בקרוב תיפתח בליסבון בורסת היהלומים החדשה של פורטוגל. עד כה היא היתה קיימת רק בפייסבוק כקהילה רשמית של בורסת היהלומים של ליסבון, אבל מנהל הפרויקט, ויטור ריטה (Vitor Rita), סיפר ל-Rough & Polished כי היא עשויה להתחיל במסחר בתוך שנתיים-שלוש בעוד הנוגעים בדבר עסוקים בהשגת כל הרישיונות הנחוצים.
במסגרת הפרויקט תתפרש בורסת היהלומים על פני שטח של 30,000 מטרים רבועים, ליד נמל התעופה הבינלאומי של ליסבון, ותסחור ביהלומי גלם ויהלומים מלוטשים, זהב ותכשיטים. הבורסה תכלול יצרני יהלומים, מעבדות יהלומים, בית ספר, חברות אבטחה, בנקים וכן הלאה. בורסת היהלומים תוכל לאכלס 150-200 חברות מרחבי העולם ומנהל הפרויקט הבטיח כי תהיה ״דובאי קטנה״
לדברי ריטה, בורסת היהלומים בליסבון היא ״פרויקט פרטי עם משקיעים פרטיים״, שיעבוד עם כל לקוח מכל מקום. בראיון שנערך במייל ריטה, יליד לואנדה, לא פירט איזה סוגי יהלומים מתוכננים להימכר בליסבון ולקניינים מאיזה סוג היא מיועדת. אך אם לשפוט לפי הפרופיל שלו ברשתות חברתיות, הוא עומד כעת בראש PortDiamonds – חברה אשר ״מוכרת יהלומים עם תעודות של תהליך קימברלי (Kimberley Process) מאפריקה״, לרבות כאלה מאנגולה.
כשלעצמה, פלטפורמת סחר יהלומים חדשה היא אירוע חיובי. אפילו מנהיגי מרכזי היהלומים הגדולים ביותר הדגישו תמיד, כי ״שחקנים חדשים תמיד מועילים לשוק ומספקים הזדמנויות נוספות לפעילים בו״. עם זאת, צריך לחשוב ברצינות על המורכבות, לרבות עניינים הנוגעים למוניטין, שהפרויקט הזה יתמודד איתה.
דובאי תמיד מיצבה את עצמה כפלטפורמה עם מיקום גיאוגרפי מוצלח עבור ענף היהלומים. אם ניקח בחשבון שהחלק הגדול של יהלומי הגלם בעולם מגיע מאפריקה ורובם מלוטשים בהודו, הרי שמיקומה של דובאי ביניהן הופכת אותה לחלופה לאנטוורפן ״המרוחקת״
כמובן שדובאי מושכת סוחרים לא רק מבחינה גיאוגרפית. יש לה יתרונות נוספים, כמו פטור ממס ל-50 שנה על הכנסה אישית ומס חברות. לפני כמה שנים, כאשר בורסת דובאי החלה לצבור תאוצה, יהלומנים הודיים הצהירו בגלוי, כי ״אנטוורפן סובלת מרגולציית יתר ורשויות המס שם קפדניות וקשוחות מאוד״. הם העדיפו את איזור הסחר החופשי של דובאי.
עם זאת, לאיזור הסחר החופשי יש חסרונות: בעלי עניין בשוק אמרו שוב ושוב כי פלטפורמת המסחר בדובאי גובה מחירי העברה: יהלומים מאפריקה מיובאים לדובאי במחירים מוזלים ולאחר מכן נמכרים מחדש במחירי השוק או אפילו עם תוספת.
על פי המדדים של תהליך קימברלי, דובאי ייבאה אשתקד 68 מיליון קרט יהלומים במחיר של 86.7 דולר בממוצע לקרט. כמעט כל הכמות הזו – 67 מיליון קרט – יוצאה ב-124.3 דולר לקרט, ודובאי רשמה כך הכנסות של 2.4 מיליארד דולר רק בשל עליית המחירים בעיסקאות מסחריות. דובאי הוא מרכז היהלומים היחיד מבין אלה שלתהליך קימברלי יש נתונים סטטיסטיים אודותיהם, אשר בו ניתן לראות עליה כה חדה במחירי היהלומים המיוצאים. לשם השוואה, המחיר הממוצע של יהלומים שיוצאו מהאיחוד האירופי עלה על מחירי היבוא שלהם ב-2 דולרים בלבד.
מחירי ההעברה קשורים בראש ובראשונה לגלם מזימבבואה, שיהלומנים הודים קנו בדובאי עוד לפני שזימבבואה יישבה את הסכסוך שלה עם תהליך קימברלי. עם זאת, לדברי גורמים בשוק, דפוס דומה מיושם גם ליהלומי גלם מאנגולה, כולל כאלה מקטוקה, מכרה היהלומים הגדול במדינה. ואם במקרה של זימבבואה ההנחה ניתנה בשל הסנקציות והמצב ה״חוקי למחצה״ של יהלומי הגלם, הרי שבמקרה של קטוקה היא ניתנת רק בגלל מערכת המכירות המעורפלת הנהוגה בחברה. בורסת היהלומים שתוקם בליסבון עלולה להפוך למרכז נוסף למכירה חוזרת של יהלומי גלם מאנגולה. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות המקור של השקעות ניכרות בפרויקטים שונים בפורטוגל הוא אנגולה ותחקירים עיתונאיים רבים מצאו קשר ישיר ביניהם לבין האליטה הפוליטות באנגולה.
השבוע אנגולה תארח את ישיבת המליאה של תהליך קימברלי ותעביר את תפקיד היו״ר לדובאי. הפגישה הזו עשויה להיות הזדמנות טובה לדיון נוסף של משתתפי תהליך קימברלי באחריות של מדינות הסוחרות ביהלומים לשקיפות של השוק שלנו. האם פורטוגל, שהצטרפה לתהליך קימברלי בקיץ 2015, תוכל להימנע ממחירי העברה של יהלומים באזור הסחר החופשי של ליסבון? האם יתכן שהפרויקט הזה מבשר על סיכוני מוניטין ותמחור לסחר היהלומים באיחוד האירופי? מוטב להציג את השאלה הזו עכשיו, כדי שבעוד כמה שנים המיזם החדש הזה יוכל לתרום באמת לפיתוח השוק שלנו.
אלנה לווינה, Rough & Polished
