תעשייתי היהלומים ההודית, שצמחה מתעשייה ביתית קטנה לאחת מתעשיות ייצור היהלומים הגדולות בעולם, זוכה ליראת כבוד מצד עמיתיה בעולם, כתעשייה שפועלת על בסיס אמון בלבד.
כעת, ייתכן כי האירוע האחרון שנרשם בעליבאבא (Alibaba) עשוי לשמש כ"צלצול השכמה" עבור תעשיית היהלומים ההודית, שמוצאת עצמה כעת בצומת, במסעה קדימה. האם התעשייה ההודית משלמת את מחיר הצמיחה העצומה של השנים האחרונות, או שהסיבה לכך היא כניסתם של יזמים חיצוניים לתעשייה, שפעלה קודם לכן כקבוצה שהחברים בה הכירו אישית זה את זה.
בראיון ל-Rough&Polished, מדבר סנג'אי קטהרי (Sanjay Kothari) – יו"ר לשעבר של המועצה ההודית לקידום ייצוא אבני חן ותכשיטים (GJEPC), המכהן כעת כדובר ועדת המעקב אחר יהלומים טבעיים (NDMC) – על האירועים שנרשמו לאחרונה, אשר הסעירו את תעשיית היהלומים ההודית, השקטה ורגועה בימים כתיקונם.
נבקש ראשית את תגובתך לחדשות העדכניות והמזעזעת למדי בנוגע לעליבאבא, ענקית המכירות אונליין; כלומר, לאימיילים ששלחה חברה למיליוני קוני יהלומים פוטנציאליים, ובהם מוצעים למכירה יהלומי CVD ממעבדה בליווי תעודות GIA של יהלומים טבעיים.
אנו מאמינים כי עליבאבא נקטה בצעד מונע מיידית, והורידה את הפרסומים של אותן חברות; כעת, ההצעות הללו לא מופיעות יותר בפורטל.
בנוסף, מטריד כי חברה הודית – תאגיד המסחר הבינלאומי (ITC) מדלהי – קשורה אף היא להונאה הזו. איך זה ישפיע לדעתך על המוניטין של תעשיית היהלומים ההודית? באילו צעדים נקטה ה-NDMC כדי לחקור את הנושא? ואם אלו הם פני הדברים, איך מתכננת ה-NDMC להתמודד עם הנושא?
אני מסכים כי מדובר בחדשות מטרידות ביותר עבור כלל התעשייה. לא מדובר רק בהונאה, אלא חשוב מכך – בניסיון לרמות את הצרכנים הפגיעים, וזה לא מקובל. לחברה הזו יש היסטוריה של מעורבות במעשי הונאה בעבר.
לרוע המזל, כפי שנמסר, היא לא חברה במועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו או בבורסת היהלומים של בהארט (BDB), לכן יכולתנו לפעול מוגבלת.
יש להעריך את עליבאבא, שנקטה בצעד מיידי לסילוק החברה מהפורטל. אך אנו מאמינים כי עליבאבא צריכה לנקוט בצעד או צעדים נוספים נגד רמאים, שכן המוניטין שלה גם מצוי בסכנה במידה מסוימת.
תוכל בבקשה לשתף אותנו בתמצית הפגישה שערכו ה-NDMC והגופים הקשורים ב-19 בינואר 2016? אילו פתרונות גיבשה ה-NDMC, לאור העובדה כי בעיות שנוגעות ליהלומים סינתטיים או יהלומי מעבדה, צצות בדרכים שונות ומתפשטות במהירות?
נכון להיום, אנו מפקחים מקרוב אחר המצב. עברו שנתיים מאז המחקר האחרון, ועלינו לדעת – וכמונו ה-GJEPC והתעשייה – אילו התפתחויות נרשמו בתחום של יהלומים סינתטיים המיוצרים במעבדה, כמו למשל שווי והיקפי הייצור. לשם כך, מינינו שוב את חברת Bonas & Co לבחון את המצב, ולהגיש לידינו עדכון בשלושת החודשים הקרובים.
לטובת קוראינו, האם תוכל לספר איך ומתי עלה הרעיון להקמת ה-NDMC? מהן מטרותיה ופעילויותיה להגנה על תעשיית היהלומים הטבעיים מפני ערבוב עם סינתטיים וכו'? וכיצד היא מתכננת לשמור על אמון הצרכן הסופי בתעשיית היהלומים בכללותה?
לפני כמה שנים, כשייצור יהלומים סינתטיים החל על בסיס מסחרי, ה-GJEPC הקימה את הוועדה הזו. יושבים בה חברים מכל הארגונים, כגון ה-GJEPC, בורסת היהלומים של בהראט, התאחדות סוחרי היהלומים של מומבאי (MDMA), ופדרציית אבני החן והתכשיטים ההודית (GJF). מטרת הוועדה, כפי ששמה מרמז, הוא לעקוב אחר האיום של יהלומים סינתטיים ביחס ליהלומים טבעיים; וכן להגן על תעשיית היהלומים הטבעיים הקיימת עשרות שנים, ולוודא כי אינה נפגעת או מצויה בסיכון כלשהו מצדם של יהלומים סינתטיים.
הרשה לי להבהיר שאנחנו לא נגד תעשיית היהלומים הסינתטיים. אך ענף היהלומים הסינתטיים חייב לנהל את עסקיו באופן אתי, ולדבוק ב"גילוי" נאות בעת שיווק המוצר.
מטרתנו העיקרית היא לוודא כי הצרכן הסופי לא ירומה, כלומר לא יימכרו לו יהלומים סינתטיים כיהלומים טבעיים.
אנו תומכים בנהלים של מסחר הוגן.
תוכל בבקשה להסביר את הצעדים שננקטו במקרים קודמים, שבהם חברות הודיות היו מעורבות בסוגיות של תעודות 'שדרוג' של GIA/TCS? גם בעבר הקרוב, ערבוב סינתטיים וטבעיים ללא גילוי נאות הכתים את התעשייה. באילו צעדים נקטה ה-NDMC נגד גופים קשורים, במטרה לסלק את הבעיה הזו מדרכה של התעשייה?
בנוגע לסוגיית ה-GIA/TCS, הנושא עדיין נידון בבית המשפט ובין הצדדים. כגוף סחר, אנו עוקבים מקרוב אחר הנושא.
במסגרת ה-NDMC, נקטנו בפעולות נגד כמה חברות ואנשים שהוכחה אשמתם במכירת יהלומים סינתטיים ללא גילוי כי מדובר ביהלומים טבעיים.
ה-NDMC עורכת בדיקת נאותות, ולאחריה עורכת שימוע הוגן לכל הצדדים; לאחר מכן, ננקטת פעולה מתאימה במסגרת תקנון ההתאגדות של כל הגופים.
האם סילוקן של חברות אלו מהמסחר בבורסת היהלומים של בהראט הוא צעד יעיל, או שמא ישנם צעדים חוקיים חריפים יותר למאבק בעבריינים המעורבים בפעילות לא חוקית? האם ה-NDMC חושבת על צעדים יעילים יותר לעתיד?
אנו פועלים בהתאם לסמכות השיפוט שלנו. מעבר לכך, אנחנו לא יכולים לעשות הרבה כהתאחדות, אנחנו לא משטרה או בית משפט. החברה או האדם הם אלו שצריכים לגשת למשטרה ולהתלונן אם רימו אותם. אנו מנסים לעודד אותם לעשות זאת, ולהציע כל סיוע אפשרי בגבולות הגזרה שלנו.
אנחנו מבינים שה-NDMC פועלת מול יצרנים של 'מכונות זיהוי', במטרה לייצר מכונות בעלות סבירה, שניתן יהיה לספק לכל השחקנים בתעשייה. עד כמה זה עשוי להצליח לדעתך, כחלק מהניסיון למנוע מגורמים חסרי מצפון לקחת חלק ב'ערבוב' יהלומים סינתטיים וטבעיים, במיוחד כשמדובר ביהלומים קטנים? כמו כן, אותו 'ערבוב' עלול להתקיים בכל מקום, על ידי סוחרים, במהלך מיון ועד ליצרני תכשיטים וכו'.
זה נכון, ה-NDMC מספקת פלטפורמה לחברות אשר מפתחות מכונות זיהוי. אנו מעודדים חברים להיעזר במכונות אלו. ה-NDMC גם ארגנה לאחרונה סימפוזיון ותערוכה בנושא זיהוי יהלומים (DDES), על מנת לכנס על גבי פלטפורמה אחת את כל היצרנים של מכונות זיהוי. התעשייה גם קיבלה הזדמנות לבחון מכונות זיהוי שונות. אנו מאמינים שכתוצאה מעבודת ה-NDMC, חבילות היהלומים נבדקות כעת יותר בקפידה על ידי אנשים, במשרדים או במעבדות; זה סייע להוביל לירידה משמעותית במספר מקרי הערבוב של יהלומים.
כאשר אמון הצרכן בסכנה, מי אחראי לשמור על הדיוק של היהלומים הטבעיים בשרשרת האספקה? סוחרי מלוטש, יצרני תכשיטים, סיטונאים או קמעונאים? האם תעודות צד שלישי עשויות למלא את התפקיד? איך אפשר לדעתך להביא לכך שהתהליך יהיה נטול תקלות?
אני מאמין שהאחריות רובצת בכל שלב על כתפי כולם, החל מיצרניות היהלומים ועד לצרכנים. שרשרת האספקה כולה צריכה להיות נטולת תקלות, וצריך לשמור על אספקה נאותה של יהלומים טבעיים; כמו כן, חובה לתעד את העבריינים.
הערכות צד שלישי יכולות להיות רעיון טוב, אבל אם ברצוני לעשות עסקים באופן אתי, עליי לנקוט בזהירות בכל דרך אפשרית. כל אחד צריך להסתכל על המוניטין והעסק שלו, אם הוא רוצה להישאר בעסקים ולהמשיך לצמוח.
האם מעבדות דירוג, כמו ה-GIA בשני המקרים שנרשמו לאחרונה, צריכות לחשוב יותר אסטרטגית, על דרכים משופרות לספק שירותים ללא תקלות, כך שלא ייעשה בהן שימוש לא הולם? יש לך הצעות כלשהן?
ה-GIA עושים את המיטב שלהם כדי לשמור על האינטרסים של עסקי היהלומים בכללותם. תמיד יש אפשרויות לשיפור, ואנו גם מעבירים אליהם משוב והצעות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עמם.
בתעשייה עצומה כמו תעשיית אבני החן והתכשיטים ההודית, שפעלה עד לא מזמן על בסיס אמון, עד כמה אנו בטוחים כעת מפני הונאות חוזרות ונשנות? האם גודלה העצום של התעשייה הופך אותה לפגיעה יותר בפני תקריות כאלו?
בכל תעשייה יש רמאים, וככל שהיקפה גדל, ישנם יותר גורמים חסרי מצפון. חברות וארגונים צריכים להיות זהירים בנושא, כדי להגן על העסקים שלהם.
רבים מאמינים שגם במדינות אחרות נרשמות הונאות וסוגיות דומות, או גרועות יותר, אך הן לא יוצאות מפרופורציה כמו בהודו. האם לדעתך המהומה התקשורתית והסנסציוניות פגעו בתעשיית היהלומים ההודית?
אנחנו הספקים הגדולים ביותר של יהלומים לעולם, לכן ברור שתמיד נהיה על הרדאר.
עושה רושם שיהלומי מעבדה לא הולכים להיעלם. האם יש לראות בהם 'איום'? תעשיית היהלומים ההודית כידוע אינה נגד יהלומים סינתטיים או יהלומי מעבדה בפני עצמם, אך מציעה 'גילוי' נאות כשמדובר ביהלומים סינתטיים, כדי לנהל כהלכה את שני העסקים בנפרד. מהי תגובתך?
כפי שהוזכר קודם לכן, אנחנו לא נגד תעשיית יהלומי המעבדה. אין ספק שהיא כאן כדי להישאר. הבעיה היחידה היא ערבוב ומכירה של יהלומים סינתטיים כיהלומים טבעיים. אנחנו מתנגדים בתקיפות לנוהג הזה.
אני מאמין שאם הדבר נעשה באופן מוסרי, יש מספיק מקום כדי ששני המוצרים ישרדו. צרכנים יקנו כל אחד מהם, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
אני גם מאמין שאם צרכנים יאבדו אמון ביהלומים, שני המוצרים, יהלומים טבעיים וסינתטיים, ייפגעו קשות. עלינו לזכור שאנו לא עוסקים כאן ב'סמים מצילי חיים' או במוצר הכרחי אחר. אנחנו עוסקים בפריטי יוקרה, לכן עלינו להגן על המוצר שלנו בכל מחיר, לטובת הישרדותנו. לכן, אני חושב שצריך להעניש את העבריינים.
ארונה גאיטונד (Aruna Gaitonde), עורך ראשי של מחלקת אסיה, Rough & Polished
מאת: ארונה גאיטונד, Rough & Polished
