והריפוד (כולל ריפוד במכוניות, מטוסים, רכבות וכו')

תעשית המזון

ייצור מזגני אוויר, פריטים שונים בתוך מקררים, מוצרי גומי ופלסטיקה, סירות  וספינות, מטוסים, מכוניות, אלקטרוניקה, מזרוני גומאוויר, תכשיטים, מוצרי עור, דלתות ברזל, חיתולים ומוצרי היגיינה אישית חד פעמיים, ואחרים

ייצור אריזות

כריכת ספרים

התעשיה הצבאית והאווירית (כולל תעשיית החלל)

בניה (הדבקת טפטים ושטיחים מקיר אל קיר, נגרות בנין, עבודות הדבקה בצנרת מים ושפכים העשוייה מ-(PVC

עבודות תחזוקה

למינציה של נייר, קרטון, לוחות פלסטיים ואחרים

בניית מודלים

התקנת תעלות אוורור ומיזוג אויר

עבודות אריזה, הדבקת תוויות והדבקות שונות בתעשיות ומלאכות רבות

ייצור צעצועים, בובות, תחפושות, כובעים, כדורי טניס וכדורים אחרים, וכו'

ייצור לבידים (סיבית ודיקטים), פורמייקה, וכו'

ייצור תפאורות לתיאטרון, קולנוע, טלוויזיה, וכו'