בורסת היהלומים עוברת לרמת גן. מגילת היסוד של הבנין הראשון של בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן נחתמת ע"י נשיא הבורסה אברהם ליפשיץ, ושר התעשייה והמסחר פנחס ספיר (1961) ומונחת אבן הפינה (1964). הבניין עצמו נחנך בשנת 1968 ונקרא ע"ש סגן נשיא הבורסה שמשון רוזנבלום, שנפטר סמוך להשלמת הבניין.
בנין שמשון מגשים רעיון שהיה ראשוני בבורסות היהלומים בעולם: הכל תחת קורת גג אחת. בניין שמשון מכיל את כל השירותים הנדרשים לעסקי הענף – אולם מסחר, משרדים, משרדי הפיקוח על היהלומים והמכס – חדר יבוא-יצוא, בנקים, דואר, מסעדה, חדר רופא, בית כנסת וחנויות.
ב- 1961 נחתם הסכם בין נציגי הממשלה ונציגי התעשייה לנציגי ה – CSO הקובע את מעמדה של ישראל באספקה ישירה של יהלומי גלם. תעשיית היהלומים הישראלית התחייבה לקנות מלס מה– CSO בסכום של מיליון שסטרלינג בחודש בממוצע. ה– CSO, מצדו הכיר בישראל כקונה כמעט בלעדי של מלס, והבטיח לתת לה חמש שישיות מכל המכירות של המלס בעולם. תעשיית היהלומים הישראלית שלטה בייצור המלס.

 

 

בשנת 1965 חברת היהלומים של משה שניצר, שבאותה תקופה שימש כסגן נשיא בורסת היהלומים, זוכה לראשונה בתולדות ענף היהלומים הישראלי, בתואר 'יצואן מצטיין' של מדינת ישראל.

 

 

בשנת 1965 נפתחו מפעלי היהלומים באזורי פיתוח בקרית גת ונתיבות.

 

 

בשנת 1967 נוסד מכון היהלומים במטרה לסייע לענף כולו. ממשלת ישראל, מוסדות ענף היהלומים הבנקים וההסתדרות התאגדו תחת קורת גג אחת לשים את קידום האינטרסים הענפיים כגון מחקר ופיתוח טכנולוגי, קידום השיווק, קידום הכשרה מקצועית וטיפול בנושאי אבטחה.
במסגרת הקמת המכון נוסד גם עיתון היהלום, העיתון הענפי.
בשנה זו מתקיים גם איחוד בין התאחדות בעלי תעשיית היהלומים בישראל לבין ארגון היהלומנים בישראל.

 

 

ב- 1967 מבקר הארי אופנהיימר, הבעלים של חברת דה בירס, ספקית יהלומי הגלם הראשית של התעשייה, לראשונה בישראל.

 

 

בשנת 1968 מונפק לראשונה בישראל בול עם תמונה של יהלום. בול זה היה הראשון בסדרה של בולי דואר אויר, שהציגו את ענפי היצוא של ישראל, וענף היהלומים. הערך הנקוב על הבול היה 3 לירות ישראליות. הציור על הבול הציג מוצר ישראלי ליצוא דרך האויר. מעצב הבול היה אלדר א. כמעט מליון וחצי בולים נושאי ציור היהלום נמכרו לשימוש ע"י דואר ישראל. הבול הפסיק להימכר בסוף שנת 1973.

 

 

בשנת 1968 מארחת ישראל את קונגרס היהלומים העולמי ה- 15 במספר. משה שניצר, שהיה בזמנו גם נשיא בורסת היהלומים, נבחר לראשונה לשמש כנשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים – WFDB. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות ענף היהלומים לכהונתו של ישראלי בראש ארגון בין לאומי.

 

 

בשנות השישים פותחה במעבדה תעשייתית ליהלומים שליד הטכניון העברי בחיפה מכונה חדשה לליטוש רונדיסטים המסוגלת ללטוש את הרונדיסט של היהלום כטבעת מעגלית מדויקת בטיב שטח של ליטוש. המכונה שינתה את פני ייצור היהלומים. ממציא המכונה פרופסור ישעיהו ירניצקי מהטכניון בחיפה.

 

 

באוקטובר 1969 הופעלה שיטת מימון חדשה, אשר הסעירה את ציבור היהלומנים. הערבות על שער החליפין בוטלה ומימון היבוא, הייצור והמלאי הפך לדולרי. למרות עמדתם השלילית של נציגי התעשייה לשינוי שיטת המימון, הם הסכימו לשתף פעולה עם האוצר ובנק ישראל. נציגי הממשלה, מצידם, גילו רצון טוב כלפי תביעות היהלומנים, מבלי לסטות מהעיקרון של העברת התעשייה למימון במט"ח.

 

 

בשנת 1968 היו בארץ 467 מפעלים לליטוש יהלומים בהם עוסקו כ- 11,000 עובדים.