המחצית הראשונה של שנות השבעים נחשבו לשנים טובות מאד עבור הענף.

 

 

בשנת 1971 הוענק פרס היהלומים הבין לאומי לשנת 1971 מטעם חברת דה בירס למעצב התכשיטים הישראלי ליאון ישראל. זו הפעם הראשונה שמעצב תכשיטים ישראלי זוכה בפרס הנכבד בתחרות בין לאומית של תכשיטים.

 

בשנת 1972 מונפק בול עם תמונתו של בנין שמשון, בנין בורסת היהלומים. הבול מונפק לרגל חגיגות 25 שנה להקמת מדינת ישראל.

 

1973 הוקמה הבורסה לאבני חן שנקראה הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים, שהיא התאגדות פרטית של אנשי ענף אבני החן בישראל.

 

1974 מתכנסת הוועידה הראשונה של האיגוד הארצי של פועלי היהלומים.

 

בשנת 1977 חצה היצוא המלוטש מישראל לראשונה את רף מיליארד דולר.

 

בשנת 1977 מכון היהלומים הישראלי מקים את המכון הגמולוגי הישראלי.

 

בשנת 1978 נחנך בנין "מכבי" הבניין השני של בורסת היהלומים, הבנין נבנה ביוזמת משפחת אלקאניאן והוא נקרא כך משום שבמקום זה שכן מגרש כדורגל של קבוצת מכבי רמת גן .בשנת 1978 נוסד איגוד התכשיטנים בישראל וכן נוסד ארגון ההתנדבות של נשות היהלומים – ניל"ה. באותה שנה מארח ענף היהלומים הישראלי את קונגרס היהלומנים.

 

בשנת 1979 הוקמה האגודה לקידום ייצור היהלומים בישראל. ליו"ר האגודה נבחר יוסף טיליוף.

 

נוסח חדש של צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם תשל"ט-1979 הותקן בשנת 1979. עד לאותה שנה שלט בענף צו הפיקוח המנדטורי עם תיקונים.

 

בעשור זה פותחה מכונת ליטוש אוטומטית לארבע פאסטות בכל צד, ע"י פרופסור ישעיהו ירניצקי וכן הוכנס לשימוש הדופ המכני שאיפשר ללוטשים להגדיל את התפוקה ביחס לשעות עבודה.

 

בשנות השבעים עברה תעשיית ליטוש היהלומים הקטנים להודו ובישראל מפסיקים ללטש יהלומים קטנים מאד.

 

לקראת סוף שנות השבעים סובל ענף היהלומים בישראל ממשבר מהמיתון ומהאינפלציה.